רמקולים מדפיים – סיפור מסע

במהלך השבועות האחרונים הייתי בארה"ב (אזור דאלאס, טקסס). החלטתי לנצל את ההזדמנות ולשדרג את מערכת הרמקולים שלי המורכת מ-5 סטליטים וסאב וופר (קדמיים:Definitive Technology – ProMonitor 100, סנטר:Definitive Technology – ProCenter 100, אחוריים:Pardigm- Cinema™ ADP, סאב:AMC – B1-30).rn
הרעיון היה לקנות זוג רמקולים מדפיים שיחליפו את הקדמיים, אשר יעברו אחורה ויוציאו ללוחות יד-שניה את ה- Pardigm Cinema™ ADP.rn
לאחר עבודת הכנה יסודית, היה תכנון של מה מעניין אותי לשמוע, ואיפה. את התקציב הגדרתי לעצמי כך: rn
עד1500$ לזוג- בנוחות, עד 3000$ לזוג- רק עבור סיבה טובה מאוד, ומתוך שכנוע עמוק. בכל מקרה שיננתי לעצמי "רק האוזן שופטת", לא המיצוב, לא הפוזה, ולא הפירמה.rn

הנה מה ששמעתי ואיך שהתרשמתי. רמת הפירוט כרמת העניין (המחירים לזוג):rn
• Vienna Acoustics- HAYDN GRAND (~1300$): אני כבר לא זוכר בדיוק למה, אבל פשוט לא אהבתי אותם. סאונד מדוכא (ההפך מפתוח, עשיר ודינאמי), לא מאוד מפורט, ואם מנעד די מצומצם. בקיצור, משעמם (אפילו בעיצוב). שמעתי אותם ללא הגברה ייעודית (כלומר רק ע"י רסיבר), ובחדר די גדול, כך שייתכן שאם הגברה ואקוסטיקה מתאימים הם עשויים להתעורר לחיים. בכל אופן במחיר שלהם יש לדעתי אופציות טובות בהרבה.rn
• Klipsch – RB-25 (400$): יש לי חיבה לקליפש מדפיים. הם פשוט נותנים תחושה של רמקולים הרבה יותר גדולים ושל חדר יותר גדול, אבל הכי חשוב הם נותנים הרבה מוסיקה בשביל הכסף. לחובתם ניתן לומר שהמוסיקה מאוד "צבועה", כך שהנאמנות למקור לוקה בחסר. למעשה רציתי לשמוע את ה-RB35 אך לא הצלחתי למצא. ה-25 היו קצת קטנים וגם הצליל שלהם בהתאם. הם לא היו יכולים להיות שידרוג אמיתי בשבילי.rn
• Paradigm – Signature S2 (1700$ סופי): המדפיים 2-WAY הכי טובים ששמעתי. המוכר שמוכר שם גם את ה-B&W805 (2500$), סיפר לי שמאז הגיעה אליו סדרת Signature, הוא פשוט לא מצליח למכור את ה-B&W המדפיים.rnהבאסים שלהם יותר הדוקים ומדוייקים מה- B&W805, אם כי קצת פחות נמוכים (ה-S4 מנצח גם בזה). ה-2S מתמודד עם כל באס הנקרא בדרכו, אבל בלי יומרות. רוצה לומר, שמעתי מדפיים עם באסים יותר נמוכים אבל אלו על פי רוב פגעו ברמת הפירוט של תדרי הביניים. גישת ה-2S היא לעשות מה שאפשר (וזה הרבה) טוב ככל האפשר, כך שבשביל באסים מאוד נמוכים ועוצמתיים צריך לשלב סאב.rnהפירוט שלהם בתדרי הביניים הוא מעולה, והטוויטר מדהים.rn
הטוויטר שלהם פשוט מוחשי. נהגתי להשמיע סימפול אלקטרוני שיש בו קטע של מעין "רעשן רטט" שכזה (מצטער שאני לא יודע להסביר מה זה), ברמקולים האלה זה היה נשמע כאילו הכלי הזה "מרחף" כמטר לפני, ומפיק את צליליו ואם רק אושיט יד אוכל לתפוס אותו. אני מניח שהתיאור הזה גם מעיד על soundstage טוב.rn
• Paradigm – Signature S4 (2400$ סופי): זהו הרמקול שהכי אהבתי. יותר מדויק, יותר דינאמי ויותר מאוזן מכל הרמקולים ששמעתי ומפורטים פה. זהו רמקול 3-WAY, כלומר זהה ל-2S אך עם תוספת באס דרייבר ("7). ההבדל בין שני הדגמים מבחינת הפקת הצלילים – לא גדול, אם כי ישנו. ההבדל המשמעותי הוא בתחושה המתקבלת. הבאס דרייבר לא הופך את הרמקול להיות בומי ואפילו לא מדגיש יותר את הבאס יחסית ל-2S. לעומת זאת וכאן באה לידי ביטוי ההצלחה והאומנות מאחורי הרמקול הזה, מתקבלת תחושה של כאילו החדר (שבו שמענו אך לפני רגע את ה-2S) הפך בין-רגע ליותר גדול. הסאונד יותר עמוק אם הרבה יותר נפח. בנוסף, מאחר וה- מיד דרייבר משוחרר ממשימות באסיות (הוא מפיק הבאסים ב-2S) אני הרגשתי גם שיפור ברמת הפירוט בתדרי הביניים.rnאה, ונקודה מאוד חשובה. רמקולי הסדרה הזאת מעוצבים להפליא. אם הגריל או בלי הם נראים כמו ריהוט יוקרתי שכל בית יכול להתברך בו.rnבקיצור, נתן לי הרבה חומר למחשבה הרמקול הזה, הבעיות: גודל ומשקל, מחיר.

