ביקורת: בדקנו את Yes+Fiber: חבילה עם גיבוי כפול

במאמר זה נתמקד בשירות האינטרנט של יס ולא בממשק החדש של שירות יס+

בשנים האחרונות חברת יס עשתה את המעבר המורכב של המעבר מהיותה חברת לויין לחברת סטרימינג לכל דבר. כחלק מהמערך של חברות בזק, ניתן היה לרכוש מיס חבילות טריפל, אך הפיתרון שילב פתרונות של מספר חברות ולא היה פיתרון מזוקק של 100% יס. הדבר גרם לכך שתמיד היתה יכולה להיות תקלה שדרשה טלפון תמיכה לגורם שלישי כלשהו.

לאחרונה השיקה יס את הפיתרון המלא שהוא כולו שלה: חבילה שהיא מההתחלה ועד הסוף יס. החבילה בעצם מגיעה בשתי תצורות :

• Yes+Fiber = חבילת 2.5Gbps עם סיב במחיר 239 ש"ח בשנה הראשונה
• Sting+Fiber = חבילת 1Gbpbs עם סיב במחיר 159 ש"ח בשנה הראשונה

בעצם יש כאן לא מעט בשורות שיס משיקה בו זמנית.

1. יס היא ספקית הסיב וגם זו שאחראית עליו.
2. יס היא ספקית התקשורת (ה-ISP) ולא חברות כמו בזק בינ"ל או גילת.
3. הטכנאים ושירות הלקוחות מאוחד: אותו שירות יכול לוודא שהאינטרנט ושהטלויזיה תקינים.
4. נתב של יס שכולל כניסת סיב ו-4 חיבורי רשת (אחד מהם תומך ב-2.5G), וכן תמיכה ב-WiFi 7 (עוד על כך בהמשך)
5. מערכת גיבוי רשת – אם הסיב לא תקין, ניתן עדיין להשתמש בחיבור סלולרי גיבוי
6. מערכת גיבוי חשמל  – אם יש נפילת חשמל, יהיה לכם רשת למשך 3 שעות לפחות
7. הרחבת הכיסוי גם בבתים גדולים יותר בעזרת טכנולוגיית Mesh

נושא הגיבוי הופך למשמעותי. הרגשנו את זה על בשרנו לאחרונה כאשר האינטרנט בבית נפל בשל תקלה מקומית ופתאום כל הטלויזיה בבית הושבתה. אני רק יכול לדמיין מה משפחה מבוגרת או לא טכנית במיוחד חווה כאשר משהו כזה קורה, במיוחד כשזה בלילה או בסוף שבוע. לך תמתין לטכנאי או תנסה להסביר להם שיש לך ראוטר פרטי.

היתרון הכי משמעותי של צלחות הלויין היו (ועדיין) שהן עמידות לתקלות – נדיר מאוד שהן יוצאות משימוש. הצלחת על הגג שלנו הוצבה ב-2010, ולא זכורה לי תקלה טכנית משמעותית בתקופה הזו. האתגר של יס+ הוא להגיע לאותה רמה של פשטות וחוסר מורכבות. כל זאת במחיר שחייב להיות תחרותי (בעצם העלות כאן הוא כמו יס רגיל + שירות אינטרנט, אך ממקור אחד מאוחד).

יש לציין שהחבילה הזו של יס/סטינג מגיעה עם ממיר אנדרואיד חדש של יס, אך האפליקציה של יס+ רצה כיום על פלטפורמות רבות: טלויזיות חכמות, AppleTV, סטרימרי אנדראויד וכמובן שעל גבי מכשירים ניידים של אפל (אייפון, אייפד) ואנדררויד.

