ביקורת: מסך OLED EVO בהיר במיוחד: LG 65G4

יש שנים שבהם המסכים החדשים מתמקדים בפיצ'רים וביכולות מדהימות, ויש שנים כמו 2024 שהפיצ'רים פחות נוצצים, אלא שהשנה LG פשוט השקיעה בדבר פשוט: איכות. איכות סאונד, איכות תמונה, בהירות תמונה ועיבוד תמונה. די מפתיע שיש כל כך הרבה מקום לשיפור בעולמות האלה, במיוחד שאנחנו כבר מעל לעשור רואים שיפור הדרגתי במסכי OLED, אבל ככל הנראה התחרות עוזרת כי השנה נקבעו סטנדרטים חדשים של שיפור איכות תמונה.

להזכיר ששנה שעברה ה-G3 עשה את הצעד הראשון בהקפצת עוצמות האור של מסכי ה-EVO. אנחנו כבר מדברים על דור שני של מסכים שמשתמשים בטכנולוגיית MLA. בטכנולוגיית OLED רגילה, לכל תת פיקסל (שבמקרה של WOLED יש 4 כאלה לכל פיקסל: כחול, ירוק, אדום ולבן להגברת עוצמות האור) יש מקור אור OLED לבן שמעליו יש פילטר בצבע של תת הפיקסל הספציפי. כך עבדו כל הפאנלים של OLED של LG, כאשר בכל שנה הם שיפרו את עוצמות האור ואת אורך החיים שלהם.

MLA מחדש בכך שהוא מוסיף שכבת עדשות ננומטריות כך שבכל תת-פיקסל האור האור שיוצא מה-OLED ועובר קדימה, לפילטר, או לצופה במישרין במקרה של האור הלבן, הוא אור מאוד כיווני ומקבילי. הדבר לא רק משפר את איכות התמונה, הוא משפר מאוד את עוצמות האור שמסך כזה יכול להפיק – מה שמסביר תוספת של 70% מהמקבילה של המסך הזה ללא MLA, הפאנל של B4, למשל.

עוצמות אור משמעותיות מאוד כיום מכמה סיבות.

• אורך חיי המסך. ה-OLED הוא פאנל אורגני ולכן אורך חייו מוגבל, ככל שהוא יעיל יותר, כך נדרש ממנו להפיק פחות אור ולכן אורך חייו מתארך והעמידות שלו לצריבה משתפרת.
• HDR. תוכן רב מאוד כיום מופק ב-HDR, מה שדורש מהפאנל להפיק עוצמות אור משמעותיות בכדי להגיע למה שהתקן מכתיב. כיום מעל 1000 ניטים זה מצויין, אם כי התקן מתייחס ל-5000 ול-10,000 ניטים, אלא שהם כיום יותר מוגדרים כמגבלה עליונה של הטכנולוגיה ולא מוצבים כיעד ראלי לפאנלים.
• עמידות בהחזרי אור. בחדרי סלון בהירים, שהם נפוצים מאוד בישראל, החזרי האור מפריעים מאוד. ככל שהמסך בהיר יותר, כך הוא יכול להתגבר טוב יותר על האור הסביבתי/האמביאנטי.

ה-MLA בשילוב עם הפאנלים העדכניים ביותר מביאים אותנו לשיפור משמעותי. לדברי מודדים עצמאיים, הפאנל כבר מסוגל לייצר 3000 ניטים של אור. כמובן שאנחנו לא נראה את המספרים האלה בתוכן אמיתי מכיוון שזה רק הפוטנציאל של הטכנולוגיה.

עיצוב, ממשק, שלט

ה-G4 ממוצב כיום מעל ה-C4, שאינו כולל את שכבת ה-MLA. ה-G4 מגיע בשלושה גדלים בישראל: 65", 77" ו- 83". בחו"ל יש גם G4 בגדלי 55" ו-97" שכרגע אינם מיובאים ארצה.

