השבוע קראתי באחד אתרי רשת שבו אני מתעדכן בטכנולוגיה רובוטית ונתקלתי בסרטון של ראש רובוטי שהפך ויראלי. עשר שניות בלבד. הראש הזה ממצמץ, מביט סביבו כאילו הוא מנסה להבין איפה הוא נמצא, ואז מרים גבה בכזו בסקרנות שגרמה לי להקפיא את האצבע על המסך.
התגובות של האנשים לסרטון? מחולקות לחלוטין. יש כאלה שאמרו "וואו, מדהים!" ויש כאלה שכתבו משפטים כמו "מפחיד" או "זה הסוף של האנושות". אני נמצא איפשהו באמצע, מרותק, אבל קצת לא בנוח.
החברה שעומדת מאחורי הדבר הזה היא החברה הסינית AheadForm שעשתה משהו שחשבתי שייקח עוד עשור לראות, פנים של רובוט שקשה להפסיק להסתכל עליו. לא בגלל שהוא יפה, אלא בגלל שהוא נראה חי.
הראש הזה לא פשוט
הדגם הרובוטי הזה, Origin M1 זה רק ראש. אין לו גוף, אין לו רגליים. אבל מה שיש בפנים הם 25 מנועים זעירים שעובדים בסינכרון מלא. כל מנוע אחראי על משהו אחר בהבעת הפנים כגון הזזת עפעף, זווית שפה, תנועת לחי. בעיניים ישנן מצלמות RGB קטנות שמזהות אותך כשאתה עומד מולו, והוא עוקב אחריך במבט.
המנועים האלה לא רק מפעילים תנועות, יש פה אלגוריתמים של למידה עמוקה שמלמדים את הראש איך להגיב. אם אתה מחייך אליו, הוא מחייך בחזרה.
החברה שנוסדה רק בשנת 2024, רוצה לחבר את הראשים האלה למודלים שפתיים דוגמת GPT כדי שהם לא רק ייראו אנושיים אלא שהם גם ידברו, יבינו, ואולי אפילו ירגישו משהו. או לפחות יעשו לנו את הרושם.
הבריטים שהגיעו קודם
יש עוד שחקן במשחק הזה, הרובוט בשם Ameca שהוצג מספר שנים לפני הסינים. זהו רובוט של חברה בריטית בשם Engineered Arts שהוצג לראשונה בשנת 2022. וזה לא רק ראש בלבד, זהו גוף מלא. עם ידיים, צוואר, פנים עם 27 מנועים.
מה ההבדל בין שני הרובוטים?
ההבדל הוא בעיקר בגישת העיצוב. ראש הרובוט Origin M1 של AheadForm הולך על ריאליזם מלא. עור סינטטי שנראה כמעט אנושי, תנועות פנים עדינות ומדויקות, כל הכוונה היא לגרום לך לשכוח שאתה מסתכל על מכונה. הם רוצים שתראה אדם, לא רובוט.
הרובוט של Ameca בדיוק ההפך. הרובוט שלה בכלל לא מנסה להיראות אנושי. העור שלו אפור, הוא לא גבר ולא אישה, הכוונה שיראה כרובוט. מישהו ב- Engineered Arts החליט שאם רובוט ייראה יותר מדי אנושי, אנשים יפחדו ממנו או יתאכזבו. אז הם השאירו אותו ככה, אפור, ניטרלי, קצת זר אבל לא מפחיד. השקיעו את המאמץ לא במראה אלא באינטראקציה. איך הוא מדבר, איך הוא מגיב, איך הוא מבין אותך.
ואיפה היום רואים את רובוט Ameca?
במוזיאונים באירופה, במרכזי מחקר, באירועי טכנולוגיה. יש לו מצלמות בעיניים, מיקרופונים, רמקולים. הוא מדבר, עונה לשאלות, מזהה אנשים שהוא כבר ראה. במקומות מסוימים הוא מחובר ל- GPT-4 ויכול לנהל שיחה ממשית.
בתגובה של מישהו שעמד מול Ameca וניהל איתו שיחה. הוא אמר שזה הרגיש כמו ראיון עבודה מוזר עם מישהו שמנסה מאוד להיות נחמד אבל לא ממש מצליח.
שתי גישות, אותה מטרה
אז יש לנו פה שתי גישות שונות לחלוטין. AheadForm הולכים על הפנים. הם רוצים שכשתסתכל על רובוט, נשכח לרגע שזו מכונה. הם בונים את Origin M1 בתור מודול שאפשר להוסיף לכל רובוט היכול לשמש בדלפק קבלה, רובוט סיעודי, מדריך במוזיאון.
החברה של Ameca הולכת על החוויה. לא חשוב שהוא לא נראה מושלם. חשוב שכשהוא מדבר איתך, תרגיש שיש לך מול מי לדבר. זו פילוסופיה שבאה משנים של מחקר על מה שקוראים לו "uncanny valley" הרגע המוזר הזה שבו משהו נראה כמעט אנושי, ובדיוק בגלל זה הוא מפחיד אותנו.
מה ששתי החברות האלה עושות זה לא רק טכנולוגיה מגניבה לסרטונים ויראליים. זה משהו שקשור לעתיד שלנו. איך רובוטים ייראו בעולם שבו הם עובדים לידנו, מטפלים בקשישים, מלמדים ילדים.
והשאלה שאני שואל את עצמי כל פעם מחדש היא: האם אנחנו רוצים שהם ייראו בדיוק כמונו?
כי אם הם נראים כמו בני אדם, אנחנו נצפה מהם להתנהג כמו בני אדם. ואם הם לא יעמדו בזה נתאכזב. אבל אם הם נראים קצת שונים, כמו Ameca אולי נוכל לקבל אותם כמו שהם, כעוזרים ולא כחברים.
בשנה הבאה נראה גרסאות משופרות של שני הכיוונים. חברת AheadForm כבר עובדים על גרסאות עם גוף שלם. החברה של Ameca משפרת את התנועות, את זיהוי הרגשות, ואת איכות השיחה. ויש עוד עשרות חברות הזנק קטנות שעובדות על משהו באמצע.
מה שאני חושב
הרובוטים האלה כבר לא עניין של עתיד רחוק. הם כאן. לא בבית שלך עדיין, אבל הם קרובים. והפעם הם באים עם פנים. פנים שיודעות להסתכל לך בעיניים.
אני לא יודע אם אני מוכן לזה. אבל אני חושב שזה כבר לא משנה מה אני חושב, השאלה היא רק אם אנחנו נסתכל בחזרה.
