פטיפונים – זה לא הדבר הרועש והקופץ הזה ?!

rnrnיצא לי לדבר עם לא מעט אנשים בנוגע לתקליטים, פטיפונים ומה שבניהם ונוכחתי שיש הרבה בורות בתחום.rnכמובן שבתור תחום יחסית ...

7:00
  /  
05.04.2005
  
מאמר זה נכתב ע"י danlorn

מבוא קצר:


כמה מילים על איך הגעתי לתחום:

rnכמו רוב האנשים, במיוחד בתור מישהו שמאחוריו רקע טכני רציני למדי, זלזלתי מאד באיכות הצליל שניתן להשיג בפטיפון.rn
rnבמיוחד בהשוואה ל -CD . אבל היו לנו כמה עשרות תקליטים ישנים שרציתי לשמועת ולאבי היה פטיפון ישן ומאד פשוט .
rnהתחלתי לשמוע תקליטים מפעם לפעם כשהמטרה היחידה הייתה להיות מסוגל לשמוע את המוזיקה. איכות צליל לא הייתה על הפרק.rn

rnעם זאת שמעתי משהו שונה . משהו שהנגן CD שלי לא עשה כ"כ טוב. הצלילים הגבוהים נשמעו טבעיים יותר באופן מסוים ( אני רוצה להבהיר שסך הכל הצליל של הפטיפון היה הרבה פחות טוב מהצליל של הנגן הדיגיטאלי). הממצא הזה הפתיע אותי מעט וגרם לי להתחיל להתעניין בשיפור הפטיפון .rn

rnאמרתי לעצמי : “OK , נקנה משהו יחסית טוב שיאפשר לשמוע תקליטים ישנים באיכות טובה למדי. לא צריך לצפות ליותר מדי , רק לצליל נעים למדי ומוזיקלי”.
rnהעניין הוא שכשהתחלתי לשמוע ציוד ברמה קצת יותר גבוהה נוכחתי שייכות הצליל משתפרת באופן דרסטי ככל שעולים ברמה, הרבה יותר מהשיפור בנגני CD . הפטיפון הראשון ששמעתי שהיה לא פחות טוב לטעמי מנגן ה-CD שלי היה ה- project 6.9 (פרט לבס הנמוך שהיה לא טוב, ופסל את אפשרות הקניה שלו) .
rnפתאום הקלטות ישנות נשמעו יותר טבעיות . חלק מרכזי מהסיבה לכך נעוץ בעובדה שלקח זמן רב לתעשייה להבין איך להעביר הקלטות למדיה דיגיטאלית מבלי לפגוע באיכות המקורית פגיעה קשה מדי. חלק מהאנשים חושבים שדגימה דיגיטאלית היא עניין טרויאלי ולא כך הדבר – אבל זה נושא אחר.
rnבכל מקרה כל זה הפתיע אותי מעט ועורר את סקרנותי . מאז אני מתעניין בתחום. rnrn




הפרוג'קט 6.9 . הפטיפון האיכותי הראשון ששמעתי

rnבעיני השיטה של שמירת הסיגנל על תקליט ושחזורו הרבה יותר אלגנטית ויפה מההיבט הטכנולוגי גרידא מאשר דגימת הסיגנל למרחב הדיגיטאלי ונגינת CD. כדי לקבל התרשמות כמה הרעיון מבריק אפשר לעשות ניסוי פשוט:rn

rn קחו קיסם עץ, חירצו חריץ בצד אחד שלו כך שאפשר יהיה לתקוע שם חתיכת ניר . תקעו בחריץ נייר במימדים של 10X10 ס"מ, שישמש כממברנה . קחו תקליט שאפשר לזרוק ושימו אותו בפטיפון. עכשיו החזיקו את הקיסם כשהחוד שלו על התקליט וסובבו את התקליט. rn

rnשומעים מוזיקה . כל כך פשוט ואלגנטי. rn

rnיש מספר סטיגמות בנוגע לצליל של פטיפון, הנפוצות בעיקר בקרב הדיוטות:rn

rn· "הצליל של פטיפון אינו דינאמי”.
rn· "תקליטים המנוגנים בפטיפון אמורים להשמיע רעש רקע חזק ופצפוצים למיניהם.” . למעשה יש אנשים שטוענים שזה מה שמושך בצליל של פטיפון (אנשים אמרו לי שמה שהם אוהבים בצליל של פטיפון זה רעש הרקע – בשיא הרצינות).
rn· "פטיפון לא מסוגל ליצר תמונת סטריאו אמינה.”.
rn· באנלוגיה למקור דיגיטאלי – "התועלת בשיפור הפטיפון היא שולית, לכן אם אני יודע כיצד נשמע פטיפון פשוט אני יכול להעריך שפטיפון יקר נשמע מעט טוב יותר" . מכאן אפשר להמשיך ולהסיק שפטיפון הנחשב מאד איכותי סה"כ דומה בצליל לפטיפון שעולה כ- 300 ש"ח.
rn· "פטיפון אינו מסוגל ליצר בס איכותי".
rn· "פטיפון בהכרח טוב יותר מכל נגן דיגיטאלי, כיוון שהאות עובר פחות עיבוד, פילטרים וכו'" .


