פלאזמות, מדריך למשתמש ולרוכש – חלק ב´

חלק ב´ של המאמר על פלאזמות.

1:00
  /  
22.11.2004
  
כתב: עפר לאור

המשך של חלק א´ של המאמר
סוגי מסכים

מסחריות מול ביתיות – מסכי פלאזמה ביתיים מיועדים לשוק הביתי, דבר אשר גורר בעיקר פיקוח יותר הדוק ותקנים יותר מגבילים, בעוד שפלאזמות מסחריות מיועדות לתצוגות בתערוכות ובמקומות ציבוריים. במקרה זה, התקנים מתייחסים לכמה פרטים: רעש EMI (כמות הרעש האלקטרוני/מגנטי אשר המכשיר מפיץ), רעש IR (דבר אשר עלול לשבש שלטים רחוקים), רעש RF (דבר אשר עלול לשבש רשתות WIFI, BLUETOOTH וכו´) ורעש של מאווררים (פחות רלוונטי כיום, שכן מרבית הפלאזמות כבר אינם זקוקים למערכות קרור אקטיביות). בנוסף, יש צורך בפילטרים אנטי-ריפלקס חזקים יותר בסביבה ביתית על מנת להימנע ברפלקציות של אור על גבי המסך. פילטרים אלה דומים מאוד לציפויים שמיושמים על גבי משקפי ראיה שונות. יתרון הפילטרים הללו הוא ברגישות פחותה לרפלקציות ממקורות אור, כגון אור שמש ומנורות, אולם הם גם מפחיתות את ה-CONTRAST RATIO במסך עצמו, כך שמדובר בעצם בחרב פיפיות… מבחינה פונקציונלית, לעיתים יש גם הבדל בין המודלים המסחריים לביתיים, עבור חלק מהיצרנים – כגון יכולת להציג וידאו באיכות גבוהה יותר בגירסא הביתית אשר כולל פרוססור מעט יותר חזק לתמונות וידאו או פחות פונקציות ע"ג השלט (למשל הורדה של פונקציות DISCRETE מהמערכת המסחרית). אולם, במרבית המקרים ההבדלים זניחים מבחינה זו ומדובר בעצם בכמעט אותו מודל, עם הבדלים בעיקר בתחום הרעש האלקטרוני והפילטר האנטי-רפלקטיבי.

יחס מסך – במרבית המקרים, מסכי פלאזמה הם ביחס מסך 16:9, אולם לא כולם ביחס מסך זהה מבחינת מספר הפיקסלים. מסכי ALIS עושים שימוש במטריצות של 1024 על 1024, ויחסים שונים גם פופולריים למדי. הדבר מתאפשר בשל כך שפיקסל אינו חייב להיות ריבועי. בוידאו ניתן להתאים את התמונה על מנת לקזז את התופעה, אולם מרבית מערכות ההפעלה, כגון WINDOWS אינן מכירות במושג של פיקסלים לא ריבועיים – דבר אשר עלול לגרום לשיבוש מרגיז ביותר. ישנם מסכי פלאזמה בגודל 37" אשר הם ביחס מסך 4:3 (עם פיקסלים ריבועיים), אולם הם לא פופולריים במיוחד. במרבית המקרים ב- 42" מדובר על מסך עם רזולוציה 853 על 480 הנקראים WIDE VGA. מסכי XGA אשר להם רזולוציה 1365 על 768 או 1280 על 768 קיימים גם הם בגודל מסך זה ומיוצרים על ידי חברות פיוניר ו-NEC. יש לציין כי ככל שמספר הפיקסלים עולה, העלות עולה משמעותית וכן הרזולוציה מגבירה את כמות ה-BURN-IN ומורידה את יחס הקונטרסט.