ה-G4 מעוצב בעיצוב גלריה, שמיועדת עקרונית לתליה על קיר, ולכן יש לו סוג של גומחה שמאפשרת חיבור צמוד קיר ללא רווח כלשהו. ניתן גם להעמיד אותו עם רגליות על שולחן והרגליות ממוקמות גבוה במיוחד בכדי לאפשר להציב סאונדבר מותאם ישירות מתחת למסך. עיצוב גלריה אינו דקיק במיוחד, מדובר במלבן שעוביו כ-2.4 ס"מ. בעבר היתה תחרות לגבי דקות המסכים, זה כבר לא המצב. הקטע הוא שבעצם זה, LG מנתקת את העיצוב מהטכנולוגיה, ומנסה להביא את העיצוב שנותן הכי הרבה יכולות, וזה עובד לטובתה.

העובי מאפשר גם פיזור חום חכם יותר וגם שימוש ברמקולי Atmos מוצלחים יותר. ה-65G4 כולל 4.2 רמקולים (4 טווטרים, 2 אלמנטים באס) שבעזרת המעבד Alpha11 החדש מסוגלים לסמלץ 11.1.2 (שדרוג מ-9.1.2 שהיה ב-G3). מבחינת המסגרת מדובר על מסגרת דקיקה שלא משאירה מקום ללוגו, מה שאומר שאת הלוגו אנחנו נראה בעיקר בכיבוי. מי שלא מסתפק בסאונד המובנה של המסך, שהוא באמת איכותי להפליא ומצליח להדביק את הסאונד למיקום שבו הוא בוקע על גבי המסך, אפשר גם לשלב סאונדבר ובשיטת WOW orchestra הסאונדבר והמסך משתלבים ומתווספים עוד אלמנטים לשיפור הסאונד.

מבחינת ציפוי המסך, ה-G4 משתמש בציפוי די דומה לציפוי משנים קודמות. אני מתקשה לראות שיפור בין הציפוי מונע ההחזרים הזה לבין הציפוי של ה-C1 – חבל, כי יש כיום טכנולוגיות בולעות אור באופן מדוייק יותר, מה שיכול היה לשפר עוד יותר את התמודדות המסך עם החזרי אור.

השלט לא השתנה כלל מהסיבוב הקודם, הוא בעצם בדיוק אותו שלט עם אותם כפתורים ומבנה ארגונומי, כולל Airmouse. מדובר בשלט ארגונומי שהחסרון העיקרי שלו הוא חוסר בתאורה בלילה, אבל בשל הקלות שבו לומדים את המיקום של כל פעולה, זה לא מפריע כלל. הדבר היחיד שמציק הוא שאין התאמה לישראל של כפתורי האפליקציות, שכן אלקסה עדיין לא פועלת בישראל. כמובן שעדיין יש אפשרות לשמור אפליקציות תחת כפתורי המספר, כך שבפועל זה לא כל כך משנה.

מבחינת מערכת ההפעלה, אין שינוי גדול בממשק או ביכולות ביחס לשנים קודמות. מדובר על WebOS24, שכולל מעט שכלולים ושינויי עיצוב קלים בנושא הממשק של עמוד הבית. LG שמעה את הביקורת על כך שמערכת ההפעלה נשארת סטטית ומבטיחה לפחות 4 שנות עדכוני מערכת הפעלה, כך שהממשק ימשיך להתעדכן גם במקביל למודלים חדשים יותר. LG עומדת בהבטחה גם בדיעבד, שכן מודלים ישנים מ-2020 מקבלים עדכונים שוטפים לממשק ומדובר במודלים ש-LG לא הבטיחה להם עדכונים, אז כל הכבוד על המאמץ!

מבחינת האפליקציות – אין שינוי גדול ביחס לשנים קודמות, מגוון האפליקציות של LG היא מהגדולות שקיימות בשוק וכל ספקיות התוכן בישראל ובחו"ל ממשיכות לתמוך בפלטפורמה. מסכי LG היו מהראשונים שתמכו ב-Dolby Vision, הימור שמצליח עד היום ונתמך בחלק משמעותי מהאפליקציות כמו אמזון, אפל ונטפליקס. כנ"ל גם לגבי אפליקצית הסטרימינג התוך ביתי – זה לא השתנה במאום מגרסאות קודמות.