• Paradigm – Reference Studio 20 (650$ סופי): הרמקול המשתלם ביותר מבחינת יחס עלות/סאונד.rn
הרמקול נראה זהה מבחינת הדרייברים ל-S2, למרות שהמוכר התעקש שיש הבדלים חבויים מן העין בתכנון ובחומרים. חיצונית, אין מה להשוות בין השניים. rn
ה-S2 נראה כרמקול Hi-End (תיבה מעץ מעוגלת ומחוטבת ועם גימור גלוס יוקרתי), בעוד ה- Studio 20 נראה טוב אך עממי לגמרי (תיבת MDF מלבנית ובגימור לא מבריק).rn
בניסיון לבחון את ה- Studio 20 מול ה-S2 ישבנו כמעט שעה וחצי (אנוכי ועוד שני חברים) האזנו למוסיקה ומידי 5 דקות החלפנו את החיווט לרמקולים (ממש מעייף).rn
ניסינו באמת למצוא הבדלים בסאונד שיצדיקו הפרש של יותר מפי שתים וחצי. לא מצאנו.
היו הבדלים בעיקר בתחום התדרים הנמוכים, שבהם ה-S2 היה יותר הדוק ויותר מדוייק, בעוד ב- Studio 20הבאס קצת יותר "מפוזר"/עמום.rn
אבל זהו. שמענו ווקאלי, פסנתר, אלקטרוני, רוק, וג'אז, ונימוקינו להפרשי העלות היו: עיצוב, ודיוק מעט משופר בבאס.rn

• Paradigm –Reference Studio 40 (1000$ ~): הכבשה השחורה של רביעיית הפרדיים המתוארת כאן. אם ציינתי שהבאס של ה- Studio 20מעט לא מדוייק, בא הבאס דרייבר הנוסף ל- Studio 40והפך אותו לבומי לגמרי. כל האיזון והדיוק הכל כך מחמיאים של שלושת אחיו הלך לאיבוד.rn
• Sonus Faber – Auditor Cermona (3400$ מהתצוגה כולל סטנדים): קופסאת פלאים. וואו. לא יאומן. כשהצלחנו לדבר, זה מה שיצא לנו. זה לא שהסאונד בכלל היה כ"כ מופלא, אלה היו הבאסים. rn
המדובר ברמקולים די קטנים פיסית (מהקטנים ששמעתי), שמעוצבים כמו שרק איטלקים יודעים.
הרמקולים רחבים בחזיתם והולכים והופכים צרים מאוד באחוריהם, שם פעור לו באס רפלקס אחורי. אני נעזר בדמיון אבל לדעתי הקטנים האלו הוציאו באסים נמוכים יותר מהסאב שלי, וגם בעוצמה ראויה.rn
בהתחלה פשוט לא האמנתי למוכר שאין איזה סאב מוחבא איפה שהוא. רק אחרי שהעברנו את הכבלים ל- Totem – Mani 2 נרגעתי. בכלל, מעבר לבאס, הם נשמעו מצויין. מה שכן הם קצת (באמת קצת) סובלים מאותה מחלה של כל ה-2 Way-ים המעיזים להתמודד עם באסים של גדולים. הצליל מקבל דגש באסי שמשפיע על תדרי הביניים. rn
המוכר כמעט התעלף כשהעזתי להעביר ביקורת על ביצועי המיד של הקרמונה, אבל בסוף הסכמנו שזה מוריד הציון מ-100 מדהים ל-95 מעורר כבוד.rn

הרמקולים הללו כבר חרגו לי לגמרי מהתקציב ולא עמדו בתנאי שלי לחריגה ולכן ירדתי מהם. אבל איזה רושם הם השאירו עלי. rn
כאשר קראתי באתר שהחבר נמר אמור לקבל את הגוורינארי (האח המדפי הבכור לבית Sonus Faber), התרגשתי בשבילו ורציתי בבוא העת להתחנף אליו ולזכות בהשמעה. אבל החדשות האחרונות הם שהוא הלך על רצפתיים צרפתיים (הייתי חייב) כך שנותר לי לאחל לו הצלחה ולהמשיך לפנטז על מה אפשר לשמוע מהגוורינארי.rn

• Totem – Mani 2 (~4000$): שמעתי אותם מול הקרמונה, והם היו דלים ומשעממים. לא מבין מאיפה ולמה הגיע תג המחיר הזה.rn
• Sonus Faber – Cincertino Domus (900$ מהתצוגה): קטנים ויפים, אבל בזה תם הייחוד שלהם. במחיר כזה (ואף פחות) ניתן להשיג סאונד הרבה יותר מרשים.rnrn
• B&W – 705 (1500$): ה-705 מצאו חן בעיני, ולו בגלל הגישה. אני אסביר. זה נראה כאילו שרוב מתכנני ה- 2-Way הגיעו למסקנה שבשביל רספקט ומכירות, לרמקול צריך להיות מנעד רחב ויהי מה. כלומר באסים נמוכים ועוצמתיים ככל האפשר, וגבוהים עוקצניים ומהירים. אלא שברוב המקרים מרוב התמקדות בתדרים הקיצוניים, הוזנחה ההרמוניה הכללית, וכך או שמתקבל רמקול "בהיר" מידי, או "בומי" מדי ולפעמים אפילו שניהם גם יחד.rn
ה-705 מוותר על התדרים המאוד נמוכים. הוא פשוט מפלטר ולא מתמודד איתם. קטעי באס ששמעתי כמעט מכל הרמקולים האחרים (לרוב בצורה צורמת או מופרזת), כאן פשוט לא היו. זה לא חלילה שאין בסים, מדובר רק על הקצה הנשמע הנמוך ביותר של הבאסים, אלה שחונקים רמקולים לא מתאימים, ושתכלס צריכים בנסיבות האלה לבוא מהסאב.rn
תחת כל זאת, הרמקול מדוייק מאוד, דינאמי (בתחומו), מידראנג' מעולה (אם כי מעט בהיר), וטוויטר מצויין.rn
• B&W – 805 (2500$): ה-805 להבדיל מאחיו הקטן, יומרני בלי בושות (כיאה למעמדו). האמת, רמקול מעולה. אולי הכי טוב מה-2-Way –ים ששמעתי (טוב ביחד עם ה-S2), אבל רק כשסותמים לו את הבאס-רפלקס. למעשה כשהתחלנו בהקשבה לרמקולים היה עליהם הגריל. הקשבנו בערך כ-45 דקות ומאוד התרשמנו מהרמקול. אפשר לחזור על כל הסופרלטיבים שניתן להעניק לרמקול, או פשוט לומר שאין לי שום ביקורת אליהם למעט קצת בהירות יתר לטעמי (הדגשה של הגבוהים).rn
ואז הגיע המוכר, וביקשתי ממנו להוריד את הגרילים. גילינו שבתוך הבאס-רפלקס תקועים מעין גלילי גומי. מאוד התרגשתי, כי חשבתי "אם כך הם נשמעו עם פה סתום, מי יודע מה נשמע כשנשחרר את הרסן". אבל האמת, אכזבה. הבאסים אמנם הפכו להיות יותר נמוכים ועמוקים אבל גם עמומים מאוד, מפוזרים בחלל החדר, ומשפיעים לרעה על הקבלה של התדרים האחרים. בקיצור התקבל סאונד שמן ובומי. גלילי הגומי הפכו את הבאס להדוק יותר ואת הצליל בכלל למאוזן יותר.rn

