ביקורת: מצלמת אקשן: Insta360 Ace pro. כל מה שלא מספרים לכם בביקורות

מצלמות אקשן/אקסטרים קיימות בשוק זמן רב כשהמותג המוביל תדמיתית הוא ה GoPro שכבר הפך לשם גנרי עבור כל מצלמות האקסטרים. מאז חברות שונות הציגו חלופות זולות יותר או טובות יותר כשגם חברת Insta360 הציגה לא מזמן מצלמת אקשן כזאת בשם Insta360 Ace Pro.

בתור חובב צילום וכזה שמצלם את עצמו ברכיבת אפני שטח, החלטתי שהגיע הזמן להתחדש עם מצלמה חדשה שתחליף את ה-GoPro החבוטה שלי. תחילה רגע נעבור על השיקולים שהיו לי שבסופו של דבר הובילו להחלפת הגופרו:

1. המכשיר התחיל להתחמם מאוד לאחרונה
2. לקח לי המון זמן להוריד את קטעי הוידאו שצילמתי לפני העריכה. כשמורידים למכשיר נייד, זה לא מאפשר שימוש באפליקציה ברקע ולכן די מנטרל את המכשיר שעסוק בהורדה/עריכה.
3. בגלל משך הזמן שנדרש להורדת הסרטונים, צריך להחליף בטריה או להשאיר את המכשיר טעון בעת ההורדה – מה שגורם למכשיר לרתוח. קרה לא פעם שפשוט שמתי קרחום בצמוד אליו…
4. בעת רכיבת השטח קשה היה לדעת אם הגופרו מצלם או לא, מה שגרם לי לשכוח אותו דלוק ולגמור את שטח האחסון ואת הבטריה
5. זיהוי קולי לא היה מזהה אותי כשצריך ולפעמים רנדומלית מקליט בוידאו כשלא ביקשתי את זה

מה שכן, אי אפשר להתעלם מהתכונות היחודיות של גופרו:

1. התוכנה quik לעריכה כשמה כן היא, היא באמת נותנת עריכה מהירה ויעילה, קל מאוד להתמחות בה, אם כי שדי מהר צריך לקחת מנוי חודשי/שנתי בשביל לקבל עוד קטעי מוזיקה וסגנונות עריכה.
2. לחיצה מהירה על כפתור ההקלטה או הוראה קולית והמכשיר כבר מקליט.
3. עמידות מרשימה של אינספור נפילות (אם כי בתוך מארז פלסטי נוסף).

מיהי Insta360?

מדובר בחברה שכבר הפכה לותיקה בתחום ושהתחילה בעיקר במצלמות 360 שלאחר עריכה קלה ו-reframing (שליטה במיקוד של המצלמה בדיעבד) מיועדים לפרסום ב-Instagram. מכאן השם.

אלא שהיצירתיות של החברה רק התגברה השנים האחרונות ועם כל מצלמה היא מצליחה לחדש במשהו. ה-Ace Pro היא בעצם מצלמת האקשן הרצינית הראשונה של החברה. שתי גרסאות יש למכשיר, גרסאת ה-Ace pro וגרסאת ה-Ace. יש מעט הבדלים ביכולות של המכשירים בעיקר בפורמטים היותר מתקדמים, אבל היתרון המשמעותי ביותר שלו הוא בעדשות לייקה, מותג מוכר מאוד בתחום.

ה-Ace pro, קוים לדמותו

נתחיל מזה שביחס לגופרו הקלסיים (Gopro 7-10) ה-Ace pro משמעותית יותר כבד. ה-11 וה-12 דומים ל-Ace pro אבל עדיין מדובר על מכשיר לא קל – 180 גרם מול 154 גרם. בעוד שבגופרו 12 יש מסך צבעוני גם מאחורה ומסך קטן יותר מקדימה, הפיתרון של Insta360 לסוגיה הוא מסך מתקפל שיכול גם להצביע לכיוון מי שמצטלם. במקרה שלי על האופניים דווקא במצב 90 מעלות אני יכול לראות מה קורה.