הסטיגמות האלה פשוט אינן נכונות.



קצת היסטוריה:

rnבאמצע המאה ה- 19 גילה ממציא צרפתי שאפשר לבנות מכונה שתקליט (לא תשחזר) קול. המכשיר היה פשוט – ממברנה המחוברת ללהב שחרט על צילינדר מסתובב אות שייצג את הצליל.
rnהפעולה הייתה אקוסטית מכאנית ללא חשמל. המכונה נקראה phonautograph . ב- 1877 אדיסון בנה מכשיר שיכל להקליט וגם להשמיע דיבור ע"י אותם עקרונות, ושימוש בפלטת פח על הצילינדר. כך נולד הפונוגרף. rn

rnrn




הפונאוטוגרף – מכונת ההקלטה הראשונה

rnהשימוש הראשוני שנראה הגיוני לאנשים היה ככלי לקצרנות, ולא כלי להקלטת והשמעת מוזיקה. לשימוש מוגבל מעין זה האיכות שלו הספיקה. אלכסנדר גרהם בל שכלל את המכונה הבסיסית וקרא למכונה שלו גרפופון, בתגובה גם אדיסון שיפר את המכונה שלו (הפונוגרף). נוצרו שני סטנדרטים דה-פקטו שאינם תואמים אחורה או אחד לשני שנאבקו בניהם (מוכר למישהו?) .rn rnrn




שרטוט של הפונוגרף של אדיסון. מכונת ההקלטה + שיחזור הראשונה

rnrn ב1895- לערך ממציא גרמני בשם אמיל ברלינר הציג מכונה שחרטה על דיסק במקום על גליל. נוסף לכך הוא מצא דרך לשכפל דיסקים בקלות. הדיסקים המשוכפלים היו עשויים מסוג של גומי קשה. הדיסקים החדשים הכילו גם יותר זמן הקלטה. המכשיר שילב בתוכו שופר שאיפשר להפיק צליל חזק למדי (מניסיון אישי, אין בעיה למלא חדר בצליל של מכשיר כזה). המכשיר החדש נקרא "גרמופון”, והיווה שיפור משמעותי על הדגמים הקודמים. rn





הגרמופון של ברלינר

rnrn


מהפרסומות הראשונות למוצרי אודיו – עם האיור שיהפוך ללוגו המפורסם ביותר בעולם המוזיקה וההקלטות- His Masters Voice , או בקיצור HMV .מאוחר יותר הפך ללוגו של EMI Classics .

rn לקראת תחילת המאה ה 20 החלו לקום חברות תקליטים שהתבססו על הגרמופון. ברלינר עצמו ייסד בגרמניה את דויטשה גרמופון. התקן דה- פקטו החדש שבר את המתחרים וגם הם עברו ליצור גרמופונים. rn

rnבמלחמת העולם הראשונה החלו להשתמש בשפופרות הגברה. התפתחות זו אפשרה מעבר להקלטה בעזרת מיקרופון שהאות שלו מוגבר ומועבר למערכת חריטה חשמלית. Western Electric הייתה הראשונה שהצליחה לבנות מכשירים כאלה, ולשווקם לתעשיית הבידור החל משנות ה- 20. התקליטים החדשים היוו שיפור משמעותי לעומת תקליטים שהוקלטו במערכות אקוסטיות.
rnחברת קולומביה שהפיצה תקליטים כאלה כינתה את השיטה החדשה Orthophonic (נשמע טוב…) ושיטה זו השתלטה על השוק. הקוטר היה 10 או 12 אינץ', קצב הסיבוב 78 סיבובים לדקה, וכל צד הספיק לדקות ספורות של הקלטה .rn

rnב- 1948 חברת קולומביה החלה בייצור תקליטים בקוטר 12 אינץ' שהכילו כ-23 דקות של הקלטה לצד. תקליטים אלו נקראו Long Playing או בקיצור LP . הם הסתובבו במהירות איטית יחסית של 33.3 סיבובים לדקה (rpm), החומר ממנו היו עשויים היה שונה, והחריצים היו צפופים יותר – התעלות החדשות נקראו microgroove. rn

rnלמרות העליונות הטכנולוגית הפורמט החדש נכשל. חלק גדול מהסיבה נבע מכך שחברת RCA לא הייתה מוכנה לשתף פעולה איתם והחליטה על פיתוח פורמט חדש משלה (שוב – מוכר?).rn

