שידורי טלוויזיה מלווין – מנוי חוקי אחד לשימוש רבים

שידורי טלויזיה בלווין קיימים כבר שנים רבות. מאז שהחלו שידורים אלו הם עברו תהפוכות רבות. זה התחיל בשידורים אנלוגיים ששודרו ...

7:00
  /  
25.06.2005
  

שיטות הקידוד מאז שהתחילו ועד היום מושתתות על עקרון של כרטיס חכם אישי שמכיל את נתוני המנוי שכאשר מכניסים אותו למקלט לוויני שבו חריץ לגישה מותנית (Conditional Access) רק אז הקידוד של הערוץ יפתח ותתאפשר צפייה. כדי לאפשר צפייה בערוצים מקודדים ההאקרים פיתחו חומרה שמדמה את הכרטיסים החכמים אשר ניתנים לתכנות באמצעות צורב כרטיסים לא יקר וכך מי שהיה רוכש לעצמו את הציוד היחסית זול הזה היה זוכה בצפייה ללא תשלום בעד מנוי.

rnככל שהמקודדים הפעילו שיטות מתוחכמות יותר, ההאקרים נאלצו להוציא ציוד חומרה שמתאים לדרישות התוכנה ההולכות וגדולת וכך מי "שהתמכר" לצפייה ה"חינמית" הזו נאלץ לרכוש לעצמו מידי פעם כרטיסים חדשים ואז צורבים יותר חכמים וכך הלאה. אבל המחיר ברוב הפעמים הצדיק את המטרה.

rnאבל אף אחד לא משדר סרטים או חומר אחר שעולה כסף מבלי שיקבל כסף כדי לרכוש אותו (גם לזה יש יוצאים מן הכלל) וספקי השידורים משקיעים כסף רב ביותר כדי להגיע להצפנה שלא תינתן לפריצה או לפחות תיהיה כה קשה עד שלהפוך ללא כדאית למשתמשים. וזה קרה בערך לפני שנתיים כאשר חברות הקידוד, בזו אחר זו, יצאו עם שיטות חדשות שמהר מאד התברר שעונות לדרישת המשדרים. וכך בזו אחר זו החלו מסכי הטלויזיה אצל המשתמשים להפוך לשחורים.

rnאבל המוח היצירתי של ההאקרים לא מסוגל לקבל מצב כזה והתחילו לצוץ פרויקטים חדשים אשר עשו תפנית חזקה בתפיסה.

rnלא עוד פריצה וחיקוי של הכרטיס המקורי. לא עוד צורך למשתמשים לרכוש חומרה חדשה.

rnהרעיון החדש קיבל את השם "שיתוף".

rnהשיתוף החל מרעיון פשוט. הכרטיס החכם מכיל את נתוני המנוי ומפתחות הפתיחה. הכרטיס מתקשר עם יחידת הגישה המותנית (Conditional Access). יחידת הגישה המותנית מעבירה את נתוני השידור המוצפן לכרטיס החכם כדי לקבל חזרה תשובה מהכרטיס. אם התשובה שהכרטיס מחזיר מתאימה – אזי יחידת הגישה המותנית מאפשרת פתיחת הקידוד והצפייה מתאפשרת.

rnהרעיון היה שאת התקשורת הזו בין הכרטיס וה CA ניתן לאפשר גם כאשר הכרטיס לא פיזית בתוך החריץ של ה CA. באמצעות יחידת קורא כרטיס ותוכנה במחשב מצד אחד, וממשק דמוי כרטיס שמחובר למחשב ולתוכנה ש"מדברת" עם המחשב הראשון הרי התקשורת יכולה להתבצע בין ה CA לכרטיס החכם. והתוצאה תיהיה זהה.

rnוכך החלו לצוץ פתרונות אשר היו מושתתים על החומרה הזו ותוכנות שרת/לקוח שאיפשרו לתקשר ביניהן באמצעות רשת האינטרנט. הדבר הוליד מהר מאד קבוצות שיתופיות.

rnהקבוצות האלו לקחו כרטיס מנוי חוקי אחד, חיברו אותו למחשב עם קורא כרטיסים והפעילו את תוכנת השרת. המשתמשים של הקבוצה חיברו את הממשק (Season Interface) שחובר למחשב בכבל RS232 ותוכנת הלקוח יצרה קשר עם השרת והעבירה את בקשות הערוצים השונים וקיבלה את מפתחות הפתיחה מהכרטיס החוקי שהיה איפשהו ברחבי האינטרנט.