LG תומכים במסך בכל הפורמטים העיקריים, כולל DTS (כולל DTS-HD) ואטמוס.

מבחינת בית חכם, LG הוסיפה תמיכה ב-Matter, התקן החדש של בית חכם. עדיין אין הרבה מאוד מוצרים שתומכים במלואם בסטנדרט הזה. לאורך זמן מדובר בשיפור מהותי בתאימות למוצרים אבל נצטרך להמתין כמה שנים עד שהאקוסיסטם הזה יתייצב ויתמלא במוצרים.

LG ממשיכים לאפשר שלט אוניברסלי גם בשליטה IR וגם ב-CEC (עבור מוצרים כמו AppleTV או chromecast with GoogleTV) מה שמאפשר שימוש כמעט מלא דרך השלט של המסך בכל דבר. כאמור, גוגל הום (למרות שהוא מצליח להתממשק ל-LG Thinq, האפליקציה של LG) אינו עובד, ו-Amazon Alexa גם לא מתפקדת במסכים בישראל. בהתחשב שאנחנו כבר שנים רבות שומעים מהחברות שהם עושות מאמץ להפעיל את זה בארץ, הגיע הזמן שזה גם באמת יופעל…

הדגש השנה הוא כאמור AI. כבר ראינו שליטה קולית של LG, כולל תמיכה בעברית – השנה התחושה היא שלא היה שינוי משמעותי כאן. ציפיתי שהקול שלי יזוהה באופן אמין יותר משנים קודמות אבל זה עדיין לא מצליח לפענח פקודות פשוטות יחסית.

החידוש הכי משמעותי בממשק הוא תפריט ההגדרות החדש. בשנים קודמות הוא רק היה מאפשר לגשת למספר פעולות פשוטות שהם סוג של קיצורי דרך. כעת הוא כולל תפריטי משנה, מה שמאפשר לעשות הרבה יותר פעולות דרכו במקום להכנס לתפריט ההגדרות הרחב.

פיצ'ר חדש נוסף הוא הצ'טבוט שניתן להגיע אליו דרך התפריט החדש השמאלי. ניתן להשתמש בו בכדי להפעיל פעולות רבות במסך, לעשות דיאגנוזה מהירה ולקבל הסבר על פיצ'רים על המסך. בסה"כ זה די מהיר ויעיל.

מה שכן, כשהצ'טבוט פועל הוא מקריא בקול בעברית את מה שהוא עושה. העברית כאן קלוקלת ומוזרה, אפילו את המילה "צאטבוט" הוא מבטא Chat boot. נראה שבכל הנושא של זיהוי ודיבור בעברית, יש ל-LG עוד לא מעט עבודה.

איכות התמונה

מעבר לנושא עוצמת האור, אנחנו מקבלים גם מעבד וידאו חדש בשם Alpha 11 שתפקידו הוא לשפר את עוצמות האור הנקודתיות בעזרת Brightener boost max שבאמת הופך את עוצמות האור לדבר המטורף של המסך הזה, כולל גם ב-SDR שלרוב נשכח מאחור. קשה מאוד לפספס את הפיצ'ר כזה שכן מהשניה שמדליקים את המסך, עוצמות האור של המסך בוהקות ומפתיעות, לא רק באור לבן אלא בכל הגוונים. לדברי החברה, כח העיבוד הוא פי 4 מהדור הקודם והשיפור בעוצמות האור הודות לעיבוד החדש הם 150%.