rn שנה מאוחר יותר RCA הציגה תקליטים שהיו עשויים גם הם מויניל, הסתובבו בקצב 45rpm, ועלו באיכותם על התקליטים הישנים של 78 ( הרכילות אומרת שהמהירות של 45 נבחרה כי 78-33=45 , כלומר לעשות "דווקא" לחברת קולומביה). הפעם הטכנולוגיה ניצחה ובמהלך שנות ה- 50 הפורמט החדש השתלט על השוק. עם זאת פטיפונים רבים המשיכו לתמוך במהירות הישנה שנים רבות אח"כ. בתחילה רוב התקליטים היו של "7, אך בהמשך הקוטר גדל עד ל – "12. עם הזמן גם הפורמט של 33.3 rpm חזר, והפעם הצליח להשתלט על השוק בהדרגה. rn

rnגורם חדש ומשמעותי החל לשחק תפקיד – הצעירים. הולדת הרוק גרמה לגאות במכירות תקליטים, והפופולאריות של מכונות ה- jukebox עלתה לגבהים. נולד גם יצור חדש – ה DJ . rn

rnהחל משנות ה-50 החלה מהפכה נוספת בתחום ההקלטות – הולדת סרט ההקלטה המגנטי, שאיפשר הקלטות איכותיות באופן הרבה פחות מסורבל ויקר מחריטה ישירה על תקליט.rn

rnrn


הדוחף המשמעותי ביותר לתעשייה היו הצעירים ומכונות ה-jukebox

rnהקלטות הסטריאו הראשונות בוצעו במעבדות חברות Decca ו – Westrex ( אגב – החברה האחרונה הפכה לדומיננטית ביותר בתחום מכונות החריטה על תקליטים). בשנת 1957. הפורמט החדש אומץ בשמחה ע"י תעשיית התקליטים ו- RCA החלה בהפצתם ב- 1958. בהדרגה אולפנים החלו להקליט הקלטות סטריאו, אם כי בשנים הראשונות התוצאות היו בד"כ (בעיקר בתחומים שונים ממוזיקה קלאסית) פחות טובות מהקלטת מונו. בד"כ הקליטו כל נגן פשוט בערוץ נפרד. rn


*אפרופו הקלטות מונו – רוב האנשים חושבים על הקלטות כאלה בגיחוך. רציתי לציין שמשנות ה 50 וה- 60 של המאה הקודמת יש הקלטות מונו נהדרות, שאין להן מה להתבייש מול הקלטות מודרניות. למעשה אחד הטריקים שאני אוהב לעשות לאנשים שרוצים לשמוע את המערכת שלי הוא לשים הקלטת מונו בת 50 שנה, כמו Cookin של מיילס דיויס, לתת להם לשמוע קצת, ואז לשאול אותם "איך ההקלטה?”. התשובה שאני מקבל היא "מצוינת" . השאלה הבאה היא – “אתה יודע ממתי ההקלטה?”. ואז כמובן האורח מופתע ומתקשה להאמין.

rnבשנות השבעים החלו בניסיונות הקלטה מרובי מיקרופונים שלרוב הסתיימו בתוצאה לא מוצלחת. נוצר מצב אבסורדי שהקלטות ישנות של מוזיקה קלאסית תזמורתית נשמעו טוב יותר מהקלטות מודרניות. רק לקראת שנות ה- 80 הבינו כיצד להקליט תזמורת עם הרבה מיקרופונים. עוד קוריוז ראוי לאזכור הוא הפאסאדה הידועה כהקלטה – קוודרופונית. הקלטת 4 ערוצי קול על תקליט (מעין סראונד ). rn

rn התפתחות שלילית נוספת הייתה שבעקבות משבר הנפט העולמי הפסיקו כמעט לחלוטין את השימוש בויניל "טהור" ( virgin vinyl) בתקליטים, ועברו לויניל "מלוכלך", המכיל חומרים נוספים.rn

rnעסקי התקליטים שגשגו עד שנות ה- 80 . ב – 1982 החלו בייצור הקומפקט דיסק שהבטיח להמונים "צליל מושלם לנצח”, ולחברות התקליטים רווחים גדולים. ב – 1988 מכירות ה- CD עברו את מכירות התקליטים. ותעשיית התקליטים עברה למצב של מוות קליני פחות או יותר.rn

rnהחל מסוף שנות ה- 90 יש תחיה מסוימת של הפטיפונים ותעשיית התקליטים. יש לכך מספר סיבות: מלחמת הפורמטים הדיגיטאלית, השיפור המשמעותי באיכות הציוד, תעשיית ה- DJ , גילוי מחדש של הפורמט הזה כפורמט איכותי, ואופנה נוסטלגית. למעשה , נכון ל 2003 השוק היחיד בתחום ההקלטות שהמכירות שלו במגמת עליה הוא שוק התקליטים (אם כי נתח השוק שלו עדיין קטן).rn

rn בפרק הבא אסביר כיצד המידע שמור בתקליט, וכיצד משחזרים אותו.rn


7:00
  /  
5.4.2005
  
מאמר זה נכתב ע"י danlorn

1