מבחינת תפעול בשטח – הגופרו מאפשר דיבור גם כשהמכשיר כבוי, אך עם ה-Ace pro זה לא המצב וגם הוא לא תמיד מצליח להבין אותי תוך כדי הרעש של הרכיבה (חבל, פיצ'ר חשוב). מה שכן, אפשר לקבוע איזה מצבים לעבור בינהם ולחיצה (די חזקה) על כפתור ההקלטה תתחיל או תסיים הקלטה. זה לוקח כמה שניות יותר וצפצוף הפידבק חלש לי (רועש בשטח, אפשר גם להגביר אבל הרמקול חלש מהגופרו). הוראות קוליות כאמור פועלות כשהמכשיר דלוק, אך הוא נרדם לאחר זמן מה ואז גם נכבה, אבל מצד שני אין false positives הוא לא מתעורר פתאום ומתחיל להקליט בלי שמישהו ביקש.

את זוג חיבורי האקשן של גופרו קשה לפספס, זה הפך לסטנדרט של התעשייה. כאן יש מתאם מגנטי, שכאשר המכשיר מותקן עליו כראוי, הוא מתחבר בקלות לאותם התקנים של גופרו בדיוק, אבל עדיין המשמעות היא שיש מתאם ושזה לא מובנה במכשיר. זה מאפשר הוצאת הטלפון בזריזות שגורמת לכך שאני משתמש בו במקום בטלפון בצילומים. היתרון הזה הוא גם חסרון מכיוון שאם אתם מעבירים אותו ממקום למקום, תצטרכו לרכוש עוד מתאמים (עליאקספרס הוא ידידכם). הבעיה השניה עם השיטה הזו היא שבגלל המגנטיות מאוד קל לחשוב שהמכשיר עגון היטב בעוד שבקלות הוא קופץ ממקומו בהזדמנות הראשונה… חייבים לשמוע קליק בשני צידי התפסנית ולאמת שהיא תופסת לפני שמשחררים.

כמובן שאני לא פעלתי כך ולכן בשני מקרים שונים, המצלמה התעופפה לה ממקומה ישר על הסלעים בשטח. מבחינת עמידות, בשני המקרים היה נזק – מה שהיה פחות עם הגופרו. הנפילה הראשונה עשתה שריטה על הגומי בעוד שהשניה ממש פצעה את הגומי בנקודה אחת (אפשר לראות בתמונה). קשה לדעת מה זה עושה לעמידות של המכשיר למים, שהרי הוא מיועד ל-10 מטר צלילה ללא כל כיסוי נוסף. אגב, העדשה של לייקה לא ניתנת להחלפה, מה שאומר שנפילה אחת ממש קשה עלולה לסיים את הקריירה למצלמה.

המלצה שלי? לבדוק פעמיים או שלוש את התפיסה, בעיקר בפעמים הראשונות שמשתמשים ב-Ace pro. אולי גם לשים עליו כיסוי מגן לא יזיק. לא מדובר במצלמה זולה במיוחד, כדאי לשמור עליה. אגב, אם כבר ממציאים שיטה חדשה, למה לא לשים שם לפחות הברגה לחצובה? חבל.

העדשה והסנסור הגדול (1/1.3" לעומת 1/1.9״ של גופרו) פותחים אפשרויות מעניינות מאוד. המצלמה מצליחה לייצב טוב יותר מגופרו 12, וזאת הודות לכך שמדובר בסנסור 8K שמסוגל לעשות קרופינג ברמות שונות. למשל, אפשר להגדיר לו שסיבוב של עד 45 מעלות יועלמו, ולא רק רעידות. זה גם מאפשר מראש לצלם מבלי לקבוע אם הצילום יהיה אופקי או אנכי ולקבוע את זה בשלב העריכה הסופית. כל זה אפשר לעשות ב-30,60 או 120 פריימים לשניה או ב-FHD שמגיע ל-240 פריימים בשניה, או אפילו ב-8K24fps שלא קיים אצל המתחרות). גם HDR יש, כל עוד נשארים ב-30FPS. ניתן גם להוריד עיוותים ברמות שונות, בהתאם לסוג הפעילות שעושים. כמובן שיש גם את כל היכולות הרגילות של timelapse ציור באור וכו׳. גודל הסנסור גם מאפשר לו לעבוד טוב יותר בתנאי תאורה קשים יותר, אבל לפחות ממה שראיתי מה-GoPro12 וה-DJI Action לא נראה לי שזה דרמטי.

עוד נושא מעצבן הוא שהזכוכית הקדמית של ה-Ace Pro נוטה מהר מאוד לאסוף לכלוך וטביעות אצבע שלא היו לי עם הגופרו. ברכיבות "מלוכלכות" עם בוץ ואבק, הייתי יכול פשוט לנקות עם האצבע את כיסוי העדשה ונדיר שהיה אפשר לראות את זה בתמונה. כאן זה בולט יותר ובנוסף יש גם יותר החזרי אור (streaks או lens flare) כשמצלמים מקור אור ישיר. בחושך צילום עם אייפון גורם לאין ספור החזרי אור פנימיים בעוד שדווקא שם ה-Ace Pro נתן תמונה עם הרבה פחות החזרי אור מציקים.

