סרטו של אנתוני שים מבוסס על חייו שלו – מהגר מקוריאה לקנדה כשהיה ילד קטן. סו-יאנג, אימו, היא אם יחידנית שבעקבות סיפור טראגי, נאלצת להגר מדרום קוריאה לקנדה, עם בנה הקטן דונג-יום.
גם היא וגם הבן הקטן מתקשים להתאקלם ולהתרגל למנטליות המערבית, במיוחד שהאם היא נטולת משפחה ועזרה והחיים שלה נותרו קשים בקנדה כפי שהיו בכפרים שבביתה.
דונג-יום מתבגר והופך לטינאייג'ר קנדי/אמריקאי אופייני, אלא שהקשיים המשפחתיים רק מתחילים.
כך השניים מתגלגלים בחזרה לכפר בקוריאה שממנו הגיעו הוריו, והוא מתחיל להתוודא לרקע ולסיפור של הוריו ובמיוחד של אביו שעליו האם לא סיפרה לו דבר.
זה סיפור עצוב שהופך יותר נוגע ללב ככל שהסרט מתקדם. במיוחד שובה לב השחקן דויון נואל הוואנג שהיה בן 6 בעת הצילומים.



