"הזרים" הוא מותחן אימה דל תקציב משנת 2008, שכתב וביים בריאן ברטינו. ליב טיילר וסקוט ספידמן גילמו זוג צעיר, ששוכר בקתה במקום מבודד ונופל קורבן לשלושה אנשים זרים לובשי מסיכות שממררים להם את החיים. הסרט לא הצליח בזמן אמת, אבל חובבי האימה הכירו אותו. מנהל בכיר באולפני Lionsgate צפה בו, ראה שיש בו פוטנציאל ושכנע את האולפנים לרכוש את הזכויות כדי להפיק אותו מחדש. לאחר סיום צילומי הרימייק ל"הזרים", האולפנים הודיעו שהם הפכו אותו לטרילוגיה ושני הסרטים הנוספים כבר צולמו ונמצאים בתהליכים של פוסט פרודקשן. הסרט הראשון, שנקרא בפשטות "הזרים: חלק 1", התחיל אתמול (חמישי) את הקרנותיו בבתי הקולנוע בישראל. העלילה זהה לסרט המקורי. מאיה (שאותה מגלמת מדליין פטש, כוכבת סדרת הנוער "ריברדייל" וגם אחת מהמפיקות של הסרט) וראיין (פרוי גוטיירז) הם זוג צעיר שנתקעים עם המכונית שלהם בעיירה קטנה בשם ונוס שבאורגון ארה"ב. בעצת התושבים שהם פוגשים בדיינר המקומי, הם מחליטים לתקן את המכונית שלהם במוסך שליד הדיינר ולבלות את הערב והלילה בבקתת AIRBNB שנמצאת כמה דקות משם. הערב מתחיל בצורה פסטורלית ונעימה, עד שהם פוגשים בשלושה זרים עטויים במסכות וחמושים בנשקים שממררים להם את החיים בניסיון להשתלט על הבית. (מצרף כאן אזהרת טריגר בעקבות אירועי 7/10 – הסרט מכיל כמה קטעים שיכולים להוות טריגר לאנשים עם פוסט טראומה. מומלץ לצפות בו עם מלווה )
כחובב קולנוע, אני אישית מאוד אוהב סרטי אימה, אבל כאלה שעשויים טוב. סרטים שמפחידים, מלחיצים, שגורמים לי לחשוב ושאם יש בהם אלימות קיצונית או GORE אז שתהיה לזה הצדקה קולנועית ואומנותית. מודה שלא ראיתי את "הזרים" המקורי כדי שחווית הצפייה לא תיהרס לי, אז לא יכולתי להשוות ביניהם. אבל הייתי אופטימי כשראיתי שאת "הזרים: חלק 1" ביים רני הרלין. הרלין הפיני נחשב בהוליווד כבמאי להשכרה ובשנות ה-90 התמחה בסרטי אקשן כמו "מת לחיות 2", "סחרור מסוכן" ו-"נשיקה ארוכה ללילה". אחרי שצפיתי בו, חייב לומר שהתאכזבתי. מצד אחד "הזרים: חלק 1" קצבי, מצולם וערוך טוב ובכמה סצנות מצליח להיות מלחיץ ואפקטיבי. והוא גם אורך כשעה וחצי, מה שבהחלט עומד לזכותו כי סרטים קצרים כבר לא יוצאים לקולנוע. מצד שני מקצוענות ושליטה בעשייה הקולנועית, לא משנה כמה טובה היא, לא יכולה לחפות על תסריט גרוע ו"הזרים: חלק 1" הוא הוכחה חיה לכך שגם רימייקים צריך לדעת לעשות. הבעיה הגדולה שלו היא התסריט הרשלני, שלוקח קלישאות שנשחקו עד דק בעשרות סרטי אימה לאורך השנים ולא רק שלא מחדש בהן כלום, אלא מחבר אותן אחת אחרי השנייה בקופי פייסט. במהלך הצפייה חשבתי שהתסריטאי היה כל-כך עצלן והשתמש בתכנת AI כדי לכתוב את התסריט. כי בכל פעם שאחת הדמויות מגיעה לצומת דרכים, שבה יכול להגיע טוויסט מעניין, שישאיר את הצופים דרוכים וירים את העלילה בכמה רמות למעלה, הוא לוקח את ההחלטה הכי קלה ומשתמש בפתרון הכי מגוחך שיש. זה היה כל-כך מנותק ולא מודע לעצמו, עד הקהל שהיה בהקרנה שבה נכחתי, שהורכב מצעירים ומבוגרים, פשוט התחיל להתגלגל מצחוק. נכון. בסרטי אימה אמורים להיות טיפה של הומור ומודעות עצמית, אבל זו לא הייתה המטרה. בנוסף, הדמויות לא מפותחות מספיק. זה נורא עצבן אותי כי בטריילר של הסרט הבטיחו לגלות לצופים שהם יבינו למה "הזרים" בעצם הופכים למי שהם. אז למה לא לכתוב סיפור רקע שיתחבר בטבעיות לעלילת הסרט?. הדיאלוגים פשטניים ומגובים במשחק חובבני והסיום, שנוצר במטרה שתהיה הצדקה לסרטי המשך, ממש לא עושה חשק לראות את שני הסרטים הנוספים. יכול להיות שאם הייתי נופל עליו באיזה ערב באחד מערוצי הסרטים, כנראה שהייתי ממשיך לצפות בו. אבל כסרט קולנוע, הוא לא שווה את מחיר הכרטיס ואת הערב שמשריינים בשבילו.
בקיצור: 3/10 – אפשר לוותר.
"הזרים: חלק 1" – ארצות הברית 2024. 91 דקות. בימוי: רני הרלין. תסריט: אלן כהן, אלן גרינפלד. שחקנים: מדליין פטש, פרוי רודריגז, ראיין בואן, בן קרטרייט, סטיבי דיוויס, אמה הורבאט.
תמונות, טריילר ופוסטר באדיבות פורום פילם בע"מ
