כש"הקול בראש" יצא לבתי הקולנוע ב-2016, התרשמתי ממנו מאוד והכתרתי אותו לסרט השנה שלי. כששמעתי שמתחילים להפיק לו סרט המשך, קיוויתי והתפללתי שהוא יהיה כמו ההמשכונים של "צעצוע של סיפור" (סרטים ששימרו את האווירה של הסרט המקורי ואפילו התעלו עליו) ולא כמו ההמשכונים של "מכוניות" (סרטים שנועדו בעיקר כדי לעשות כסף ולמכור צעצועים).
"הקול בראש 2" יצא לבתי הקולנוע לפני פחות מחודש, וזכה לא רק לביקורות מפרגנות (וגם לכאלו שפחות פרגנו) אלא גם להצלחה מסחרית בקופות. נכון לכתיבת שורות אלו "הקול בראש 2" הרוויח יותר ממיליארד דולר בקופות ברחבי העולם ו-250.000 צופים ראו אותו עד עכשיו בישראל, מספר שצפוי לעלות עד סוף החופש הגדול. אחרי שב"הקול בראש" עקבנו אחרי הילדה ריילי והרגשות שנמצאים במוחה ובנפשה בזמן שהיא עוברת לעיר ובית-ספר חדשים, ב"הקול בראש 2" ריילי (שאותה מדבבת קנסינגטון טלמן המפתיעה לטובה) כבר בת 13 ואל הרגשות הקיימים שמחה (איימי פוהלר), עצב (פיליס סמית'), פחד (טוני הייל), כעס (לואיס בלאק) וגועל (ליזה לאפירה) מצטרפים רגשות חדשים שמסמלים את ההתפתחות של ריילי והפיכתה מילדה לנערה. חרדה (שאותה מדבבת מיה הוק המצוינת מ"דברים מוזרים"), קנאה (איו אדבירי מ"הדוב" בדיסני +), שעמום (השחקנית הצרפתיה אדל אקסרקופולוס, שמוכרת מ"כחול הוא הצבע החם ביותר") ומבוכה (פול וולטר האוזר מ"קוברה קאי").
אני מאוד אוהב לראות סרטי אנימציה ובמיוחד את הסרטים של "פיקסאר", שחלקם מתאימים יותר לאנשים מבוגרים מאשר לילדים. למרות שבשנים האחרונות התוצרים שלהם לא היו עקביים וחוץ מ"נשמה" ו"אדומה אש" שממש אהבתי, השאר היו חמודים מינוס. לפני שצפיתי ב"הקול בראש 2" נזהרתי מלקרוא ביקורות וסטוריז שנכתבו עליו, כדי שלא אגיע עם יותר מדי ציפיות. ואחרי שראיתי אותו וגם קראתי כמה ביקורות, אני יכול לומר שכל ביקורת וסטורי שנכתבו עליו נכונים. "הקול בראש 2" הוא המשך ראוי למקור מ-2016 ולעיתים גם מתעלה עליו. סרט בוגר, מקורי, יצירתי ועמוס עד להתפקע בתובנות שעלו לי תוך כדי הצפייה וגם אחריה. הוא מתאים גם לילדים מגיל 6 ומעלה, גם לנוער וגם למבוגרים. ואם יש לכם ילדים בגיל ההתבגרות, כדאי מאוד לקחת אותם לראות את הסרט ביחד אתכם ולנהל אחריו דיון על הנושאים שהוצגו בו. בטוח שאתם תופתעו.
מה שאהבתי ב"הקול בראש 2" הוא שהסרט לוקח נושא מורכב כמו נפש האדם ובעזרת אמצעים יצירתיים הוא הופך אותו לפשוט יותר להבנה. האנימציה מרהיבה ומאוד יצירתית, מה שבא לידי ביטוי בעיצוב דמויות הרגשות והעולמות שבתוך מוחה ונפשה של ריילי, הבימוי נותן לסרט קצב אחיד, אין במהלכו אף רגע מת ויש איזון בין ההומור, לרגש ולתובנות העמוקות שמופיעות במהלכו. המדבבים מצוינים וחלקם גם דומים פיזית לרגשות המצוירים שאותם הם מדבבים. השחקנים שמדבבים את הרגשות החדשים הם הברקות ליהוק. במיוחד מיה הוק, שפשוט גונבת את ההצגה בתור "חרדה". כל האמצעים הללו עובדים ביחד בהרמוניה מאוזנת ומגיעים לשיאם בסצנת מפתח שממחיזה התקף חרדה בצורה שהיא מצד אחד פשוטה ומצד שני כ"כ רגישה ועמוקה, שגרמה לי להחסיר פעימה ולדמוע מרוב התרגשות.
כאדם שעובר תהליך ארוך של התפתחות אישית, הצפייה ב"הקול בראש 2" הייתה מאוד מעניינת ולוותה בהמון תובנות. זה סרט שדורש צפייה נוספת, שבטוח תפיל לי עוד אסימונים. התובנה הגדולה שעלתה לי היא שככל שאנחנו מתבגרים, מירוץ החיים המטורף והשגרה השוחקת גורמים לנו לעטות שריונים והגנות שממסכים אותנו וגורמים לנו לאבד את הקשר עם עצמנו. לפעמים , כל מה שצריך זה לעצום עיניים, לנשום עמוק ולהתחבר למקומות הכי עמוקים בעצמנו. זה ייתן לנו את כל התשובות שאנחנו צריכים.
בקיצור– 10/10. מומלץ.
אם עדיין לא ראיתם, רוצו לראות. מומלץ להישאר גם אחרי שהאורות באולם נדלקים, יש סצנת post credits.
"הקול בראש 2" – ארצות-הברית 2024. 96 דקות. בימוי: קלסי מאן. תסריט: מג לפוב, דייב הולשטיין, קלסי מאן. מדבבים: איימי פוהלר, פיליס סמית', טוני הייל, לואיס בלאק, ליזה לאפירה, מיה הוק, איו אדבירי, אדל אקסרקופולוס, פול וולטר האוזר, קנסיגנטון טלמן, קייל מקלכלן, דיאן ליין, איווט ניקול בראון, ג'ון סקוויב, פרנק אוז, פלי. תרגום, עיבוד ובימוי דיבוב עברי: שרון כהן, לני כהן. מדבבים: דקלה הדר, עידו רוזנברג, אלברט כהן, שירלי לילו, עינת אזולאי, לורן סביר, שחר קדוש, לור אזולאי, כפיר מדניצקי, אריקה פנקס.
תמונת, פוסטר וטריילר באדיבות "פורום פילם בע"מ"
