אם אתם חובבים של מותחנים וסרטי אימה, בטוח יצא לכם להכיר את אולפני "בלומהאוס". האולפן בהנהגתו של המפיק ג'ייסון בלום שעובד בשותפות עם אולפני "יוניברסל", התחיל כאולפן בוטיק שמתמחה ספציפית בסרטי מתח ואימה ועם הזמן הוא יצר לעצמו מוניטין והפך לאולפן מוביל עם שורה של סרטים שהצליחו מסחרית וביקורתית וחלקם גם היו מועמדים לאוסקר. האולפן אחראי בין היתר על "תברח", "ספליט", "הבלתי נראה", "מייגן" ו"מתוקה רצח". הוא מהמר על במאים צעירים ויצירתיים וזה עומד לזכותו בכל פעם מחדש. אתמול (חמישי) עלה בבתי הקולנוע המותחן החדש של "בלומהאוס" ו"יוניברסל" "אל תוציא מילה", שיוצא בדיוק בזמן לכבוד יום שישי ה-13 שחל היום. במרכז הסרט עומדים לואיז (מקנזי דיוויס) ובן (סקוט מקניירי) דלטון. זוג אמריקאי שגר בלונדון, שבמהלך חופשת סוף-שבוע עם בתם בדרום איטליה הם מכירים את פטריק (ג'יימס מקאבוי המצוין) שקורא לעצמי בשם החיבה "פאדי" וקיארה (אייסלינג פרנצ'יוזי) זוג בריטי שמתאכסן עם בנם באותו מלון. המשפחות מבלות ביחד ומתחברות, ואחרי החופשה פאדי וקיארה מציעים ללואיז ובן לבוא ולהתארח אצלם לסופ"ש באחוזה שלהם באחד הכפרים באנגליה. לואיז ובן מתלבטים בהתחלה, אבל מסכימים ונוסעים אליהם. סוף-השבוע מתחיל בכיף, אבל תוך כדי החופשה משנה כיוון ומחופשת חלומות היא הופכת לסיוט כשלואיז ובן מגלים צדדים אחרים ופחות נעימים בפאדי וקיארה.
השנה הייתה שנה טובה לז'אנר המותחנים ויצאה כמות גדולה של סרטים, רובם טובים וחלקם פחות. מודה, לא הכל עובד ב"אל תוציא מילה", אבל רוב הזמן אני נהניתי ומדובר בסרט שמשלב ז'אנרים. ברגעים הטובים שלו, "אל תוציא מילה" הוא גם מותחן מלחיץ ועוכר שלווה וגם קומדיה שחורה וצינית ששמה במרכז נושאים כמו הגשמה עצמית, הצלחה, בדידות והתמודדות עם שינויים. דרך הכימיה בין המשפחות והמשחק של הקאסט (ובמיוחד של ג'יימס מקאבוי שפשוט זורח כאן) הסרט מראה שתמיד קשה לעבור למקום חדש ולהכיר אנשים חדשים (גם בגילאים צעירים ובמיוחד בגילאים יותר בוגרים), שהצלחה זה דבר יחסי וכמה כולנו, גם כשהקמנו משפחה, ביססנו קריירה ונמצאים עמוק בשגרת החיים, עדיין מרגישים בפנים כמו הילדים הקטנים שהיינו, שפשוט רוצים לשחק עם ילדים אחרים. "אל תוציא מילה" הוא הסרט השלישי שראיתי בחודשיים האחרונים שמשתמש בצורה נהדרת בעיצוב סאונד ובפסקול. הסאונד תורם מאוד ליצירת האווירה המלחיצה והלא נעימה, הפסקול מגוון ובטוח שיהיו שירים מסוימים שיקבלו משמעות אחרת אחרי שתצפו בסרט.
לקראת אמצע הסרט מגיע טוויסט בעלילה שאמור להרים את האדרנלין של הצופים ולהעלות את הסרט כמה רמות למעלה. אבל בגלל כתיבה עצלנית שהובילה לקבלת החלטות תסריטאיות לא טובות, "אל תוציא מילה" הופך לשורה של סצנות קלישאתיות וצפויות שראיתי כבר בסרטים אחרים ופשוט עשו להן העתק/הדבק. כל האווירה המלחיצה נעלמת, השחקנים משחקים על אוטומט והבמאי משתמש במוזיקה "מפחידה" ב-JUMP SCARES כפויים כדי לגרום לצופים לפחד, לקפוץ ולצרוח, אבל מה שקרה בפועל זה שהצופים בהקרנה שבה נכחתי פשוט התגלגלו מצחוק. על הסיום אני לא אדבר כי הוא אישית עצבן אותי. אלו היו 50 דקות שהרגישו כמו נצח. היה אפשר לכתוב את הסוף מחדש ולהדק יותר את הדמויות. אבל למרות הסיום הבעייתי ובזכות הרבה הומור, אווירה מלחיצה, קצת ביקורת בין השורות וג'יימס מקאבוי אחד ויחיד, רוב הזמן נהניתי וחושב ש"אל תוציא מילה" הוא אופציה בהחלט ראויה לחובבי המותחנים.
"אל תוציא מילה" – ארצות-הברית 2024. 110 דקות. בימוי: ג'יימס ווטקינס. תסריט: כריסטיאן טאפדרופ, מאדס טאפדרופ, ג'יימס ווטקינס. שחקנים: ג'יימס מקאבוי, מקנזי דיוויס, סקוט מקניירי, אייסלינג פרנצ'יוזי, אליס ווסט לפלר, דן הוף, כריס היטצ'ן.
תמונות, פוסטר וטריילר באדיבות טוליפ אנטרטיימנט