• Focal.JMLab – Micro Utopia BE (~6000$): שמענו אותם "ראש-בראש" עם ה-805. בקיצור נמרץ, לא ברור לאן הולך הכסף. בריליום או לא בריליום, בוולויום שאני שומע מוזיקה, גם חומרים פחות אצילים עושים את העבודה. ה-805 לא נפל מה- Micro Utopia BE במאומה.[rn
• Focal.JMLab – Profile 908 (~2200$): רמקולים מאוד מדוייקים. לא זכורה לי איזו תכונה שבלטה והרשימה אותי, אבל גם אין לי דבר ביקורת על הרמקולים האלה, למעט על מחירם. כפי שכבר העדתי, אני אוהב סאונד מעט "צבוע", כך שהם נשמעו לי מעט משעממים/חנוקים. אבל האמת היא שהם פשוט מדוייקים וזהו.rn
• Focal.JMLab – Cobalt 806 S (1000$): רמקולים מאוד נצילים עם סאונד רם במיוחד. יש דגש יתר על הבאס והטוויטר לא מפצה, אבל נהניתי יחסית מהרמקול הזה. הצליל המופק ממנו מאוד פתוח ומאוד עמוק, כך שהרמקולים "נעלמים" ומתקבלת תחושה של "הגדלת" החדר. אולי המדפי של Focal שהכי שווה את הכסף, למרות שהוא לא מאוד מדויק מבחינה מוסיקלית.rn
• Polk Audio – LSi9 (1000$): אכזבה. Polk Audio נתפסת ובצדק כחברה המביאה הרבה תמורה במוצריה הזולים. לכן צפיתי לרבות מרמקולים שלהם המתומחרים בכ-1000 ירוקים (לא זול במונחי ארה"ב). שמעתי אותם מול Focal.JMLab – Cobalt 806 S (1000$), מהחברות שמעדיפות להתעלם מהמושג עלות/תועלת. ה- LSi9 הוכו שוק על ירך. הם נשמעו דלים, וקטנים. יש להם מבנה של 3 דרייברים, 2 וופרים קטנים (5.25") וטוויטר. הטוויטר, לא הרשים אותי באופן מיוחד, אם כי גם אין לי טענות אליו, אבל הוופרים פשוט לא עשו את העבודה.rn
הערה: אולי זה החדר הגדול? אני לא יודע. הביקורות על הרמקולים האלה מחמיאות. ההתנסות שלי פחות…rn

