ב-3 בדצמבר 1976 חגגתי יום הולדת בעיר ניו-יורק בה למדתי קולנוע. אלפי קילומטרים משם, בעיר קינגסטון שבג'מייקה בוצע ניסיון רצח במתחם בו עשו בוב מארלי וחבורתו חזרות לקראת קונצרט שהתקיים מספר ימים לאחר מכן. ניסיון רצח זה ציין עוד שלב מדמם בחודשים ארוכים של מלחמות בין כנופיות ומאבק על השלטון במדינה הצעירה.
ב-1976 לא היתה CNN, האינטרנט היה ממש בחיתוליו, כמובן שטלפון סלולרי היה אולי חלום טכנולוגי של מגידי עתידות חובבי גאדג'טים של פעם, ואני הייתי עסוק בלימודי קולנוע, ואפילו טלוויזיה לא היתה לי במעונות באוניברסיטה. כך שאותו אירוע רחוק ממש לא זכור לי, וגילוי נאות מוסיקלי, מוסיקת רגאיי לא היתה חלק מפס הקול שלי אז. את הפלייליסט שלי שאבתי בעיקר מהאזנה לתחנת הרדיו WNEW, קניית תקליטים מדי פעם, והליכה להופעות מתבקשות של לד זפלין, להקת רנאסאנס ואלטון ג'ון.
השבוע עולה על מסכי הקולנוע בארץ סרטו של הבמאי ריינאלדו מרקוס גרין Bob Marley: One Love. סרט שחוגג את חייו ואת המוסיקה של בוב מארלי, אייקון שהעניק השראה לדורות רבים באמצעות מסר האהבה והאחדות וכן את המוסיקה שלו. לראשונה על המסך הגדול נגלה את סיפורו העוצמתי של בוב מארלי וכיצד המאבק האישי, ההתגברות על מצוקות הפך את המסע מאחורי המוזיקה המהפכנית שלו, לחוויה מעצימה. בסרט נפגוש את קינגסלי בן-אדיר (Kingsley Ben-Adir) בתפקיד בוב מארלי, את לשאנה לינץ (Lashana Lynch) בתפקיד ריטה מארלי אשתו וזמרת הליווי בלהקה, ועוד צוות שחקנים מרשים, שחלקם לוהקו לסרט בג'אמייקה עצמה.
באירוע לעיתונאים ומוזמנים השבוע הופיעה להקת רגאיי מקומית "כוח ראסטה". בואו נצפה בקטע קצר מן ההופעה האקוסטית:
הפקת הסרט שארכה כ-5 שנים נעשתה גם ע"י בני משפחת מארלי, זיגי – בנו, ריטה – אשתו, ועוד כמה מבני ובנות המשפחה. תהליך ליהוק התפקיד המרכזי של בוב מארלי חצה יבשות, כשלבסוף נבחר בן-אדיר שמוצאו מאנגליה. ג'אמייקה, בדומה לישראל, היתה קולוניה בריטית שזכתה לעצמאות באוגוסט 1962, מה שבפועל לא ניתק אותה מן השלטון הבריטי והשאיר אותה ב- Commonwealth האנגלי כשהמלך צ'ארלס השלישי (על פי וויקיפדיה) משמש כמלך של ג'אמייקה. נקודה זו אולי עשוייה להרגיע חלק מן הביקורת על הסרט והטענה שנבחר שחקן ראשי שמוצאו לא מג'אמייקה.
לאחר ניסיון הרצח של דצמבר 1976, שטילטל את המשפחה באופן קשה, החליט מארלי להעתיק את מגוריו ללונדון בשנת 1977 ולפתוח שם בקריירה מוסיקלית שמתועדת הייטב בסרט. רוב הסרט מתרחש בשנים 1976-1978, עם נגיעות קלות לילדות של מארלי שגדל בפועל ללא אבא, כשהדימוי היחיד שנשאר למארלי מאביו היתה תמונה של גבר אנגלי על סוס. הסרט מסתיים בהופעה בקינגסטון עם חזרתו של מארלי לג'אמייקה כגיבור מקומי שהצליח להביא שלום לכוחות הפוליטיים שעשו שמות למדינה הצעירה והמדממת.
