"מרשעת" הוא עיבוד קולנועי למחזמר שעלה ב-2003, הציג פעמים רבות מול אולמות מלאים בברודווי ובווסט-אנד ונחשב לאחד ממחזות הזמר המצליחים בעולם. המחזמר הוא בעצמו עיבוד לספר שיצא ב-1995 ועסק באלפבה, המכשפה הרעה מהמערב מהספר "הקוסם מארץ עוץ" (שבסרט מגלמות אותה סינת'יה אריבו, ושירי מימון בגירסא המדובבת). הוא מספר את ה-Origin story שלה מילדותה, דרך שנות הלימודים שלה באוניברסיטה לקוסמים וביחסים שלה עם גלינדה, המכשפה הטובה מהמזרח (שבסרט מגלמות אותה הזמרת אריאנה גרנדה, ואלונה אלכסנדר בגירסא המדובבת) ועם הקוסם הגדול (ג'ף גולדבלום/יותם זילברמן) ומנסה להבין למה היא נהפכה להיות המכשפה המרשעת. תכל'ס, בלי "מרשעת" לא היו לנו סרטים כמו "מליפיסנט" של דיסני, שמספרים אגדות מוכרות מנק' המבט של הנבל של הסיפור.
"מרשעת" הפך לתופעת תרבות ברגע שעלה הטריילר הראשון, עם דיונים רבים בפורומים וברשתות החברתיות. מה שהיתרגם להצלחה מסחרית עצומה, עם 360.000.000 דולר הכנסות בסופ"ש הראשון בארה"ב ו-2.000.000 ש"ח הכנסות מכרטיסים בסופ"ש הראשון להקרנתו בישראל. וזה עוד לפני חנוכה ותקופת החגים בעולם. השבוע פורסמו המועמדויות לטקס גלובוס הזהב, "מרשעת" קיבל 4 מועמדויות ויש גם דיבורים על מועמדויות לאוסקר. יחד עם ההצלחה, הגיעו ביקורות מעורבות. מצד אחד של צופים ומבקרים שטוענים שמדובר ביצירת מופת ובחוויה קולנועית. ומצד שני של אלו שטוענים שהסרט לא מושלם, משעמם וארוך, מאוד. בכנות, כולם צודקים.
"מרשעת" הוא סרט מושקע שכדאי לראות בקולנוע. מבחינת ויזואלית כל מה שרואים על המסך הוא HAND MADE עם שימוש דל באנימציה ואפקטים ממוחשבים. תפאורות ענק, עשרות ניצבים ורקדנים, תלבושות, פרחים, אפקטים מכניים ופעלולים של מצלמה ותאורה. צריך לתת שאפו ענק לעיצוב האמנותי היפהפה ולכוריאוגרפיה המוקפדת. מוזיקלית, בכל זאת מדובר במחזמר, השירה הוקלטה לייב על סט הצילומים באותה טכניקה שבה צילמו את "הג'וקר". השחקנים שרו בלייב עם פסנתרן והמוזיקה הוספה בתהליך הפוסט פרודקשן. היו שירים שאהבתי והיו כאלו שאהבתי פחות, כשהכל התנקז לשיא של הסרט השיר -Defing gravity , שגרם לכל מי שהיה בהקרנה שבה נכחתי למחוא כפיים. במהלך הסרט נשתלו המון רמזים לסיפור המקורי של "הקוסם מארץ עוץ" וגם מחוות רבות לתרבות הפופולרית. מאגדות ילדים כמו "הברווזון המכוער", דרך סרטי נעורים כמו "קלולס" ו"ילדות רעות" וגם תובנות רבות שמגיעות אחרי הצפייה. סינת'יה אריבו שמגלמת את אלפבה, היא התגלית של הסרט בעיני. ההופעה שלה היא שילוב של קשיחות ורגישות והשירים שביצעה היו טובים וריגשו אותי נורא. הימור שלי, אנחנו נשמע את השם שלה הרבה בעונת הפרסים המתקרבת. אריאנה גרנדה שמגלמת את גלינדה, הייתה טובה מאוד. היא שרה מעולה, הצליחה להצחיק ושתיהן בלטו לטובה לאורך כל הסרט. כדאי לשים לב גם לפיטר דינקלג', שמדבב בתפקיד קטן אבל מאוד משמעותי.
מה שמוביל אותי לבעיה האמיתית של "מרשעת" והיא האורך שלו. המחזמר המקורי אורך כ-150 דקות. בתהליך העיבוד של המחזמר לתסריט היוצרים לא רצו לוותר על אף קטע, מה שגרם להחלטה לחלק את "מרשעת" לשני סרטים שכל אחד מהם אורך כ-160 דקות . השני ייצא בדיוק בעוד שנה. לא ראיתי את המחזמר המקורי, אז אין לי איך להשוות ביניהם. מה שכן, האורך המוגזם של "מרשעת" פוגע בו. הוא נפתח מעולה ומכניס את הצופים ישר לסיפור, עם שלושה שירים טובים. אבל אחרי שעה וקצת האנרגיה יורדת, הקצב הופך לאיטי וחוץ משיר אחד מאוד מרגש האמצע מפוהק ומשעמם עד לסוף שבו הוא מעלה הילוך. ג'ף גולדבלום, שמצטיין בגילום טיפוסים טיפה מפוקפקים כמו איאן מלקולם מ"פארק היורה", מגלם את הקוסם והוא הנק' החלשה של הסרט . הוא עייף, כבוי ולא נכלולי מספיק. גם מישל יאו שמגלמת את המורה מאדאם מוריבל, לא השאירה עלי מספיק רושם.
היה אפשר לקצר אותו לשעה וחצי. אבל למרות האורך והירידה בקצב ובאנרגיה, "מרשעת" הוא סרט מושקע, צבעוני ומרגש לפרקים.
בקיצור – 7.5/10 – אפשר לראות
"מרשעת" (Wicked: Part I) – ארצות הברית 2024. 160 דקות. בימוי: ג'ון מ.צ'ו. תסריט: וויני הולצמן, דיינה פוקס. מוזיקה ושירים: סטיבן שוורץ. שחקנים: סינת'יה אריבו, אריאנה גרנדה, ג'ונתן ביילי, אית'ן סלייטר, מריסה בודה, פיטר דינקלג', מישל יאו, ג'ף גולדבלום. הפקת דיבוב לעברית: Sc produb israel. תרגום, עיבוד לעברית ובימוי קולות: שרון כהן, לני כהן. ניהול מוזיקלי: שרון כהן. שחקנים: שירי מימון, אלונה אלכסנדר, מיקי קם, יותם זילברמן, הראל ליסמן, לירון לב, אילי עלמני, יגאל שדה, שרון כהן, שירלי לילו, תום אידלסון, עדן אזר, אודליה מורה מטלון, לירון אליאדי-דרורי, אלחי לויט, אסף כחולי, נוי בן-ברית, און סלומון, סיוון טל, אלברט כהן, אלונה מור, לביא מור, אורי זלצמן, מונה מור, לימור שפירא.
תמונות, פוסטר וטריילר באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט
