לפני עשור הרחפן היה בעיקר גאדג'ט לצילום חתונות ונופים. היום הוא אחד הכלים המרכזיים בשדה הקרב המודרני, בזכות שילוב של ייצור המוני אזרחי, ירידת מחירים ושיפור מתמיד בבינה מלאכותית. סימנים דומים מתחילים להופיע עכשיו סביב הרובוט ההומנואידי, והפעם המקור המרכזי הוא סין.
מה קרה בפועל
תחקיר של רויטרס שפורסם ב-7 בספטמבר, מבוסס על סקירה של יותר מ-100 מסמכי רכש צבאיים, פטנטים, מחקרים אקדמיים ופרסומים רשמיים סיניים, מראה שהצבא הסיני מאיץ מחקר בשימושים צבאיים של רובוטים הומנואידיים. יומיים בלבד אחרי סיום משחקי הרובוטים ההומנואידים העולמיים בבייג'ינג באוגוסט, שבהם רובוטים רצו, התאגרפו ורקדו, קרא העיתון הרשמי של הצבא הסיני, PLA Daily, להאצת המעבר מהמעבדה למתקני האימונים הצבאיים.
הפעילות התגברה במיוחד ב-2025 וב-2026. במאי 2025 פרסם הצבא מכרז לרכישת רובוט הומנואידי כולל התקנה והדרכה, וכעבור כארבעה חודשים פורסם מכרז נוסף עם כתובת קשר של NUDT, האוניברסיטה הלאומית לטכנולוגיות הגנה של סין, לרכישת מערכת המשלבת תפיסה חכמה עם יכולת מניפולציה מדויקת. ביוני 2026 הקצה הצבא כ-300 אלף דולר למערכת שתאסוף ותתייג מידע ממצלמות, מכ"ם וחיישני תנועה עבור רובוטים הומנואידיים. רויטרס לא מצאה ראיה לכך שרובוט הומנואידי חמוש כבר הוצב ביחידה מבצעית פעילה.
איך זה עובד בפועל
התרחיש הבולט ביותר שנחשף הוא מחקר של חוקרים ממרכז הניסויים של NUDT בשיאן, מאוגוסט 2025, שמתאר שישה "רובוטים קרביים" הנחלקים לשני צוותים ופורצים בניין קומה אחרי קומה יחד עם חיילים. החוקרים העריכו שהטכנולוגיה הדרושה עשויה להיות זמינה בעוד חמש עד עשר שנים. השאלה למה בכלל רובוט בצורת אדם ולא כלב רובוטי או כלי על גלגלים מקבלת תשובה ממקור עצמאי. Juo-Min Chou, חוקרת במכון הטאיוואני למחקר ביטחון לאומי, הסבירה לרויטרס ששתי ידיים ושתי רגליים יכולות לשלב ניידות, טיפוס ומניפולציה במקומות שנבנו במקור עבור בני אדם, כמו בניינים, מנהרות וספינות. לעומת זאת, למשימות סיור פשוטות יותר רובוט על ארבע רגליים או על גלגלים יהיה זול ופשוט יותר.
דוגמה מוחשית להפעלה בפועל היא Fuxi, רובוט הומנואידי במשקל כ-90 ק"ג שפיתח NORINCO, תאגיד ביטחוני ממשלתי סיני, והוצג רשמית בכנס הרובוטיקה העולמי בבייג'ינג באוגוסט 2026. הרובוט מיועד לסיור בכל תנאי מזג אוויר, שמירה וזיהוי אנשים, ומתחבר למערכת Teleoperation בשם "external avatar" שמאפשרת למפעיל אנושי לשלוט בתנועותיו בזמן אמת. זה בדיוק הפתרון לבעיה שרוב מומחי הרובוטיקה מציינים: אין צורך לחכות לבינה מלאכותית שמקבלת החלטות בעצמה, אפשר להשאיר את האדם בשליטה מרחוק ולסכן רק את המכונה.
למה זה חשוב
היתרון הגדול של סין נמצא במפעלים ולא רק במעבדות. לפי BofA Global Research, יצרנים סיניים היו אחראים לכ-95% ממשלוחי הרובוטים ההומנואידים בעולם ב-2025. משמעות הדבר היא ששרשרת האספקה, המנועים, החיישנים והבינה המלאכותית שמפותחים היום עבור מפעלים ומחסנים אזרחיים יכולים להפוך מחר לבסיס למערכת צבאית, בדיוק כפי שקרה עם הרחפנים. גם ארה"ב לא מחכה בצד. הצבא האמריקאי השיק בשנה שעברה את תוכנית xTechHumanoid, עם פרסים של עד 490 אלף דולר לעד עשרה גמרנים וחוזי המשך של עד 1.25 מיליון דולר, למשימות סיור, אבטחה, פינוי מכשולים וטיפול בחומרים מסוכנים. אבל לסין יש כרגע יתרון תעשייתי שאין לאף מדינה אחרת, וזה מה שהופך את המרוץ הזה לשונה מכל ניסיון קודם לבנות רובוט צבאי.
