ביקורת ישראלית ראשונה – Von Schweikert – Db-99SE

כמרבית ה"אודיופילים" העיקרון המנחה אותנו הינו הרדיפה אחר הסאונד האולטימטיבי, עיקרון זה ניראה תמוהה למרבית האנשים מהישוב ( וגם למס' ...

7:00
  /  
04.11.2005
  


קיימות אסכולות שונות הטוענות ממה להתחיל בבניית המערכת, יש הטוענים שיש להתחיל מהמקור ויש הטוענים שיש להתחיל מהרמקולים, ועל כך נסבו ויכוחים אין ספור בפורומים השונים. ההסכמה היחידה בין האסכולות השונות הינה בצורך בין ההתאמה המקסימאלית בהתאמה מקסימאלית בין רכיבי המערכת.

כיוון שאני דוגל באסכולה של "רמקולים תחילה" מעצם היותם הרכיב דומיננטי ביותר במערכת , התחלתי במסעות החיפוש אחר הרמקול המתאים ביותר עבורי.

החיפוש אחר הרמקולים התבסס על שתי הנחות יסוד :

א. חיפוש אחר רמקול ניטראלי כמה שאפשר.

ב. הכרה בכך שחדר ההאזנה שלי אינו חדר אידיאלי (סלון) הוא המוגבל ביכולות הטיפול האקוסטי תוך קבלת אישור לשינויים מיושבת ראש הדירקטוריון בעלת זכות וטו היחידה בנושא זה .

תהליך חיפוש הרמקול העתידי ערך כשנה כשהמטרה הראשונית הייתה לקנות רמקול בתקציב בסביבות 30 אלף ₪.

הסתובבתי רבות בין חנויות , יבואנים וחברים והאזנתי להרבה רמקולים. לפחות 5 זוגות עברו בביתי

לבחינה ( הלך הגב והלומבגו יצא ). הרמקולים ששמעתי חלקם היו טובים יותר וחלקם פחות אך תמיד חשתי שמשהו חסר ושכל רמקול מהווה פשרה מסוימת, המציאות הקשה טפחה על פני ובצער רב הגעתי להכרה הכואבת כי ע"מ לקבל את מה שאני אכן מצפה לו חייבים למתוח את התקציב. סוף סוף הבנתי למה קיימים רמקולים יקרים בטירוף ועוד יותר חשוב, למה קיימים מטורפים שמוציאים בכדי לקנות אותם!!

נשאלה השאלה בכמה להגדיל ? מהו התקציב לרמקול האידיאלי? ומה מחירה של כליה בשוק החופשי ?

למזלי התקרב מועד שחרור קרן ההשתלמות ( כך שלא היה צורך למכור את הכליה ) והתקציב הוכפל.

לצערי בתקציב זה אין הרבה רמקולים בארץ ולא כל היבואנים מחזיקים רמקולים בסדר גודל כזה במלאי .

מהמבחר ששמעתי אהבתי לא מעט רמקולים , אך עלתה בעיה רצינית, כיצד להביא רמקול בסדר גודל ומשקל כזה אלי הביתה? איך תנייד אותו ??!! כמה עולה מנוי אצל חברת הובלה ?

שיקול נוסף שעלה מתוך המציאות החדשה שנוצרה היה בכדי להפיק את המיטב מרמקול מסדר גודל כזה צריך אקוסטיקה מושלמת מה שלא קיים לצערי אצלי .

שיקול זה היה הגורם המכריע לבחירת ה DB-99. הDB-99 מצויד בסאב אקטיבי אשר תדר החיתוך שלו נקבע ע"י היצרן אך הוא מאפשר כיוון ה GAIN בהתאמה לחדר .

דבר זה מהווה יתרון מהותי של רמקול זה על פני רמקולים אחרים מתוך ידיעה כי הכי קשה לטפל אקוסטית בתדרים הנמוכים.

לאור מערכת השיקולים הנ"ל הdb-99 הפך להיות המועמד המועדף בתור הרמקול העתידי שלי,. מרגע זה התחלתי להתעלק על עופר שחורי ( אשר גילה סבלנות אין קץ ) ולהגיע למס' רב של האזנות חוזרות ונשנות ע"מ לבסס את החלטה לרכישת הרמקול .

קצת פרטים על הרמקול :

ה Db-99 כשמו הינו רמקול נציל מאוד בעל נצילות הנעה בין 98-99 DB כתלות בחדר .