יש לציין שלמרות שהסנסור של ה Insta360 Ace Pro דרמטית יותר גדולה מזה של האייפון, אפל נוטה להגביר באופן מלאכותי אך משמעותי את עוצמות האור ולכן צילום HDR בתנאי לילה עם אייפון לא נראים כמו תנאי לילה, אלא מוארים באופן מוזר ומלאכותי. זו לא הטקטיקה של מצלמות אקשן בכלל ושל ה-Ace Pro בפרט, אבל זה אומר שכאשר משווים ראש בראש, צילום בלילה עם האייפון יראה בהיר יותר.

הפיצ׳רים היחודיים

אז תארנו את יכולות המצלמה, אבל השאלה היא מה מבדל את המצלמה הזו ובהתאם, גם התוכנה שלה, מהמצלמות המתחרות. דבר ראשון, הבטריה – המכשיר מחזיק הרבה מאוד זמן עם בטריה אחת. עם הגופרו יצא לי לא פעם שנדרשתי לשתיים או שלוש סוללות לטובת רכיבה של שלוש-ארבע שעות, מה שלא תמיד אפשר לי להוריד את הוידאו במהלך הנסיעה בחזרה הביתה (המטרה שלי היא להגיע עם וידאו ערוך בתוך זמן קצר יחסית ולא להתעסק בזה יותר לאחר מכן). עם ה-AcePro רכיבה של שלוש שעות פלוס עריכה ולפעמים נדרש היה טיפה פוש בדמות טעינה ניידת של המכשיר. הוא התחמם תוך כדי אבל ממש לא כמו הגופרו. אגב, גם לטעון אותו ממטען נייד לקח כמה דקות בשביל להביא אותו לעוצמת בטריה סבירה.

יתרון נוסף הוא שבעזרת המסך המתקפל אין מצב שבו אני לא יודע אם אני מצלם או לא. גם הפידבק של הלחיצות מגובה עם זמזום (כמו של טלפון) אם כי כאמור השילוב עדיין חלש לי מדי ברכיבה רעשנית עם קסדת פול-פייס. לחיצה ארוכה על כפתור ההקלטה מאפשר מחיקה של הסרטון האחרון (זה לא יקרה בטעות, צריך לחיצה ממש ארוכה). סימון של נקודות עניין נעשות על ידי כפתור ההדלקה בעת ההקלטה או על ידי הקראת ״mark that״ בקול רם. נוח.

מאוד אהבתי את האפשרות של צילום ללא מגבלות הטיה "Free frame״ – המצלמה משתמשת בגיירו בכדי לקבוע את כיוון האדמה ומצמצמת את השטח על הסנסור בהתאם לזוית, 45 מעלות או 360 מעלות, שאנחנו רוצים למנוע בהן סיבוב. בצלילה, גלישה או עם אופניים – הזוית של המצלמה משתנה בקיצוניות והדבר גורם לבחילה בקרב הצופים אם לא מפעילים את הפיצ׳ר הזה.

הסנסור הגדול גם מאפשר timelapse עם תזוזה!

המצלמה גם מאפשרת הקלטה מוקדמת (כמה שניות לפני שלחצתם על הכפתור), הקלטה מתוזמנת מראש בזמנים קבועים או אפילו הקלטה במצב של Dashcam. וולוגרים ישמחו לשמוע שיש אפליקציית Apple watch. אמנם היא לא סופר מתוחכמת ולא נותנת preview של הוידאו בשביל פריימינג תקין, כמו באפליקציה המובנית של שליטה על המצלמה של האייפון, אבל זה עדיין נוח כשהמכשיר רחוק מכם – מדובר בשליטה מבוססת BT, אגב.

יש לציין שלא באמת בדקתי את הסאונד של המצלמה, שיש לה שלושה מיקרופונים. יש מספיק ביקורות וידאו על הנושא הזה ברשת. בשטח מה שאפשר בעיקר לשמוע זה רוח, את רעשי האפניים ואותי מזמר עם המוזיקה שאני מאזין לה תוך כדי רכיבה… פיתרון מעולה שהיצרניות התחילו להכניס בשנה האחרונה למצלמות אקשן זה היכולת להשתמש באוזניות Bluetooth לטובת הקלטת אודיו מרחוק – קחו את האיירפודס שלכם והם יהפכו למיקרופון. מעצבן שאין מחבר מיקרופון ישיר, מה שאומר שצריך מתאם לזה מבוסס USB-C.