הרשת – הראוטר, המהירות

הנתב של יס הוא נתב של חברת Sagemcom הצרפתית ואשר יש לו כניסת סיב 2.5G, שלושת חיבורי 1Gbps וכן חיבור 2.5Gbps לציוד שתומך בכך (מאריך הטווח, או מחשב/NAS בעל חיבור שתואם 2.5GBaseT). לראוטר יש חיבור USB אשר יכול לשמש או לטובת גיבוי הסלולרי (פשוט מחברים את הסטיק USB ויש רשת גיבוי) או אם יש לכם דיסק נייד יכול להפוך את הדיסק לסוג של NAS מרכזי שניתן להשתמש בו על כל צרכני הרשת.

אבל גולת הכותרת של הנתב הוא תקן הרשת WiFi 7. מדובר בתקן חדש שהושק ב-2024 ואשר בונה על תקן WiFi-6E הותיק והטוב אך מרחיב את טווח התדרים ומשדרגת את קצב התקשורת. בישראל אין אישור להשתמש בתדר החדש שהוא חלק מ-WiFi 7, תדר ה-6GHz, ולכן התקן החדש לאו דווקא הרבה יותר מהיר מה-WiFi-6E שקדם לו. כמו כן, WiFi 7 משתמש בתדרי 2.4GHz באופן זהה לתקנים קודמים והוא התדר שיותר קל לו לחדור דרך קירות או דלתות ולכן גם כאן אין לכם מה לצפות לקליטה טובה יותר בחדרים "בעייתיים" ביחס לתקנים קודמים.

אז במה WiFi 7 בכל זאת טוב יותר?  WiFi 7 מתמקד בשיפור במהירויות על ידי שימוש במספר ערוצים ותדרים במקביל. בבדיקות שערכתי בביתי, הצלחתי להגיע לקצבים של עד 1Gbps במחשבים ובאייפון ממרחקים קצרים, וכמחצית מהירות זו באיזורים מרוחקים יותר, אך כמובן שהקליטה היתה מוגבלת באיזורים מרוחקים ממש או בחדר הממ"ד. מכיוון שאין הרבה מכשירים עם תאימות WiFi 7, האיפון 16 שלי היה הקליינט הכי מתקדם אך לא ראיתי הבדלים דרמטים בתוצאות שלו לעומת עם ראוטר WiFi 6E למשל. אין הרבה מחשבים עדיין עם WiFi 7 אך ה-Macbook Pro m3 שתומך "רק" ב-Wifi 6E הצליח להגיע לאותם קצבי תקשורת של האייפון. קצב התקשורת התאורטי של WiFi 7 הוא עד 2.4Gbps בעזרת MiMo, אך הצלחתי להגיע "רק" ל-1Gbps בעזרת האייפון גם במרחק קצר מהראוטר.

מכיוון שבבדיקה שערכתי מצאתי שאני מאחורי NAT, יצרתי קשר עם יס בנושא: כדאי קודם להסביר את "הבעיה": יש מחסור עולמי בכתובות IP פומביות ולכן חברות רבות החלו להשתמש בכתובות פנימיות עם ניתוב אל העולם החיצון. ניתן לזהות זאת על ידי השוואה בין הכתובת הפומבית שהנתב מציג לבין הכתובת הפומבית האמיתית שלכם (יש אין ספור שירותים שמאפשרים בדיקה של כתובת זו). מרבית האנשים לא זקוקים לכתובת IP פומבית אמיתית, מי שכן זקוק לכזו הוא מי שמריץ שרתים בבית, מספק שירות VPN (קרי: כזה שמאפשר לכם להתחבר הביתה מכל מקום בעולם) וגם שירותים מסויימים כמו מצלמות IP לעיתים דורשות כתובת כזו. פניתי ליס ונראה שהוצאה מחוץ ל-NAT דורש עלות נוספת שהיא גם מאפשרת קבלת כתובת IP קבועה (מה שאומר שתוכלו להריץ שרת של ממש ולא רק שירות מבוסס DDNS) כאשר העלות הנוספת עבור שירות זה הוא 15.9 ש"ח לחודש.