מה חשבתי על הסרט
אני אהבתי את הסרט. כחובב מוסיקה מושבע, ואולפני הקלטה במיוחד, עוד סרט מסוג biopic שמתאר מוסיקאי או להקה שרבים מאיתנו אוהבים, תמיד מעניין מבחינתי. מכיוון שהסרט למעשה "גוזר" פיסת תקופה מתוך חייו הקצרים של מארלי, הוא לא מצליח להעביר את התמונה המלאה של עלייתו, הפיכתו לסלב בינלאומי, וסופו המוקדם מדי של הזמר האהוב. כשיעורי בית טרום הביקור בקולנוע, צפיתי בסרט הדוקומנטרי MARLEY, שנתן לי סקירה מקיפה על התקופה ואודות מארלי עצמו, במה האמין, הקשר שלו לתנ"ך ולקייסר היילה סלאסי של אתיופיה, אותו העריץ ועוד. בסרט החדש שמודגש בתחילתו שהוא מבוסס על סיפור אמיתי, יש תיעוד להשתתפות מארלי במשחקי כדורגל, אותם אהב מאוד.
אורכו של הסרט יחסית קצר, בהשוואה לסרטי BIOPIC אחרים כמו הסרט על פרדי מרקיורי או אלביס פרסלי. ואמנם אחד מסוקרי הסרט ביוטיוב ציין את העובדה שקשה מאוד לדחוס חיי אומן לתוך סרט של שעתיים פלוס. Bob Marley: One Love הוא סרט יחסית קצר, 104 דקות, ולכן מתקשה אולי לפרוס את היריעה באופן יותר מקיף, יש בסרט סצינות מתקופות מוקדמות בחייו של מארלי, ולא תמיד הן ברורות לצופה שלא שוחה בחומר. השחקנים בסרט ובראשם בן-אדיר עושים עבודה מצויינת בשחזור חייו של מארלי, וכמוכן לשאנה לינץ שמגלמת את ריטה מארלי, הרעייה והזמרת ואם הילדים. לבוב מארלי היתה היסטוריה קצרה ועשירה עם נשים, והסרט כמעט נטול התייחסות לנושא זה, ויש בסרט נגיעה קצרה של ריטה לחיבתו של מארלי לנשים. האתר וויקיפדיה מציין את כל שמות הילדים של מארלי, סה"כ 11 ילדים, שניים מהם מאומצים, עם ריטה נולדו למארלי שלושה ילדים כולל זיגי, שהפיק את הסרט. ואם אתם הולכים לסרט, אז אי אפשר ללא הנקודה היהודית, אימו של השחקן בן אדיר התגיירה, והשם בן אדיר במקור מעברית. הסרט כולל התייחסות לתנ"ך ולאמונה הראסטאפרית. Rastafari היא דת שהתפתחה בג'אמייקה בשנות ה-30, ומבוססת על יהדות ונצרות אתיופית. אחד הרגעים המרגשים בסרט כולל סצינה שמתרחשת בלונדון בזמן הקלטת האלבום המפורסם "אקסודוס". בסצינה, אחד מחברי הלהקה מנגן את פס הקול של הסרט אקסודוס שיצא לאקרנים בשנת 1960, וצולם ברובו בישראל. פס הקול שלו שהופק ע"י ארנסט גולד הוקלט בלונדון ע"י הסימפוניה של לונדון.
לסיכום: אני ממליץ על צפייה בסרט, כמובן שרצוי באולם עם מערכת הקרנה וסאונד טובים. באם אתם מתכננים ללכת, אני ממליץ לקרוא על בוב מארלי והמוסיקה שלו לפני הצפייה בסרט. רעייתי, שהצטרפה אלי להקרנה, אוהבת את מוסיקת הרגאיי עוד מנעורייה, ומאוד אהבה את הסרט.
ועם סיום כתיבת שורות אלה, אני נזכר שבזמן עליית שורות הקרדיטים בסיום ההקרנה, כשכל הקהל כבר שם פעמיו החוצה, אני נשאר לקרוא מי עבד על הסרט. ואז אני מגלה שראיתי בחטף את השם ORLY MARLEY. מה יש יותר ישראלי מן השם אורלי. אז חיפוש זריז בגוגל מגלה לי שאורלי מארלי, במקור מישראל, נשואה לזיגי מארלי, בנו של בוב.
Bob Marley: One Love – ארה"ב 104 דקות
בימוי: ריינאלדו מרקוס גרין, תסריט: ריינאלדו מרקוס גרין, טרנס ווינטר, שחקנים: קינגסלי בן-אדיר, לשאנה לינץ, ג'יימס נורטון, טוסין קול, אומי מאיירס, מייקל גנדולפיני (בנו של ג'יימס גנדולפיני), ועוד.