יש גם הקלטה מבוססת תנועות ידיים אבל בהתחשב שיש לה גם הקלטה מבוססת קול לא חושב שזה פיצ׳ר כל כך מעניין. יש גם אפליקציה לשעון Apple למי שמעניין!

התוכנה – יתרונות וחסרונות לה

התוכנה יותר מורכבת מזו של גופרו, אך יש לה לא מעט יתרונות.

אפשר להוריד את הוידאו ברקע. באייפון פשוט מתחברים למכשיר, מסמנים את קטעי הוידאו שרוצים להוריד והאפליקציה רצה ברקע ומתחילה להוריד. זה אומר שהטלפון אינו מושבת בעת ההורדה. גם מהירות ההורדה משמעותית מהירה מהגופרו, אם כי לא בדקתי את הגופרו 11+12, יתכן שזה בעיה במכשירים ישנים יותר.

למה בכלל צריך להוריד את הקטעים?!

אחד ההברקות של התוכנה היא שאפשר לסמן את הקטעים שמעניינים, להפוך אותם ל ״memory״ (עריכה פשוטה) או "story" (עריכה מתקדמת) ופשוט להתחיל לערוך. תמיד מתחילים מ-Memory, כלומר עריכה פשוטה בסגנון של Quik (אבל בלי העלות המוגזמת של המנוי) אך אפשר ממש לערוך את זה ולקבל תוכנת עריכה מלאה עם פיצ׳רים מתוחכמים בהרבה. כל זה נעשה מבלי שהוידאו יורד למכשיר שלכם! העריכה על האייפון והקטעים נותרים על המכשיר כשהשניים מחוברים דרך הרשת. כאשר רוצים לייצא את הוידאו, התוכנה מורידה רק את מה שהיא צריכה וקיבלתם עריכה מושלמת בהרבה הרבה פחות מאמץ וזמן. המשמעות היא שיפור יעילות של ממש. זה לא מושלם אבל זה שיפור דרמטי ביחס לשיטת העבודה של Quik. מוזר שגופרו לא שכללו את הקטעים האלה בתוכנה והם נותרו כשהיו לפני שנים.

מגוון של אפקטים, transitions, והכי חשוב – קטעי מוזיקת רקע שונים. זה איזור כואב שכן בכדי לגוון בין טיולים שונים, לא ממש תענוג לחזור שוב ושוב על אותם 10 קטעי מוזיקה עלובים של גופרו, גם אם יש לכם מנוי. כאן יש באמת אין ספור קטעים, רובם פשטניים אבל עושים את העבודה היטב ואינם עולים כסף או מאלצים זכויות יוצרים.

התוכנה מעט מעייפת באין ספור תחרויות והצעות הגשה וגיימיפיקציה. כנראה שאני לא קהל היעד לשטויות האלה.

התוכנה מוגבלת בכמה בחינות – הקשה ביותר מבחינתי זה שלאחר עריכה, התוכנה תמיד רוצה לייצא 4K בקצב 30FPS וב-H264. זה אכן הפורמט הכי פופולרי, אבל מה עם אנשים כמוני שמצלמים כל הזמן ב-60FPS ומעלה ורוצים גם לשמור את העריכות שלהם בפורמט הזה?

רוצים יותר? תצטרכו לערוך על מחשב אישי או פשוט להתמקד בעריכה של קובץ ספציפי: בלי תפירות ואפקטים, אין בעיה לקבל FPS גבוה יותר.

מחסור נוסף תמוה במיוחד הוא חוסר של reframing בדו מימד (כלומר, במצלמות נטולות 360 מעלות). קורה לפעמים שבקצה הפריים יש פתאום איזה שטות, למשל היד שלי או הבזק אור מהשמש, שהייתי רוצה לחתוך החוצה. תוכנת העריכה מסרבת לעשות זום דיגיטלי. רצית 4K? תקבל 4K עד הסוף… מה כן אפשר לעשות? אם זה וידאו שהוא free frame, אפשר כן לקבוע לו את הפריים, אבל זה מכתיב הכל ולא מאפשר לחתוך החוצה משהו מעיק כמו שאפשר בגופרו.