יחס קונרטסט – יחס זה הוא אחד הפרמטרים שחשוב להביט בו כאשר משווים מסכים. היחס מציין את היחס בין הצבע השחור ללבן שהמסך מסוגל לייצר. אולם, בשל הקושי להסכים כיצד צריך למדוד זאת כל יצרן בוחר בשיטה אחרת למדידה ולכן אין משמעות למספר עצמו מעל כ-2000 ל-1. חשוב שמסך שרוכשים יהיה בעל ערך גבוה מזה. פרמטרים נוספים אשר מאפשרים השוואה טובה הוא אורך החיים (HALF LIFE) המוצהר, וכן כמות ה-ANSI LUMENS שהמסך מסוגל להפיק (כלומר כמות האור המירבית שלו). השילוב של ANSI LUMENS גבוה עם יחס קונטרס גבוה מבטיח לבנים בוהקים וכן שחורים עמוקים.

באופן מפתיע, דווקא ערך LUMENS גבוה עלול להטעות שכן לא נעים להביט במירב החוזק שמסך מסוגל להפיק בעוד ששחורים עמוקים משפיעים על התמונה לכל אורך היום. לכן, פרמטר ה-CONTRAST RATIO הוא החשוב מכולם, למרות אי דיוקו. חברת PANASONIC כיום מייצרת את המסכים עם עומק שחורים הטוב ביותר (וגם יחס הקונטרסט הגבוה ביותר). אולם, מסכים מתוצרת NEC, וטושיבה קרובים מאוד מבחינת השחור שלהם ולהם יש יתרונות פונקציוליות אחרות (חיבורים שאין למסך הפנסוניק, ותאימות ליותר פורמטים). במסכי HD ו-50" יחס הקונטרסט משמעותית נמוך, אולם המצב משתפר באופן קבוע – כך שאני צופה שיפור משמעותי בגודל זה בשנה-שנתיים הקרובות. דווקא בתחום השחור וה-CONTRAST RATIO עומדת כיום חברת פיוניר במצב נחות ממתחרותיה ולכן היא משתפת פעולה עם חברת NEC על מנת ליצור מסכים עם רזולוציות יותר גבוהות ושחורים יותר עמוקים.

פרוססור – יש הבדל משמעותי בין יצרנים שונים ביכולת העיבוד שלהם של תכני וידאו. חברות NEC ו-PANASONIC כיום עומדות בראש הרשימה של חברות עם פרוססורים טובים בתוך המסך. עם הזלת צ´יפים של עיבוד תמונה, איכות הפרוססינג ישתפר עוד בשנים הקרובות.

חיבורים – יש הבדל משמעותי בין מסכים שונים מבחינת חבורי הוידאו. מסכים ארופאיים (למשל פיליפס או מרנץ) עושים שימוש במחברי-SCART, אולם הדבר מגביל את החיבור לנגני DVD לא פרוגרסיביים. הדבר מומלץ לאנשים אשר בעיקר מעוניינים בחיבורים פשוטים על חשבון איכות תמונה בסרטי DVD. חיבור DVI איננו בא סטנדרטי בכל המסכים כיום, חברות כגון PANASONIC דורשות עליו תשלום נוסף. למי שחיבור למחשב או פרוססור חיצוני חשובים לו חשוב לדעת לחפש את חיבור ה-DVI (אולם יש לשים לב במפרט המסך לבדוק אם הוא מסוגל לתמוך ברזולוציה מלאה ב-DVI). תאימות ל-HDTV – עדיין לא ידוע הפורמט הסופי שבו יוקרן HDTV בארץ, במהלך 2005, אולם סביר להניח שמדובר בפורמט ארופאי הנקרא 1080i50. פורמט זה עדיין זר ומוזר ליצרני הפלאזמות וסביר מאוד להניח שמרבית המסכים והמקרנים בארץ דווקא לא יהיו תואמים אליו. הפורמט האמריקאי המתחרה, לעומת זאת, נתמך במרבית מסכי הפלאזמות, ויתכן שידרש מכשירים אשר ימירו את הפורמט מ-50HZ VERTICAL REFRESH ל- 60HZ…

עצות שימושיות
ניקיון – רצוי לא לנקות עם חומרי ניקיון כלשהם, שכן הם עלולים לגרום נזק לציפוי האנטי רפלקטיבי של המסך. בפרט יש להימנע מסבונים ודטרגנטים שונים. בדרך כלל, מים מזוקקים עם מטלית מסוג "MICRO FIBER" ("מטלית הפלא" הורודה, למשל) יעשו את העבודה באופן נפלא. במצבי חירום (ציפור חירבנה על המסך) ניתן להשתמש באלכוהול נקי ואז לנקות שנית ויסודית את המסך שוב עם מים מזוקקים ומטלית מיקרו-פייבר.