הגיבויים: סלולרי, חשמל ורשת

הגיבוי הראשון של המערכת הוא גיבוי סלולרי. החברה לא מציינת את פרטי הגיבוי הסלולרי (קצבי תקשורת מינימלית למשל) שכן הדבר תלוי מאוד באיכות הקליטה של 5G של פלאפון (ספק התקשורת הסלולרי של יס) שמשתנה מאוד מבית לבית ושבלתי ניתן באמת להבטיח אותו. במקרה שלי, למשל, בדיקת המהירות לאחר ניתוק הסיב הורידה את קצב התקשורת לכ-10Mbps. זה מספיק בשביל לצפות בטלויזיה עד שטכנאי יטפל בנושא אך כמובן שזה איננו קצב תקשורת מספק לאורך זמן.

כאשר רואים שיש ירידה באיכות התמונה, רצוי להסתכל על הנורות שעל גבי הראוטר. כאשר נורת Fiber כבויה – משמעות הדבר שתשתית הפייבר איננה פועלת כשורה. כאשר יש תקלה מסוג אחר, כגון בעית תשתית מרוחקת או בעיה בחשבון המשתמש שלכם, נורת ה-internet הופכת כחולה: מה שמסמן שהראוטר עובד על חיבור רשת הגיבוי הסלולרי שלכם.

כמה מהר נכנס הגיבוי? ממה שראיתי, זה קורה באופן מיידי. כאשר ניתקתי את הכבל, המעבר היה שקוף לחלוטין וצופי הטלויזיה בבית אפילו לא הרגישו שיש בעיה. העובדה שיש כאן חיבור נוסף סלולרי, אומר שטכנאי יכול להתחבר לראוטר ולראות מה קורה בו גם כאשר אין לכם אינטרנט. בעבר כל בעיה כזו דרשה תיאום של טכנאי שיגיע אליכם הביתה.

בעוד שבעבר השתמשנו בגיבוי UPS לראוטר, הוא היה שומר על חיבור ה-AC, מה שאומר שהוא היה מאוד לא יעיל. ה-220V הומרו לבטריית 12V ב-UPS וכאשר היתה תקלה ה-UPS צריך לייצר 220V – כל זאת למרות שהכניסה לראוטר היא DC ולכן נדרשת הסבה נוספת על ידי הספק של הראוטר… גיבוי DC לראוטר זה רעיון שלא הכרתי בעבר: מדובר על בטריה שנראית דומה ל-powerbank ואשר מוצבת בין ספק החשמל לבין הראוטר ולכן איננה צריכה לייצר 220V אלא רק לשמר על יציאת חשמל DC תקינה. כאשר החשמל נופל, היא מסוגלת להשאיר את הראוטר בחיים למשך כשלוש שעות. היתרון הוא שמי שנמצא כרגע בממ"ד יוכל להמשיך ולקבל את חיבור הרשת המהירה לאורך זמן גם אם יש תקלת חשמל זמנית.

כמובן שכל הגיבויים האלה כרוכים בתוספת סכום קטן בכל חודש.

אבל רגע, מי צריך בכלל 2.5Gbps?

מי שיש לו מחשב עם חיבור פיזי או NAS עם חיבור 2.5G מרוויח בענק מהסיפור, מכיוון שהוא יכול לדבר ישירות עם הראוטר במהירות הזו. כלומר, רצוי שהמכשיר שהכי זקוק לחיבור ישתמש בחיבור רשת שכזה. גיימרים, למשל, זקוקים לחיבור רשת מהיר במיוחד, וזה בהחלט עונה על הצורך הזה.

כאשר יש מספר צרכנים "כבדים" ברשת, היתרון של רשת מהירה הוא שהרשת תתחלק בינהם, כך שמספר צרכנים ברשת יכולים לצרוך מהירות גבוהה בלי להפריע או להוריד את קצב הנתונים זה לזה.

