לפני כמה שנים, אחד המנהלים הבכירים של אולפני הקולנוע של DC הגיע לישיבת ההנהלה השבועית עם רעיון. הוא הציע לפתוח את קטלוג דמויות הקומיקס הרחב שלהם ולהתחיל להפיק סרטי Origin story לנבלים , שבדר"כ מקבלים תפקידי משנה בסרטים של "באטמן", "סופרמן" ו"וונדר וומן". בהתחלה המנהלים עיקמו את האף, אבל ההצלחה המסחרית והביקורתית של "ג'וקר" מ-2019, שהופק כפרויקט צדדי ללא אישור של אולפני DC, אבל הראה להם שאפשר לעשות סרט קומיקס וגם להיות אמנותי, נועז ואפל גרמה להם לאשר את הפרויקט. הסרט הראשון שהופק במסגרת סדרת ה"נבלים" של DC הוא "קלייפייס", שמתמקד באחד מהנבלים האייקוניים של DC ואויב מר של באטמן . גיבור הסרט הוא מאט הייגן (שאותו מגלם השחקן הוולשי המעולה טום רייס האריס), כוכב קולנוע שבשיא הקריירה שלו חוזר לערב אחד לעיר ילדותו גות'האם. אחרי שפניו הושחתו כתוצאה מריב עם גנגסטר מקומי ומושחת, מאט מאבד את כל מה שיש לו. בייאוש רב הוא יוצר קשר עם קייטלין קול, מדענית צעירה שראה בטלוויזיה, ומנדב את עצמו לניסוי של תרופה חדשה שהיא מפתחת וחוקרת בתקווה שהיא תרפא אותו ותחזיר את פניו וחייו לתפקוד מלא. מכאן העניינים רק מתחילים להסתבך.
"קלייפייס" אינו סרט גיבורי על שגרתי, אלא סרט אימה. באולפני DC הימרו עליו בגדול והחליטו להשקיע בהתאם. התסריטאי שלו הוא מייק פלנגן, אחד מקולנועני האימה/מד"ב הבולטים והמקוריים ביותר בהוליווד, שבמרץ הקרוב ייצא סרט חדש של "מגרש השדים" בבימויו. הבמאי הוא ג'יימס ווטקינס, מקצוען קולנוע ואימה שביים בין השאר את "אל תוציא מילה" מ-2024 והמפיק הוא מאט ריבס, שביים את "קלוברפילד" מ-2008 את הגרסא המחודשת של "באטמן" עם רוברט פטינסון מ-2022. מודה שהגעתי לראות את "קלייפייס" בלי שום ציפיות. הטריילר לא עשה עלי רושם ובדרך להקרנה כבר התחלתי לכתוב בראש ביקורת מכסחת. אחרי שראיתי אותו, אני יכול להגיד ש"קלייפייס" מפתיע לטובה, מדמם, מזעזע ומרענן את הז'אנר השחוק של סרטי גיבורי העל. DC שיחקו אותה ולתסריטאים של מארוול יש הרבה מה ללמוד מהם. בעיקר בגלל שהנקודה החלשה ביותר של מארוול היא עיצוב דמויות הנבלים בסרטים שלהם.
קודם כל, יש כאן Origin story טוב של נבל. מייק פלנגן כתב סיפור מאוד נאמן לקומיקס המקורי של DC, אבל ברמה כזאת שגם צופים שלא מכירים אותו יבינו על מה מדובר. זה סיפור על אדם שמתחיל את הסרט כאדם תמים ונורמטיבי, שקורה לו אירוע שלוקח את תפיסת העולם שלו, מקווצ'ץ' וזורק אותה לפח. ככל שהסרט מתקדם הוא מתחיל לאט להתדרדר, עד שהוא משתנה והופך לאדם אחר. פיזית, אבל גם נפשית. "קלייפייס" גם מראה איך מתנהג אדם שאין לו יותר מה להפסיד, איך השלטונות מרסקים את האזרח הקטן ואיך לפעמים גם האנשים הקרובים אליך ביותר יכולים לפגוע בך. פלנגן בונה את הסיפור בהדרגה, מוסיף בכל פעם עוד שלב קטן של מתח ומטפס ביחד עם הצופים בסולם, עד לרגע השיא שבו הכל משתחרר ויורד למטה במהירות כמו ברכבת הרים. הבימוי של ג'יימס ווטקינס מפיח חיים בתסריט של פלנגן והופך אותו למותחן אימה שרירי וקצבי. אין ל"קלייפייס" שומן מיותר שמגיע מרגעים מתים או דיאלוגים מפוהקים, כן יש לו Junp scares טובים וסצנות מלחיצות ואפקטיביות של אימת גוף ו-GORE גראפי, מדמם וקרקסי (מה שלא גורע מההנאה מ"קלייפייס" אלא להיפך, רק מוסיף). חשוב לציין שיש ב"קלייפייס" סצנות שיכולות להוות טריגר לצופים מסוימים. אם אתם כאלה ומודעים לעצמכם, ממליץ להפעיל שיקול דעת לפני שאתם מזמינים כרטיס.
לזה אפשר להוסיף את עבודת האיפור והאפקטים המיוחדים המשכנעת, מהטובות שראיתי בקולנוע בשנים האחרונות. הצילום והעריכה שתורמים לקצב הטבעי של הסרט ומטעינים אותו ברבדים נוספים והמשחק המצוין של טום רייס האריס הכריזמטי, שמשכנע ואמין בתפקיד מאט גם עם האיפור והאפקטים וגם בלעדיהם. הצופים מתחילים את הסרט כשהם מתאהבים בו או רוצים להיות חברים שלו, ממשיכים בלצחוק עליו ולצלם אותו ולאט לאט מתחילים להזדעזע ולפחד ממנו . חוץ מרייס האריס אפשר לציין לטובה גם את נעמי אקי, שהשאירה עלי רושם טוב במותחן האימה "צאי מזה" ומרשימה בתפקיד קייטלין קול וגם את מקס מינגלה ואדי מארסן בתפקידי משנה קטנים שתורמים לעלילת הסרט.
לקח לי כמה שעות לעכל את "קלייפייס". ואחרי יום וחצי של מחשבה וניתוח, הבנתי כמה נהניתי והופתעתי ממנו. יהיה מעניין מאוד לראות אם יהיה ל"קלייפייס" המשך ואיך והאם הוא ישתלב בסרטים הבאים של "באטמן" או ביקום הקולנועי החדש ש-DC מנסים לבנות.
תמונות, פוסטר וטריילר באדיבות "טוליפ אנטרטיימנט"
