לוק בסון מוכר לנו כמפיק ובמאי על שבשנים האחרונות התמקד יותר בכתיבת תסריטים מאשר בהפקה ובימוי. הסרטים שלו ביזארים, מיוחדים ומרגשים. הוא די זנח את הבימוי לאחר שני פלופים: אנה (שזה מיחזור של לוסי שהוא מיחזור של ניקיטה) ו-וואלריאן (החזרה שלו למד"ב שהיתה יקרה ומיותרת לחלוטין).
מה גרם לו לחזור לכתוב ולביים את דוג-מן, לא לגמרי ברור, אך מתברר שהוא לקח השראה מסיפור נוראי על משפחה שהשליכה את הילד שלה לכלוב עם כלבים בגיל 5. הסיפור הוא דמיוני לחלוטין, אך לקח השראה מאותו סיפור נורא. גם כאן, מדובר בהורה מתעלל שזורק ילד צעיר לכלוב עם כלבים וגורם לו לנכות.
שנותיו עם הכלבים גורמים לו להבנה הדדית ואהבה לכלבים. איך שהוא, הוא מצליח להתגבר על הקשיים ולהקים לעצמו סוג של חיים מוזרים, שמשלבים טיפול בכלבים, לקיחת דמות דראג כזמרת שירים "של פעם" (מרלן דיטריך, מרלן מונרו, אידית פיאף), כפושע וכמגן על החלשים.
הדמות של דאגלס מתחברת לפסיכיאטרית ומספר לה את סיפור חייו. לעיתים עצוב, לעיתים מעורר השראה, לעיתים הומוריסטי ודמיוני. מה שבטוח הוא שלוק באסון לא איבד את הטאץ' שלו. הסרט דומה יותר ללאון מאשר לאלמנט החמישי, הוא נוגע ללב, אך דורש סבלנות ואורך רוח, גם כשלעיתים הוא לא נוח לצפיה. את הדמות הראשית משחק קיילב לאנדרי ג'ונס שכילד פלא שיחק ב-X men. כאן הוא נותן הופעה מרתקת לאחר מרווח של כמה שנים מהופעותיו הקודמות.
"דוג מן" – Dog man | צרפת 2023 (דובר אנגלית) | 114 דקות
בימוי ותסריט: לוק בסון | שחקנים: קיילב לאנדרי ג'ונס, ג'ו ג'ו טי. גיבס