במלחמה בין רוסיה לאוקראינה כבר רואים דוגמה חיה לתהליך הזה. כלי טיס בלתי מאוישים חצי אוטונומיים, שמסתמכים על בינה מלאכותית לניווט ולאיתור מטרות, שינו לגמרי את הסיור והתקיפה בשדה הקרב. במקביל רובוטים קרקעיים כבר משמשים להעברת אספקה ולפינוי נפגעים משני הצדדים. רויטרס ציינה בתחקיר שהצבא הסיני עצמו עוקב מקרוב אחרי הלקחים מהמלחמה הזאת, בדיוק כפי שהוא עוקב אחרי כל התפתחות טכנולוגית שיכולה לשרת אותו בעתיד. גם המלחמה בין ארה"ב לאיראן ב-2026 הראתה עדיפות גוברת לכלי לחימה בלתי מאוישים, בעיקר רחפני ים ואוויר, אם כי לא נמצא אישור לשימוש ברובוטים קרקעיים בלחימה בפועל.
לא כל צבא בוחר באותה צורה. צה"ל משקיע שנים ברובוטיקה קרקעית, אבל לא בכיוון ההומנואידי. מ-2023 צה"ל ניסה בעזה כלבי רובוט מתוצרת Ghost Robotics, בעיקר לסיור ואיסוף מודיעין, ורכש חלק מהם באמצעות ארגון המילואימניקים "אחים לנשק". תעשייה אווירית ואגף הטכנולוגיה של חיל השדה פיתחו את Panda, דחפור D9 בלתי מאויש שנעשה בו שימוש בלחימה בעזה. Elbit Systems, שמייצרת כ-85% מהציוד היבשתי של צה"ל, ממשיכה לפתח עם Roboteam כלים כמו Rook ו-MTGR, ולפי דיווח ב-Jerusalem Post ממשיכה להרחיב את השימוש ברובוטים בקו החזית. כל הכלים האלה נעים על גלגלים, זחלילים או ארבע רגליים. אף אחד מהם אינו הומנואידי.
בין הדגמה מבוקרת למציאות מבצעית
חבל שקל לשכוח כמה המרחק עדיין גדול בין תצוגת יכולת בתחרות לבין שדה קרב אמיתי. Aaron Johnson, פרופסור להנדסת מכונות באוניברסיטת קרנגי מלון, ציין כי שדה הקרב מציב משתנים רבים שמאתגרים את יכולות הרובוטים בדרכים בלתי צפויות, בשונה מהדגמות מבוקרות. השאלה המוסרית חמורה יותר. מאמר ב-PLA Daily מיולי 2025 דן באפשרות שהתפקיד של הרובוטים יתפתח מתמיכה בלחימה להשתתפות ישירה בה, כולל אפשרות שרובוט יורשה לפתוח באש לעבר מטרה אנושית שאומתה קודם לכן על ידי מפעיל.
משרד ההגנה הסיני הצהיר במפורש בתדרוך עיתונאים במרץ 2026 שמערכות נשק מבוססות בינה מלאכותית חייבות להישאר תחת שליטה אנושית, אבל הצהרה רשמית אינה ערובה טכנית. הצלב האדום הבינלאומי הזהיר בעבר שמערכות אוטונומיות עלולות שלא לזהות סימני כניעה, ולא ברור כיצד מערכת כזאת אמורה להבחין בין חייל לאזרח. ראוי לציין גם שבדצמבר פרסם ה-Eastern Theater Command של הצבא הסיני סרטון שנוצר בבינה מלאכותית, המראה רובוטים הומנואידיים וכלבי רובוט גוברים על הגנות טייוואן. מדובר בסרטון תעמולה ולא בהדגמת יכולת אמיתית, אבל הוא מלמד משהו על הכיוון שאליו הצבא הסיני רוצה שהציבור יסתכל.
השורה התחתונה
הרובוטים ההומנואידים הסיניים עדיין לא מחליפים חיילים, ולפי ההערכות של NUDT עצמה זה עשוי לקחת עוד חמש עד עשר שנים. אבל התשתית כבר נבנית עכשיו, לא בעתיד. יש לסין תעשיית רובוטיקה ענקית, שרשרת אספקה מקומית, ומערכת ביטחונית שכבר בוחנת באופן שיטתי כיצד לחבר את כל החלקים. אם עד היום הסתכלנו על תחרויות הרובוטיקה כהצגה מרשימה, מעכשיו כדאי להסתכל עליהן גם דרך העיניים של מי שכותב בעיתון הרשמי של הצבא הסיני.