הרמקול הינו 3-WAY המורכב יחידת טויטר "2 , יחידת מיד "7 העשויה מקבלר

וכן יחידת באס בגודל "10 ( יחידות המיד והבאס זהות ליחידות הנמצאות ב VR-7, 9, 11 ).



לפי נתוני היצרן טווח התדרים של הרמקול הינו בין 21Hz- 25KHz וכן הרמקול שומר על התנגדות קבועה של 8 ohm .

תכונות אלה (הנצילות הגבוהה וההתנגדות היציבה שלו ) הופכות את הרמקול לידידותי ביותר למגברים, לפי היצרן, מספיקים W3 כדי להניע אותו בדינאמיות מקסימאלית .

יחידת הבאס ברמקול הינה יחידה אקטיבית המונעת ע"י מגבר בילד-אין ברמקול בעוצמה של

W300 קלאס A/B . תדר החיתוך של הבאס הינו קבוע אך ניתן לשלוט על עוצמת המגבר .


בנוסף לשלושת היחידות שצוינו קיימת יחידת מיד- טויטר אחורית בעלת אפשרות שליטה בהתאם למרחק של הרמקול מהקיר האחורי , היחידה מגדילה את הבמה ומעצימה את התחושה של הופעה חיה.


חבלי הקליטה של השחקן החדש :

הרמקול הזה אינו רמקול סלחני כלל וכלל,. הוא חושף כל רע במערכת ובחדר בו היא נמצאת זאת התחוור לי מייד בהתחלה.

מייד לאחר הצבתן בסלון ולמרות התרשמות והאזנה לרמקול מס' לא מבוטל של פעמים לפני הקניה , הרמקול נשמע לי די צרחני בחדר.

בהתחלה ניסיתי כחודשיים למצוא את הכיוון האופטימאלי של הרמקול.

לאחר שלא סיפק אותי שום מיקום התחלתי להחליף את כל רכיבי המערכת וכך הצטרף ה THOR לחגיגה. אך עדיין לא התקבלה התוצאה הרצויה והמספקת.

המציאות המרה טפחה על פני. אין מנוס מלטפל בדבר שעד עתה נמנעתי מלגעת בו והוא ………….

האקוסטיקה. למרות המודעות לחשיבותה, כרוב האודיופילים די נרתעתי מלגעת בנושא זה עד כה .

לאחר בדיקות בחדר התברר כי הוא "חי" מידי בגבוהים וכי דבר זה מעכיר את הסאונד ויוצר את תופעת הצרחנות שממנה סבלתי. הפיתרון הגיע בדוגמת דיפזוירים ושבירות שבוצעו בסלון .

זהו, נגמרו חבלי הקליטה והרמקול החל לפרוח במערכת .








סוף סוף ניתן להתרשם ממנו ולחוות דעה עליו.
rnrn

ההתרשמות מהחיים עם ה DB -99 :


הדבר הראשון שניתן להבחין ברמקול הוא הניטראליות שלו, הרמקול נטרלי בטירוף וללא שום צבע .

הצלילים של הכלים נשמעים טבעיים בהחלט וללא תוספות, אליהן הייתי מורגל מהרמקול הקודם שלי.

דבר זה מתבטא גם בכלים אקוסטיים וגם בכאלה שאינם אקוסטיים .


הרמקול מתמודד עם כל סוגי המוסיקה בצורה נהדרת ויודע להפיק מכל דיסק את המיטב. לא ניתן לאמר על הרמקול כמו על כמה רמקולים אחרים אמירות כגון : " מצטיין במוסיקה ווקאלית " , " פורח במוסיקה קלאסית " או " מתאים בעיקר למוסיקת רוק". ניתן בפירוש לומר עליו שהוא מתמודד עם כל סוגי המוסיקה בצורה נהדרת כיאה לרמקול טוב .


הרמקול מפורט ומאוזן, כל האלמנטים שלו מנגנים כיחידה אחת, דבר שהפתיע אותי לאור העובדה כי הוא בעל הגברה אקטיבית לבס ( מצב שבד"כ מובחן במקרים בהם מצרפים סאב אקטיבי לרמקולים ) .

מייד בתחילה הרגשתי כי כאילו הוסרה שמיכת פוך שכיסתה את המערכת עד כה וכי פתאום התחילו לצוץ פרטים שכלל לא היית ער להם לפני כן בדיסקים שלי. התחלתי לגלות את כל הדיסקים שלי מחדש .
rnrn

הדבר שכל פעם מחדש מפיל אותי כשאני שומע אותו, זו הבמה שהוא יוצר. הבמה הינה ענקית ותלת מממדית.

