מרטין מקדונה לא מייצר הרבה תוכן, אבל כמעט כל סרט שלו הוא בול בפוני: שבעה פסיכופטים, ברוז', רוחות אינשירין והאהוב עלי: שלושה שלטים מחוץ לאבינג מיזורי). בכולם היה הומור ציני שעבר כמו חוט שני דרך היצירות.
ב "סוס פרא תשע" מדובר לא בהומור עדין מעל כל היצירה, אלא המהות של היצירה – קומדיה שנונה ושחורה על שני סוכני CIA שחוקים שמגיעים לאי הפסחא במטרה שמתבררת במהלך הסרט, כאשר כל ה-CIA בפאניקה על מה שקורה איתם.
העלילה מתרחשת בשנות השבעים, שנות השיא של ה-CIA שנוטה להפיל משטרים, להרוג מנהיגים ולשבש דמוקרטיות כדי
לקדם את מעמדה וכוחה של ארה"ב בעולם. רבים מהמיזמים האלה התפוצצו בשנות השמונים עם רייגן ופרשת אירן-קונטרס, אבל בשנות השבעים הסוכנים האלה היו סופרמנים במדינות שבהם התערבו.
הסוכן "כריס" (ג'ון מלקוביץ' בהופעה מצחיקה, שיכורה ומכמירת לב) הוא סוכן מבוגר, שמדבר כבר באופן עקום, מאבד תדיר את הריכוז והזיכרון, חולה מאוד, ציני ועדיין תוקפני כלפי מפקדיו, חבריו ואנשים שהוא כרגע פגש.
השותף שלו הוא "לי" (סאם רוקוואל המקסים כמו בכל סרטיו) מנסה לשמור עליו ובמקביל לסנגר עליו מול המפקד האזורי "MJ" (סטיב בושמי) אשר אבחן כשורה שכריס מזמן לא כשיר וירד לחלוטין מהפסים.
"כריס", ספק דמנטי, או אולי פשוט נמאס לו מהכל, החליט לכתוב אוטוביוגרפיה שתחשוף את כל המזימות המטורפות שהוא היה מעורב בהן ב-CIA, וכל השירות לחוץ שכל הסודות יצאו לאור.
על רקע כל זה, שני הסוכנים (וחצי מה-CIA) יוצאים לסוג של טיול באי פסחא השליו, שיש בו מעט תיירים וקבוצה של 9 סוסי פרא שמסתובבים באי הפצפון. שני הסוכנים מדברים, והעולם לאט לא סוגר על השניים ומנסה למנוע את כתיבת הספר ודליפה כלשהי מכל המידע שעדיין בראש של כריס.
השילוב של מלקוביץ ורוקוול מפיק לא מעט פנינים, והציניות של מלקוביץ, היציאות שלו והאמת שבוקעת בין ההתחכמויות נע בין מצחיק לקורע. זה בדיוק הסרט השנון שאנחנו זקוקים לו בימים טרופים אלה.