פיצ'ר נוסף שהוא חלק מיס הוא yesFirst, שבגדול משמעותו הוא תיעדוף (QOS) לתעבורה של וידאו על פני סוגים אחרים של נתוני תקשורת. זה מיועד למנוע מצב שבו גיימר שמוריד משחק כבד יתועדף מעל שידורי הטלויזיה ואיכות התמונה בסלון תפגע. הדבר נעשה בכמה רמות:

• הראוטר עצמו מתעדף את התקשורת של וידאו (יס+ למשל)
• התשתית עצמה מתעדפת את התקשורת עם התשתיות של יס

ברמה הפרקטית, עדיין לא מצאתי הסבר מספק מדוע בית פרטי זקוק לחיבור 2.5Gbps או 5Gbps שכן אין כיום אף צורך או אפליקציה שזקוקים לזה: שידורי הטלויזיה בסטרימינג כיום לרוב יגיעו לסף של 15-20Mbps, שדורשים פחות מאחוז אחד של קצב התקשורת שאנחנו מקבלים מהקו. בחברות או במקומות שבהן יש הרבה צרכנים במקביל, הגיוני ואף רצוי להעלות את קצב התקשורת לרמות האלה.

נקודה חשובה היא נושא ה-upload שמגיע ל-250Mbps (לעומת 100Mbps בחיבור 1Gbps) מה שיכול להיות שימושי למי שמעלה קבצים גדולים (למשל עורכי וידאו).

ה-Mesh (מה שפעם נקרא מרחיב טווח)

בעוד שבעבר Mesh היתה טכנולוגיה שהיתה סוג של תוספת ל-WiFi, התקנים האחרונים אימצו את הטכנולוגיה הכל כך חשובה הזו. משמעות ה-Mesh בכך שנעשה שימוש בחיבור קוי לראוטר או בחיבור אלחוטי (ע"ג תדר נפרד) וכך לא מורידים את קצב התקשורת בהרחבת הטווח.

בישראל כמעט בכל בית יש ממ"ד (שרצוי שיהיה בו קליטה, לאור העובדה שאנחנו נמצאים תמיד ברצף מלחמתי) וחומרי הבניה הופכים כמעט כל בית כאן לאתגר גדול עבור WiFi. משמעות הדבר שמרבית הבתים בארץ ירוויחו ממרחיב טווח Mesh. בניגוד למצב שבו מציבים מספר נקודות גישה שונות, האחריות ב-Mesh במעבר בין הנקודות השונות הוא על התשתית ולא נופל על המכשיר הנייד. ללא Mesh, ההחלטה על מעבר בין הנקודות מבוצעת על ידי המכשירים, מה שלרוב גורם להפרעה ברצף התקשורת כאשר נקודת הגישה בקומה א' נקלטת באופן חלקי או גרוע – המכשיר לרוב יעדיף לדבוק באותה נקודת גישה במקום מעבר לנקודת הגישה של קומה ב. ב-Mesh הנקודה בעלת הקליטה הטובה ביותר תפעל מבלי שהמכשיר בכלל מרגיש במעבר או מאבד קשר – כך מובטח רצף התקשורת ולכן מדובר בטכנולוגיה כל כך מוצלחת.

איך מאקטבים את ה-Mesh? הקישור הראשוני נעשה בעזרת חיבור כבל בין הראוטר למרחב הטווח, מה שמצמד את השניים. לאחר מכן ניתן לנתק את החיבור הקוי ולהשתמש בתווך אלחוטי להרחבת הכיסוי. במצב כזה חשוב להציב את נקודת הגישה המשנית של ה-Mesh בטווח קליטה סביר של הראוטר הראשי. משמעות הדבר שניתן להוסיף ולשרשר עוד הרחבות במידה והבית מספיק גדול ודורש זאת.

אך יש לציין שהדרך הטובה ביותר לחבר את הנקודה היא דרך כבל פיזי ולשם כך רצוי להשתמש בשני חיבורי ה-2.5G: זה שעל הראוטר וזה שעל מאריך הטווח. בחיבור כזה מקבלים את מלוא הקצב גם בנקודות המרוחקות. על מאריך הטווח יש פס שדולק לבן כאשר הכל תקין.

