הוליווד לרוב מנסה לדבוק בנוסחאות שעובדות. על הנייר, בדם קר הוא מותחן השרדות די תבניתי – איזור קפוא, מישהי בצרה שמנסה להמלט מרוצחים. אלא שאמה תומפסון, זוכת האוסקר והמפיקה האחראית על הסרט, לא חוששת לצאת מהתבנית וגם לבנות עליה לא מעט.
תומפסון, בתור בארב, אלמנה ממינסוטה היא סוג מיוחד של אישה – מצד אחד אדיבה כמו שרק אנשי מינסוטה יכולים להיות (ע"ע הסרט פארגו) מצד שני החיים הבודדים בסביבה קפואה במיוחד עושים את שלהם וחישלו אותה. בארב היא סוג מיוחד של עקשנית.
כשהיא בדרך לטיול דיג קרח בקור האכזרי של צפון מינסוטה, היא קולטת שהיא עדה לחטיפה של נערה צעירה על ידי זוג מוזר. הבעיה שהיא באמצע שום מקום, ללא קליטה סלולרית ועם מעט מאוד משאבים. עם זאת, היא לא מוותרת ומחליטה לשחרר את הצעירה בכל מחיר.
הסרט מעט מתפתל, הייחוד שלו הוא ללא ספק מי הגיבורה הראשית שלו. אנחנו רגילים לראות צעירים/צעירות שריריים שמתגברים על הכל בקלות בסרטים שכאלה (בסגנון של ג'ייסון סתיית'ם) וכאן שום דבר לא הולך קל או בדיוק כמו שאנחנו מצפים.
זהו לא מותחן אופייני, ולא כולם יאהבו אותו, אבל הוא מפתיע. הקצב שלו איטי, אבל לרוב אורכו החזקתי חזק את ידיות המושב בתקווה שתומפסון תצלח את המאבק לחיוב.