פיצ׳ר חביב נוסף הוא AI. אפשר לקחת שוט קצר, להעלות אותו לענן ולהוסיף לו דקורציות ואפקטים או לפי פרומפטים מוכנים מראש או פשוט טקסט שאתם תכניסו. האפקט חביב, וזה יכול להיות שוט פתיחה משעשע. אחרי פעם פעמיים כנראה תמצו את האפקט במיוחד שהוא קורה בשרתים שלהם וזה לוקח לעיתים שעה ויותר לקבל את ה-15 שניות ששלחתם לעיבוד…

מבחינת בחירת נקודות וידאו מעניינות. הגופרו מחפש פרצופים ושינויים פתאומיים, לרוע המזל זה לרוב תופס את האצבעות שלי מגששות תוך כדי שאני מנסה לעצור את ההקלטה. אבל עדיין, ה-Quik הצליחה לרוב למצוא קטעים מעניינים יותר מאלה שמזוהים אוטומטית על ידי Ace pro ותוכנת ה-insta360. המשמעות היא שאני תלוי יותר בסימון של קטעים מעניינים תוך כדי רכיבה, אם כי כשאתה קופץ מעל סלע, אני לא בטוח שזה דבר חכם לצעוק mark that או לנסות ולגעת במכשיר תוך כדי.

הכי חשוב? איך הייצוב?

אפשר ללכת אחורה ל-GoPro 7 בתור מצלמת האקשן הראשונה שהצליחה באמת לפצח את עניין הייצוב. כיום כל היצרניות המובילות (גופרו, DJI ו-Insta360) פחות או יותר באותה רמה. היתרון העיקרי של ה-AcePro הוא הסנסור הגדול יותר שמאפשר יותר איזון כולל איזון גיירוסקופי.

האתגר הוא שאם אנחנו מייצבים יתר על המידה את הוידאו, הכל נראה חלק וקל, ובעצם כמעט אין אקשן. כך שיש איזו נחיצות להציג את הרעידות, כל עוד שזה לא עושה לנו מחלת ים. מכיוון שהעיבוד בר שליטה, אפשר גם לכבות רטרואקטיבית את הייצוב וכך להציג את זה בפורמט שאתם רוצים.

נקודה שכואבת בכל מצלמות האקשן בעיני, היא שהתמונה לרוב שטוחה למדי, קשה להבין כשקופצים גבוה או כשהעליה במעלה הסינגל תלולה מאוד. זה טיפה מנמיך מתחושת ההישג אחרי שצופים בוידאו, ביחוד אחרי רכיבה אתגרית במיוחד…

סיכום

כמשתמש GoPro ותיק, עקומת הלמידה של המכשיר עצמו הוא מהיר. קל מאוד להבין את הקונספט והדבר העיקרי שצריך לשמור עליו זה נושא התפיסה על התפסן המגנטי. תוודאו פשוט שאתם מכניסים אותו כראוי ואז תבדקו שוב, ועוד פעם ליתר בטחון. אחרי פעמיים שלוש תבינו את הקטע.

נושא ה-Free frame דורש טיפה מחשבה – מצד אחד, בפעילות אגרסיבית זה מונע תחושה של מחלת ים כי זה משפר משמעותית את הרעידות. מצד שני, כשמדובר בוידאו של אקשן אנחנו רוצים להרגיש את האקשן ולא איזה צילום קולנועי שאי אפשר להבין את קושי השטח, אז במעבר בין מצבי המצלמה התלבטתי לא פעם אם להפוך את הוידאו ליותר רציף ועדין או אם פשוט ללכת על משהו ראליסטי יותר.

התוכנה דורשת זמן הסתגלות ארוך ביחס לחומרה. אם אתם מפרסמים את הוידאו ללא עריכה, או עורכים על המחשב, בעיקר מה שיעניין אתכם זה להוריד את הקבצים. החברה גם מאפשרת עריכה בתוכנת Insta360 studio אך לא התנסתי בה. התוכנה הניידת דרשה לא מעט הסתגלות כי התפיסות בה שונות למדי מהרעיונות של גופרו. בעיקר הדרך שבה בוחרים קטעים לקומפילציית הצילומים ואיך שבסופו של דבר עורכים. חסר לי היכולת לייצא ב-HDR+HEVC+60FPS כפי שנהגתי לעשות, אבל אלה לא באמת deal breakers, רק נושאים שדורשים הסתגלות מחדש.

מחיר?

ה- Insta360 Ace Pro תעלה לכם  2,079 ש״ח דרך BUG, היבואן הרישמי של Insta360 בישראל.