רמקולים שרציתי לשמוע ולא יצא לי:rn

• USHER – סדרת Compass (X-719, X-718, X-708, K- 728, RW-729)- הסיפור עם USHER מעניין. יצרתי קשר עם סטן טרכט, היבואן של USHER לארה"ב באמצעות המייל, בנוגע להיכן ניתן להתרשם מהתוצרת. סטן הוא בחור בעל יוזמה ומי שקורא קצת ב-Stereophile ייתקל בשמו לא אחת. הוא הזמין אותי לכתובת שהסתברה כמעונו הפרטי, אך שם לא היה אף אחד מהדגמים המצוינים למעלה. מה שכן היה שם הם רמקולי הקובייה S-520. קטנים, מגניבים (בצבע אדום), ונשמעים מדהים לגודלם, אך לא לשם כך "התכנסנו". מסתבר שבכל אזור דאלאס, מגרשו הביתי, (עם אוכלוסייה רבה ועשירה) יש רק מתקין אחד שעובד איתו ואף לא חנות אחת המציגה את דגמיו להתרשמות. כאשר ניסיתי לקבוע איתו זמן אחר להתרשמות, הוא הציע מועד לאחר תערוכת CES שאך זה עתה הסתיימה. עבורי זה היה מאוחר מדי. בכלל זה נראה שערוצי השיווק שלו לא לגמרי מגובשים וזה חבל, כי בכל הנוגע לחשיפה לקהל הרחב (באתרי אינטרנט ובתערוכות), הוא עושה עבודה יפה (הנה אני הגעתי אליו) אבל החוליה האחרונה בשרשרת השיווק פשוט לא קיימת עבורו. אני יכול לסכם ולומר שלאור מה ששמעתי מה- S-520 הגמדיים נותר לי (וגם לו) רק להצטער על כך שלא שמעתי את אחיהם הגדולים (כ-1000$ לזוג סה"כ).rn
• Klipsch RB-35 – פעם שמעתי רמקולים מדפיים של Klipsch (לא זוכר דגם) ומאוד אהבתי מה ששמעתי. אולי זה היה בהשפעת הסטליטים הנוכחיים שלי, אבל הצליל הרם והמנופח ה Klipsch-י מצא חן בעיני. וגם המחיר (600$ לזוג לפני מיקוח).rnאלא שלא הצלחתי למצוא אף חנות שהציגה את הדגם הזה בפרט ורק אחת שהציגה Klipsch באופן רציני בכלל (כלומר לא רמקולים למחשב/סטליטים).rnזה מוזר מפני שעד לפני שנה (הפעם האחרונה ששמתי לב), ניתן היה למצוא לראות ולשמוע Klipsch תחת כל עץ טקסני רענן, ברשתות האלקטרוניקה הגדולות, וכן בחנויות בוטיק.rn

רמקולים שלא תכננתי (/חלמתי) לשמוע וזכיתי:

• B&W-801D – אחרי ששומעים אותם, פתאום עולות כל מיני מחשבות משונות על רמקולים מדפיים…מחשבות שהעדפתי להדחיק.rn

• Dynaudio Evidence Temptation (משמאל) מחוברים ל- Halcro DM88 monoblocksrn

rn

לא ידעתי שמוסיקה יכולה להשמע ככה. המוכר הזהיר שזו הולכת להיות חוויה משחיתה (“corrupting” אם לצטט), והוא פשוט קלע בול. הכי בולטת הייתה העוצמה של המערכת (לא במונחי ווליום). לחישות של הזמרת נשמעו חזק ובבירור אבל עדיין כמו לחישה רכה ועדינה. הצליל היה עוטף ומלטף, והבאסים היו עוצמתיים ועדינים כאחד. מעבר לזה הכל היה מושלם ברמה שאני לא יודע איך לתאר.rnאני מאוד מיעטתי בדיבור ביומיים שלאחר אותו אירוע.rn

מה החלטתי:rn

הלכתי לקנות את ה- Paradigm – Signature S2 (1700$ סופי). הכי אהבתי את ה-Signature S4, אבל מעבר למחיר היקר, הייתה לי בעיה לוגיסטית עם הכובד והמשקל, ובנוסף חששתי שעם חיבור לסאב, האקסטרה באס של ה-S4 יהיה יותר מדי. אז החלטתי ללכת על ה-S2.rn
כשהגעתי לחנות החלטתי שיש לעמת בין ה-S2 ל- Studio 20 (המומלץ של Secrets of Home Theater and High Fidelity לשנת 2005). את המסקנות של ההשוואה פירטתי למעלה. בשורה התחתונה, למרות שרציתי (ועדיין קצת צובט), לא הייתה שום סיבה רציונאלית שהצדיקה את פער הפי 2.5. למעשה היתרונות הסוניים של ה-S2 היו כ"כ מינוריים, שאיש כמוני לא יכול היה להרשות לעצמו להסחף ולשלם את הפער. rn
עוד נסיתי להוריד ל-1500$ בכדי להמתיק את גלולת ההפקרות האמוציונאלית, אבל הבחור נשבע ש"לו זה עולה יותר".rn
אז קניתי את ה- Paradigm – Reference Studio 20 (650$ סופי). רמקולים עם סאונד ומחיר מעולים. שודרגתי משמעותית, וגם נשאר לי עודף למגבר. אני מאזין הרבה יותר למוסיקה בימים האחרונים משאי פעם האזנתי, ואיכות הסאונד אצלי גורמת לי גאווה והנאה רבה.rn
אז אין לי רמקולים מעץ מלא ובגימור גלוס. לא נורא, גם זה יגיע…rn