יחס ניגודיות (קונטרסט) – זה באמת משנה משהו?

פרמטר חשוב בשם "Contrast ratio" (יחס הניגודיות) הוא אחד הפרמטרים החשובים ביותר בבחירת מקרנים ומסכים דקים.במקרים מסויימים, יוצא שאחד הפרמטרים ...

7:00
  /  
04.10.2005
  
כתב:  עפר לאור

נתחיל מהתאוריה.

חשוב לנו לדעת עד כמה השחורים של מסך מסויים "שחורים באמת" ועד כמה בוהקים הלבנים. שחור הוא אף פעם לא שחור אבסלוטי מכיוון שכאשר מסך מסוג כלשהו מנסה ליצור גוון שחור, תמיד "בורח" טיפה אור ובעצם המסך מציג גוון אפור כהה כלשהו.

דרך אחת שבה פותרים את הבעיה היא על ידי הגברת עוצמת האור המופקת על ידי המסך ושימוש בפילטר כהה (כמו משקפי שמש) אשר בעצם מאפשר שחורים יותר עמוקים…

המושג יחס ניגודיות בעצם נמדד על ידי מדידת עוצמת האור (ביחידות CD – קנדלה) שמופקות בעת הצגת שחור אל מול אלה המוצגות עבור הלבן החזק ביותר. החישוב הוא כמות האור בלבן, חלקי כמות האור בשחור. באם היה שחור אבסלוטי, כמובן שיחס הקונטרסט היה אין-סוף.

עד כאן התאוריה, ובכן כשהתחילו מסכי פלאזמה לצאת – היינו בד"כ מקבלים מסכים עם יחס קונטרסט של בערך 200:1 עד 500:1 (זה אגב יחס הקונטרסט במסכי LCD עבור מחשבים אישיים).

חשוב להבין שנקודת התורפה במרבית המסכים היא השחורים. בד"כ יש מספיק תאורה בכדי להציג תמונה טובה ובהירה, אולם בסצינות חשוכות (במיוחד כאשר צופים ללא אורות באמצע הלילה) – שחורים אפורים מדי עלולים לגרום לדמויות להפוך לדו מימדיות ולתמונה ללא טבעית. שחורים עמוקים יתנו לכל תמונה (גם כהה) להיראות עמוקה ותלת מימדית.

אופן המדידה של יחס הניגודיות הוא שנוי במחלוקת.

מכיוון שמסכים רבים הם דיפרנציאליים (כלומר, השחור שלהם לאחר שימוש או בעת הצגת אור במקום אחר במסך הוא שונה מאשר השחור שהמסך מפיק כאשר הוא לא מציג דבר אחר) – יש מספר שיטות שונות למדידה של יחס קונטרסט.

השיטה הקשה ביותר היא זו שמציגה שחור ולבן בו זמנית על המסך.

שיטה אחרת גורסת שצריך לתת למסך להפיק את האור החזק ביותר שהוא מסוגל (לא משהו שאנחנו מסוגלים להפיק) אל מול מסך שחור לחלוטין (כלומר, בחושך מוחלט כאשר המסך כבוי).

כמו כן, שינוי ה-BRIGHTNESS וה-CONTRAST מניב תוצאות שונות, האם מודדים את השחורים כאשר כל הפרמטרים במינימום ואת הלבנים כאשר הם במקסימום?

בגלל ההבדלים בגישות, בעצם אף אחד לא יודע עד כמה מדוייקים מדידות יחס הניגודיות של היצרנים. ההנחה היא שהם יחסיים ביותר – כלומר, מסך עם 10,000:1 הוא בעל יחס ניגודיות טוב יותר מאשר מסך עם 2000:1, אבל לא בהכרח באופן קיצוני.

מה שעוד מקשה על העניין הוא שתי עובדות נוספות:
1. עוצמת התאורה המירבית משפיעה על הלבנים – שני מסכים בעלי יחס ניגודיות זהה אבל מסך A עם עוצמת אור חזקה יותר יתן גם שחורים אפורים יותר.

2. בגלל אופי העין האנושית, ככל שיחס הניגודיות גבוה יותר, כך ההפרש קיצוני יותר (אקספוננציאלי). כלומר, ההבדל בין 2000:1 לבין 3000:1 הוא משמעותי הרבה יותר מאשר ההבדל בין 3000:1 לבין 10,000:1.

בעיה נוספת היא לא רק טיפול בשחורים אלא טיפול כראוי בגווני אפור כהים במיוחד. אם המסך מפיק שחורים טובים, אולם הגוונים הכהים הקרובים לשחור נראים יותר כמו רעש מאשר אפור כהה, אז מה בעצם עשינו?

מסקנות
1. יחס קונטרסט אכן משמעותי, הוא קובע עד כמה השחורים כהים ועמוקים.
2. לא להתייחס אך ורק למספר עצמו, רצוי מספר גבוה, אבל צריך לבדוק את המסך בתנאי תאורה כהים עם תמונות כהות במיוחד (למשל הסרט THE BONE COLLECTOR).
3. אסור להיתפס למספרים – יחס קונטרסט עלול לבוא על חשבון תאורה, כך שאם אתם צופים המון בתנאי אור חזקים – חשוב להתייחס גם לעוצמת ההארה (ביחידות קנדלה למטר רבוע).
4. המספרים אינם אמינים, כך שההבדלים בין מסך עם 3000:1 ו-4000:1 יהיו מזעריים.
5. ככל שהמסך בעל רזולוציה גבוהה יותר, בד"כ הדבר בא על חשבון יחס ניגודיות. מסכי פלאזמה HD נותנים שחורים שהם משמעותית פחותים מאחיהם הזולים יותר ברזולוצית EDTV. חשוב להבין שתמיד יש משהו על חשבון משהו אחר.

ולסיום אנקדוטה שסיפרתי מספר פעמים בעבר.

בהרצאה של סאם רונקו (המיסד והבעלים של חברת RUNCO), הוא סיפר על מסכי ההקרנה האחורית הראשונים, שהוא היה אחד מהיצרנים שלהם. לדבריו, אף אחד לא ידע את עוצמות התאורה של המסכים מכיוון שהמכשירים למדידה היו יקרים מאוד. לכן, הוא היה משווה למתחרה שלו ואם היה רואה שהמספר טוב יותר, היה לוקח את המספר מהספציפיקציות של המתחרה ופשוט מוסיף להם אחוז כלשהו.

מכיוון שכל החברות נהגו כך, לאחר זמן מה, פשוט אף אחד לא האמין למספרים יותר. הסיבה היא שפשוט אף אחד כבר לא באמת מדד או כתב מספרים אמינים – כולם השוו לתחרות ופשוט נוצרה תחרות של "מי כותב ספציפיקציות מופרכות יותר"…

גם בתחום יחס הקונטרסט, חברות רבות (כגון NEC, פיליפס ועוד) פשוט הפסיקו את התחרות המיותרת ואינם כותבות כלל מה יחס הקונטרסט של המסכים שלהם…


7:00
  /  
4.10.2005
  
כתב:  עפר לאור

1