בנוסף גם AI Picture pro שופר ובדומה למודלים של שנה שעברה אתה נשאל מספר פעמים על תמונות שאתה מעדיף וכך אתה מקבל את התמונה שאתה אישית מעדיף, או שניתן להשתמש באחד מההגדרות המובנות. המעבד גם מטפל בנושא tone mapping" נושא שחשוב מאוד בעולמות ה-HDR בכדי לשפר את איכות התמונה.

לבסוף, נושא עיבוד התנועה והתמונה קיבלו שדרוג משמעותי בעזרת AI. הקונטרסט הדינמי והחלקת התנועה נהיו מדוייקים מאוד ונטולי ארטיפקטים כפי שהיו בשנים קודמות. כנ"ל גם הורדת גרדיאנטים.

פיצ'ר אחד שלא השתנה הוא OLED Motion. הרעיון הוא לייצר BFI (פריימים שחורים בין כל שני פריימים רגילים). הבעיה שהוא מבצע את זה עם פסים אופקיים (במקום מסך שכולו שחור) אך בתדר נמוך מדי של כ-50 הרץ, הפס השחור למעלה הוא דוגמא לאיך שהמצלמה תופסת את ההבהוב הזה. לעין זה נראה כמו רעד. נראה שהבעיה בעיקר משפיעה על תוכן 50HZ, אך מכיוון שאנחנו מדינה ארופאית, התקן שלנו הוא בדיוק תדר זה וזה נושא שהיה כבר צריך להפתר מזמן. כמובן שאפשר לכבות את הפיצ'ר אך הוא אמור לתת לנו שיפור משמעותי בחדות תנועה וחבל שנושא זה נזנח מאחור.

פיצ'ר חדש ב-AI הוא משפר הבעה. זה לא התרגום אלא ששם הפיצ'ר מעט מוזר (expression enhancer). משמעותו שילוב בין שיפור קונטרסט ושיפור חדות עבור תכנים ספציפית ב-HDR. כלומר, סוג של חידוד גבולות של האובייקטים בכדי שיבלטו יותר מעל הרקע.

בנושא חלקות התנועה הרגשתי שיפור משמעותי. נעלמו הארטיפקטים במצבים היותר קיצוניים והתנועה בין הפריימים הפכה טבעית יותר ונטולת אפקט אופרת הסבון המפורסמת. בעוד שבגרסאות קודמות המשכתי לשים את ההגדרות על מצב נמוך (3 מקסימום בשני המצבים: Dejudder ו-Deblur) כאן כבר הרגשתי בנוח גם במצב "טבעי".

בתחום ה-upscale האתגר הוא כשהתוכן הוא פחות איכותי לשפר את איכות התמונה. כאן הקושי העיקרי הוא שיש תחרות לא קטנה בדמות הסטרימר או הממירים. בשביל להרוויח את היתרונות של המסך צריך להפעיל התאמה של רזולוציה כדי שהמסך יקבל את התמונה ברזולוציה המקורית, מה שלא אפשרי בחלק משמעותי מהנגנים כיום, מה שמגביל את היכולות של הפיצ'ר. איפה כן מרוויחים אותו? כשמנגנים תוכן באפליקציות המובנות של המסך, אנחנו בעצם מסתמכים על היכולות של המסך לעשות upscale שהוא באמת מצויין בעזרת עיבוד ה-AI העדכני. האם כל זה נדרש כיום, כשהתוכן כל כך איכותי? התשובה תלויה בסוג התוכן שאתם צופים בו – ככל שהתוכן ישן יותר או מוגבל רוחב פס, כך הפיצ'רים האלה חשובים לכם יותר. כנ"ל גם ככל שגודל המסך גדול יותר.

יצירת המופית השניה של דניס וילניוב, Dune 2, נראית מדהים על המסך הזה. הצבעים הבוהקים, ובפרט סצינת הקרב על כוכב גיידי פריים, כוכב הבית של ברון הארקונן. הסצינה צולמה במצלמות אינפרה אדומות, והתוצאה מחייבת מסך עם קונרסט קיצוני בכדי לשחזר את כל הפרטים במלואם. ניתן לראות כל נים בפניו של אוסטין באטלר.