בקלות ניתן "לראות" את הזמר/זמרת ממוקמים מלפני הכלים. יתר על כן, בהקלטות סימפוניות מרובות כלים ממש ניתן להבחין בשורות הנגנים .


האימייג' המתקבל מהרמקול הוא מופלא והפרדת הכלים מצוינת. ניתן ממש לזהות את קווי המתאר של כל כלי וכלי . הרמקול יוצר תחושה של הופעה חיה כמעט בכל דיסק ודיסק.

הטרק הראשון בדיסק של "Vangelis-voices" שהוא קטע עמוס עד מאוד, עובר בצורה מדהימה.

נעלם כל עירוב הכלים שהייתי רגיל לקבל (ולהתעצבן על כך כל פעם ששמעתי את הקטע הזה ) הרמקול יודע לבצע הפרדה מוחלטת בין הכלים וניתן בנקל להבחין בכל כלי וכלי ובמיקומו על הבמה.


הרמקול מצטיין בדינאמיות מאלפת ומגבר הסאב שולט בוופר ללא עוררין. הבאס המופק מהרמקול הינו מהודק ואינו מתגלגל ונמרח. בדיסק של "Milt Hinton-Laughing at Life " הטראק האחרון ( מס' 11 ) קיים קטע בס מטורף אשר רוב הרמקולים והמערכות ששמעתי עד כה קרסו בניגון קטע זה,. על הרמקול הנוכחי נשמע הקטע בצורה מדהימה. מתקבל באס ענקי, עמוק ומהודק וניראה כי הרמקול כלל לא מתאמץ כדי לנגן קטע זה .
rnrn

כמו לכל דבר בחיים גם לרמקול מס' חסרונות שצריך לקחת בחשבון :


הרמקול הינו רמקול בעל באס רפלקס אחורי, דבר אשר מונע את מיקומו בצמוד לקיר האחורי,. אצלי הרמקול ממוקם במרחק של כ 140 ס"מ מהקיר האחורי וכל ניסיון בצמצום המרחק מעכיר את הצליל,. לאור העובדה הזו הוא אינו מתאים לבעלי חדר האזנה קטן ממדים או לבעלי "הנהלה" בעלת פיוז קצר .


הרמקול חושפני. הוא חושף ומעצים כל רע במערכת ואינו סלחני לכל רכיב בשרשרת הסאונד .

ע"מ להפיק ממנו את המירב על המערכת להיות מסודרת טיפ טופ, החל מהחשמל ועד לספייקים של הקומפוננטים. כל שינוי קל לטובה ולרעה בכל חוליה בשרשרת מורגש ומועצם. כל הדוגלים בגישה שאין הבדלים בין כבלים מוזמנים לבצע מבחן עיוור וחרש על הרמקול הזה, דבר שהיה חוסך טונות של מילים ושרשורים מפלצתיים בנושא.


הרמקול רגיש להעמדה. בניגוד לרמקול הקודם, הרמקול הזה דורש תשומת לב רבה בהעמדה ובמיקום,. לקח לי כחודשיים להגיע למיקום האידיאלי שלו בחדר. כל תזוזה ולו הקטנה ביותר הורגשה והשפיעה על האימג' והבמה שהרמקול הפיק. אפשרות כוונון עוצמת הבאס ושליטה על עוצמת המייד טוויטר האחורי הפכו את התהליך למסובך עוד יותר. תהליך מיקום הרמקול דורש סבלנות רבה ושרירי גב חזקים אך עם הגעה למיקום הנכון מגיעה גם הנאה מובטחת.




לסיכום :


רמקול מדהים הנותן הנאה והרגשת הופעה חיה כמעט מכל דיסק ודיסק. אך יש לקחת בחשבון את

העובדה שצריך לפנק אותו ולהשקיע בכל שאר חוליות השרשרת כדי לקבל את היכולות האמיתיות שלו

ולגרום לו להוציא את המירב מחוויית ההאזנה.

במערכת הסטריאו, כמו בכל מערכת יחסים בחיים, צריך להשקיע. מי אמר שקלים הם חיי האודיופיל ?

המאמר ניכתב ע"י חיימון גולד .



7:00
  /  
4.11.2005
  

1