חיבור- מומלץ לחבר מכשיר DVD לחיבור ה-קומפוננט (פרוגרסיבי או רגיל, יש לבדוק אם המסך או נגן ה-DVD עושה עבודה יותר טובה במלאכת ההמרה לפרוגרסיבי). את ממיר יס או הכבלים ניתן לחבר או בדרך RGBcvS תוך שימוש בכבל המפצל את ה-SCART לארבעה גידים. יש לבדוק תחילה אם המסך תומך בפורמט זה, איזה חיבור פיזי קיים לו לשם כך (מחבר SCART, או 4 מחברי BNC או RCA). במקרה שלא ניתן לחבר כך, וישנים שני חיבור קומפוננט, מומלץ לרכוש ממיר מ-RGBcvS לקומפוננט ולחבר את הממיר בדרך זו. אופציה פחותה מזו היא לחבר את המסך דרך SVIDEO. מאוד לא מומלץ לחבר חיבור קומפוזיט (כבל RCA צהוב) למסך בשל האיכות הגרועה שלו.

BURN-IN- על מנת להימנע מתופעת הצריבה, רצוי לשמור שלא לשים תמונות קבועות (שקופית של HOP, למשל) לאורך זמן על המסך. יש לעשות שימוש באופציות שונות של הרחבת מסך על מנת להימנע מצפיה מרובה ב-LETTERBOX MARKS או SIDEBARS בתכנים עם יחס מסך שונה. רצוי לרכוש ולעשות שימוש בדיסקים WIDESCREEN או ANAMORPHIC ככל הניתן ועם יחס מסך הקרוב ככל האפשר לזה של המסך (1.77). ניתן לצפות בתכנים עם פסים שחורים כאלה, אולם לא מומלץ לצפות כל הזמן במצב זה, שכן זה בפירוש יגרום לצריבת המסך תוך זמן יחסית קצר.

קונרטסט – ניתן לכוון בפלאזמה לכל קונרטסט ללא פגיעה בגאומטריה או לינאריות של המסך. רצוי לבדוק עם TEST PATTERN של GRAYSCALE GRADIENT RAMP (מעבר עדין בין שחור ללבן) על מנת לגלות את ה-קונטרסט שבו הטווח נראה במיטבו. אם אורך חיי המסך חשובים, רצוי שלא לעבור את ה-60% של ה-CONTRAST על מנת שלא להגביר את רמת הצריבה ולהקטין את אורך חיי המסך.

אור אחורי, AMBIENT LIGHT- אור זה אינו מפריע לצפיה עם מסך פלאזמה בניגוד למקרנים ומסכים אחרים. ההיפך הוא הנכון. בעלי פלאזמה רבים מקרינים אור לבן כלפי המסך שלהם מאחור על מנת להגביר את כמות האור האמביאנטי על מנת לצמצם את האישונים (דבר אשר יש לו אפקט הדומה לשיפור יחס הקונטרסט) ללא סכנה של רפלקציות אור שיוחזרו מעל פני המסך עצמו.

קליברציה- רצוי לעשות שימוש בקליברציה מינימלית (כגון זו של דיסק DVE) על מנת לכוון את הצבעים, וכן את ה-BRIGHTNESS למצבם האופטימלי. בדרך כלל יש להוריד את ה-SHARPNESS למינימום ולכוון את ה-BRIGHTNESS כך ששחור אבסולוטי בסרט יהיה באותו גוון של פסי ה-SIDEBARS או ה-LETTERBOX MARKS.


1:00
  /  
22.11.2004
  
כתב: עפר לאור

1