כמובן שיחידת הקצה של יס תומכת גם ב-2.5GBaseT וגם ב-WiFi 7.

הממשק והראוטר

ניתן לגשת לנתוני החיבור של הרשת גם ללא שם משתמש וסיסמא, אך יש לציין שיס אינם חוסמים גישה לממשק של ה-Admin. משמעות הדבר שהיה לי קל להקצות כתובות IP קבועות לציוד בתוך הבית.

יש גם מספר פיצ'רים מתקדמים בראוטר כגון קביעת זמנים של כל מכשיר לאינטרנט, מה שמאפשר הגבלת שעות הפעילות של מחשב או טאבלט של ילד, למשל.

ב-WiFi ניתן לקבוע שני סטים של רשתות: רשת ראשית (מתקדמת WiFi 7) וכן רשת Legacy שיכולה לשמש כרשת "אורחים" (כזו שמאפשרת גישה לאינטרנט עם סיסמא מבלי לחשוף את היוזר למחשבים או לציוד רגיש אחר ברשת, כגון מצלמות) או עבור מוצרים שיש להם תקן תקשורת ישן יותר יותר.

ברשתות אלה ניתן ומומלץ לקבוע "Client isolation" שמפריד ומנתק את המכשירים השונים זה מזה, ומאפשר להם רק לגשת לאינטרנט. אם נדרש חיבור ישיר בין המכשירים (במקרה של סטרימרים, או מצלמות IP) אפשר לעשות שימוש ב-SSID isolation שחוסם גישה בין שתי הרשתות האלחוטיות וכך ציוד "מפוקפק" יהיה מחובר לרשת ה-Legacy בעוד שמחשבים אישיים וציוד יותר רגיש יהיה ברשת הרגילה. דבר זה שימושי גם למניעת חדירה של אורחים לרשת הביתית ולמניעת סכנה של השתלטות של גורמים חיצוניים על הרשת דרך רכיבי IoT שבשנים האחרונות התגלו לא מעט פרצות אבטחה בהן.

יש לציין שהראוטר תומך בתקן WPA3 שהוא התקן הכי מחמיר מבחינת אבטחה נכון לכתיבת שורות אלה.

הראוטר גם מספק חיבור לשירותי DDNS כגון NoIP וההתממשקות היתה פשוטה מאוד, אך הדבר יסייע רק למי שיש לו כתובת IP קבועה ללא NAT.

כמו כן, הראוטר מגיע ללא אפליקציה ניידת לניהול של הראוטר. אני מניח שהסיבה לכך היא שיס רוצה שאם יש לכם משהו שאתם רוצים לשנות בנתב, שתפנו לשירות טכני. ניתן כמובן להגיע לדף הניהול שהוא ריספונסיבי ועובד בנייד ללא קושי.

בסופו של דבר, למעט הנושאים שציינתי למעלה (נושא ה-VPN והאפליקציה), היכולות של הראוטר מרשימות ולא מצאתי בעיות או חוסרים כלשהם.

סיכום

מדובר בפיתרון יפה שלוקח בחשבון כל דבר שעלול להפריע לרשת:

• בעיות חשמל: גיבוי חשמל
• בעיות בסיב: גיבוי סלולרי
• בעיות קליטה: רשת Mesh
• בעיית "לא עובד לי : אצלנו תקין, זה כנראה הספק השני" : שירות לקוחות מאוחד
• בעיית ירידת איכות הוידאו: yesFirst וקצב תקשורת מהיר
• בעיית מהירות: גם 2.5Gbps וגם WiFi 7

כלומר, יש כאן מחשבה מצד יס כיצד הם יכולים להביא פיתרון כולל לכל הבעיות האפשריות והנפוצות שיכולות לגרום או לירידת איכות או לתקלה של ממש. כל זה במחיר מעולה (במיוחד המחיר של Sting+Fiber שהוא תחרותי במיוחד).