rnזה עבד מצוין. אבל זה דרש ממשק ומחשב ליד כל ממיר. וזה היה מסורבל.

rnואז יצאה חברה גרמנית בשם Dream-Multimedia עם מכשיר מהפכני!

rnמכשיר שהוא למעשה מחשב עם מעבד IBM מסוג Power PC עם זכרון פלאש שעליו ישבה מערכת הפעלה לינוקס. למחשב זה היה חיבור רשת מובנה. חיבור USB להרחבות שונות. אבל במקום להתחבר למוניטור מחשב הוא התחבר ביציאות וידאו למכשיר טלויזיה. ובנוסף, שמו בו טיונר לוויני מובנה.

rnבתחילה, הממיר הזה שימש לצפייה רק בתחנות בלתי מקודדות. מי שרצה לצפות בערוצים מקודדים נאלץ לרכוש יחידת CA מתאימה וכרטיס מנוי.

rnאך המהפיכה כבר החלה. ושמה היה לינוקס.

rnהמקלט סופק במה שנקרא בשפת התוכנה "קוד פתוח" והדבר איפשר לכל ההאקרים שהיו כבר על סף יאוש להתעורר לחיים. ושינויי תוכנה החלו לצוץ כמו פטריות לאחר גשם. כל מתכנת שקצת יודע לינוקס החל להוציא תוספות וחידושים למקלט הזה והתרגשות גדולה החלה להינשא ברחבי הפורמים בעולם.

rnבמקום לרכוש יחידות CA יצאו תוכנות שמדמות את ה CA. למכשיר היו גם שני חריצים לקרוא כרטיסים כך שכבר יכולת לחסוך את עלות ה CA כדי לצפות במנוי החוקי שלך. ולא חלף זמן רב והחלו לצוץ גרסאות של תוכנות שיתוף שניצלו את החומרה החדשה אשר כבר החילה בתוכה את המחשב, האינטרנט, קורא הכרטיסים ויחידת ה CA. מכשיר אחד שעושה הכל!

rnולא סתם קוראים לו מכשיר החלומות. שמו האמיתי Dreambox.

rnהיום, השיתופים הפכו להיות נפוצים. קמו מספר סוגי שיתופים לפי מספר הפרויקטים המוצלחים שהגיעו להבשלה. קיימים אלו שעובדים בשיטת השרת לקוח כפי שהוסבר קודם. אבל קיימים גם שיטות של peer to peer. בשיטה השנייה ניתן למעשה לחבר מספר עצום של חברים והמידע זורם בין החברים באופן אוטומטי. לכל חבר מוגדר לפחות חבר אחד שאליו גם מוגדר חבר וכך נותרת לה רשת אשר אין לה תחילה ואין לה סוף.

rnברשת הזו כל משתמש חייב גם לתת מנוי פעיל כדי לקבל את הגישה למנויים של כל הרשת. השיטה הזו מאד מתוחכמת ויש לה יתרונות אבל גם חסרונות. המרחק בין המקלט שלך אל המקלט שמכיל את הכרטיס מנוי שאת הערוץ שאותו אתה רוצה לראות אינו ידוע ואם הוא רחוק אזי סביר שאיטיות האינטרנט לא תאפשר צפייה חלקה. אבל על מה שמקבלים בחינם קצת קשה להתלונן…

rnהטכנולוגיה של השיתופים הוכחה כטכנולוגיה עובדת ואפילו עובדת טוב.

rnאני חייב לציין כאן לקראת סיום שהטכנולוגיה הזו (עדיין) לא פועלת על קידוד השידורים של יס. יתרה מכך – ההמלצה האישית שלי שלא להתעסק עם הפרת זכויות של חברת יס בארץ. כל האמור והמובא כאן הוא למטרות לימוד וידע אישי בלבד.

rnיש כבר שמועות על השלב הבא בלוחמה של חברות הקידוד בטכנולוגיה זו אך הם עדיין בגדר שמועות בלבד.

rnאבל בינתיים, כל זמן שהשמיים נראים ורודים (חחח), הצפייה השיתופית פורחת וערוצי סרטים, מדע, מוסיקה, תוכניות אמרקאיות וערוצי בישול (ובעצם מה לא…אה – סקס) מופיעים אצלי בטלויזיה עד שכבר קשה לי לבחור במה אני אצפה עכשיו…

המאמר הזה נכתב על ידי י-א
המאמר פורסם בהסכמת הכותב.

המאמר המקורי פורסם בפורום הלווינים הישראלי

אין הרשאה להעתיק את המאמר ללא הסכמת הכותב.


7:00
  /  
25.6.2005
  

1