כך גם פניה של זדניה, אפשר לראות את כל ההבעות חוסר השביעות רצון שלה…

בממזרים חסרי כבוד, כמו תמיד בראד פיט נראה נפלא.

בסדרת אפל+ "חומר אפל", סצינות ה "קופסא" החשוכות נראות מפורטות מאוד.

ולקינוח, סרט המבחן החובה לכל OLED הוא עיר החטאים הקונטרסטית, שנראית מדהים כצפוי.

מדידות

נתחיל בעוצמות האור. במצב מכוייל, המסך מגיע ל-585cd/m2 – כלומר, MLA אינו רק יתרון עבור HDR. אם נוותר על הכיול, מסך לבן נמדד ב-706cd/m2. מרשים ביותר. ב-HDR אנחנו כבר בליגה אחרת ריבוע 5% ב-HDR מגיע ל-1320cd/m2 במצב מכוייל. כשמוכנים לוותר על הכיול וכשמדובר על specular highlights מדדתי 1980cd/m2 – מדידת עוצמת האור החזקה ביותר שמדדנו אי פעם על מסך OLED כלשהו.

כל המסכים שבדקנו בשנים האחרונות כוללים מצב כיול מלא ל-HDTV ולכן נתמקד בכיסוי HDR על כל סוגיו. המסך מגיע עם 6416K טמפ' צבע (מכוייל) וזה נשמר מאוד יציב לאורך כל עוצמות האור.

הגאמה במצב 2.2 נמדד ב-2.12 ולכן כדאי להעלות אותו ב-SDR למצב 2.4.

כיול הצבעים ב-DCI P3 שופר ונראה אפילו טוב יותר מהדור הקודם.

ההפתעה היא דווקא בחתימה הספקטרלית שלא נראית יעילה במיוחד. המשמעות היא שאם LG יחליטו להתקדם בכיוון של טכנולוגיית Quantum dot, יש סיכוי שאפשר יהיה לעשות קפיצה דרמטית נוספת בעוצמות האור…

כשמדובר בגיימינג, יש פיצ'רים רבים שמעניינים. בעוד שבדורות קודמים החברה הגיעה ל-40Gbps בחיבור ה-HDMI, הפעם יש תמיכה מלאה במלוא התקן עד 48Gbps (אני עדיין חושב שזה חסר משמעות מכיוון שזה בעיקר מהותי למסכי 8K). המסך גם מגיע ל-144 הרץ במצב גיימינג (120 בכל שאר המצבים). המסך גם תומך ב-VRR, ב-Freesync וב-Gsync.

במצבי וידאו רגילים המסך מעכב את הוידאו ב-85ms, כאשר מספר זה יורד ל-9.4ms במצב "ממטב משחק".

סיכום

כבר בשנה שעברה ראינו את ה-G3 שהצליח להקפיץ את עוצמות האור של מסכי OLED של LG באופן משמעותי ביחס למסכי ה-EVO שכבר היו בהירים למדי בעצמם. השנה קיבלנו קפיצה נוספת בעוצמות האור ובדיוק הצבע כאשר מעבד ה-Alpha 11 מצליח לזנק קדימה בעיבוד התמונה והתנועה. גם בסאונד המסך מצליח להפתיע עם צליל חזק וצלול שמדמה רמקולי אטמוס.

מערכת WebOS בשלה וממשיכה להתפתח, כאשר ההבטחה של LG היא להמשיך ולעדכן את מערכת ההפעלה לפחות ל-4 שנים.

שימו לב של-G4 יש אח גדול, ה-M4 שמוסיף גם יכולות אלחוטיות (קשה לדעת אם זה משנה משהו באיכות הוידאו/סאונד) וכן שני סדרות מתחתיו – ה-C4 הפופולרי שקיבל שדרוג מה-C3 אך אין לו את שכבת ה-MLA, וה-B4 החסכוני יותר.

מחירים מומלצים לצרכן בעת ההשקה: