ביקורת: GL.iNet Flint 4 | מפלצת Wi-Fi 7 עם 10 פורטים ומסך מגע

תקציר: רקע ותובנות עקריות

אחרי שימוש של כשנתיים בנתב (GL-MT6000) המצוין של חברת GL.iNet, הזדמן לי לבדוק מקרוב את מכשיר הדגל החדש והמסקרן של החברה: ה-GL.iNet Flint 4 (GL-BE14000). מטרת הסקירה פשוטה: ללמוד מהן היכולות של ה-Flint 4 ולנסות להבין האם הוא באמת מהווה שדרוג משמעותי ומוצדק למשתמשי ה-Flint 2.

אז בתמצית: החומרה ומסך המגע של ה Flint 4 מקבלים ציון גבוה. ה-Wi-Fi בתדרי GHz5 ו-GHz6 יעיל, ומאפשר למעשה לתמוך בחבילות אינטרנט של Gbps1 אפילו דרך קירות, כשב-GHz6 עדיין מקבלים ביצועים טובים במהירויות של עד שני גיגה. מהירויות ה-VPN של WireGuard מעולות, ועלו על Mbps1400.
מספר בעיות שהתגלו: חוסר בקינפוג מוכן לעוצמות שידור בישראל, או עוצמות חסר בברירת המחדל (דרשו קינפוג ידני). מזכיר, שכל זה הוא בקושחת בטה, כך שבהחלט יש צפי לתיקון בגרסה הסופית של ה- Firmware

הנתונים בסקירה זו הינם מבדיקות מקיפות שבוצעו בסביבה מעשית: דירת מגורים של כ-120 מ"ר, בעלת תשתית סיבים אופטיים (FTTH) של אנלימיטדIBC-/הוט (עם סיב משני של בזק כגיבוי לעתיד), ורשת עמוסה הכוללת כ-25 מכשירים פעילים סימולטנית, ביניהם כ-15 מתגי תאורה ומשדרי IR אלחוטיים של בית חכם המפוזרים בכל החדרים. הבדיקות האלחוטיות בוצעו באמצעות מחשב נייד ומכשיר סלולרי, והתוצאות היו עקביות ודומות בשניהם.

מפרט השוואתי

במאמר מקדים ראינו פירוט מקיף של אפיון הנתב ברמת הרכיבים השונים אל מול קודמו.

להלן מפרט טכני מלא והשוואת ארכיטקטורת רשת עבור שלושת נתבי הדגל הביתיים של GL.iNet והם Flint 4 ו Flint 3/3e. הטבלה כוללת פירוט מלא של תצורות האנטנות (Streams / MIMO) בכל תדר אלחוטי. במודגש אפשר לראות את מה שטוב יותר. נתוני ה-Flint 3e מתחת ל-Flint 3 בירוק.

מהו ה-GL.iNet Flint 4?

על הנייר ה-GL.iNet Flint 4 ממוצב כנתב צרכני מתקדם (Premium Consumer) המכוון בעיקר לחובבי רשתות מתקדמים, צרכני חבילות אינטרנט "כבדות" של עד 10Mbps, משתמשי מעבדות ביתיות ואף סביבות משרדיות קטנות (SOHO). על הנייר, מדובר באחד הנתבים החזקים ביותר שפותחו אי פעם עבור שוק הצרכנים הפרטי, לא ממש לאנשים שרוצים רק הרצה ו-“buffering” מהיר יותר של נטפליקס או Youtube …

 נתוני המפרט העיקריים כוללים:

•  ערכת שבבים MediaTek MT7988 (Filogic 880): בעל מעבד 4 ליבות Cortex-A73 עוצמתי
•  זיכרון: 2GB RAM
• אחסון פנימי: 64 GB eMMC, נחשב ענק עבור נתבים, ומעולה למי שמריץ בנוסף גם קונטיינרים או חבילות תוכנה מורכבות.
• חיבורי רשת קוויים: יציאת SFP+ 1×10G, יציאת RJ45 1×10GE, יציאת WAN/LAN 1×2.5GE, שלוש יציאות LAN 2.5GE, וארבע יציאות LAN 1GE. סך הכל 10 פורטים פיזיים מסוגים שונים!
• אלחוט Wi-Fi 7 (תלת-פס): תמיכה ב-MLO. קצבים תיאורטיים: 2.4GHz עד 688 Mbps, בתדר 5 GHz עד 4323 Mbps, ובתדר 6GHz עד 8646 Mbps.
• תוספות: מסך מגע אינטגרלי בגודל 2.4 אינץ', חיבורי USB-A ו-USB-C.

כאחד שמגיע מה-Flint 2, הרגשתי בהתחלה שהמכשיר הקיים שלי היה מעל ומעבר לצרכים שלי. ה-Flint 2 טיפל באמינות בכל משימה: החל מהזרמת וידאו ב-4K ב-2 מסכים במקביל, דרך הורדות קבצים כבדות, ועד להרצת קונטיינרים של Docker ברקע (כמו מערכת ה-Home Assistant שלי). ביצועי הWi-Fi שלו עם מערכת האנטנות של 4T4R בשני התדרים עלו על הציפיות. לכן, השאלה שהנחתה אותי בסקירה זו לא הייתה רק "האם ה-Flint 4 כזק ומהיר יותר?", אלא, האם השדרוג באמת מביא ערך מוסף שמצדיק את החלפת "הסוס המנצח" הקיים.

Wi-Fi 7 בעברית פשוטה

החידוש המרכזי Wi-Fi 7 הוא מנגנון ה-MLO(Multi-Link Operation) . אם בעבר המכשיר שלכם נאלץ לבצע פשרה, לבחור בתדר יחיד ולהישאר בו, מנגנון MLO מאפשר למכשיר תואם להשתמש במספר תדרים במקביל סימולטנית. המשמעות: צפיה ליציבות חסרת תקדים, אפס נפילות במעבר חדרים, ומהירות גבוהה גם בסביבה רוויית הפרעות.

במסגרת השימוש ב-Wi-Fi 7 בנתב, הוכנסו שיפורים טכנולוגיים משמעותיים בהשוואה לדגם הקודם שבשימוש אצלי:

1. רוחב ערוץ של 320 MHz (בלעדי לתדר 6 GHz): מכפיל את רוחב הפס לעומת ה-160 MHz של תקני ה-Wi-Fi 5/6/6E.

2. אפנון 4096-QAM: דוחס 12 ביט של מידע בכל אות במקום 10 ביט בתקן הקודם (תוספת של 20% למהירות הנטו ברמת יעילות האות).

3. MIMO משודרג: תמיכה תיאורטית ב-עדx16  סטרימים במקביל לעבודה חלקה מול עשרות מכשירים.

הנה טבלה קצרה המסכמת את ההבדלים העיקריים בין התקנים ותמיכת נתבי Flint השונים בתקני ה-Wi-Fi השונים:

מה מגיע בקופסה ורושם ראשוני

הקופסה של ה-Flint 4 גדולה וכבדה משמעותית מזו של ה-Flint 2. העיצוב נקי, חש פרמיום, כשהיצרן לא עושה שימוש בעטיפות פלסטיק מיותרות (החומרים ניתנים למחזור מלא).
בתוך האריזה תמצאו: את הנתב, ספק כוח חזק הכולל 4 מתאמים שונים לשקע החשמל עבור מדינות שונות (כולל עבור ישראל/האיחוד-האירופי), כבל רשת איכותי, ומדריך מקוצר המכיל QR-Code להורדת האפליקציה.

כשמוציאים את הנתב, שני דברים בולטים מיד: מערך 6 האנטנות המאסיביות הניתנות להרמה וסיבוב של 180 מעלות (מתאים גם לתלייה קיר וגם להנחה על שולחן), ומסך המגע הצבעוני בגודל 2.4 אינץ' שמקנה לו מראה מודרני ומקצועי. ה-Flint 4משדר מיד שמדובר במכשיר שעולה מדרגה לכיוון השוק החצי-מקצועי. הערה קטנה: המסך הוא מגנט לטביעות אצבע, ומי שרגיש לכך, ימצא את עצמו מנגב אותו באופן תכוף…

למען הרוכשים בהזמנה מחו"ל – הצד האחורי של הקופסה מציג סימון תקינת CE אירופאית מלאה, דבר שיקל מאוד על תהליך השחרור מול בדיקות המכס ומשרד התקשורת בארץ.

עיצוב חומרה ואיכות בנייה

הפלסטיק השחור הוא במרקם מט איכותי ועמיד בפני שריטות, כתמים או טביעות אצבעות. האנטנות האחוריות כאמור, ניתנות להתאמה ב-180 מעלות, מה שמאפשר בחירה בין מיקום על שולחן או תליה על קיר. האנטנות הצדדיות מעט קשיחות בטווח התנועה שלהן (הן מיועדות להרמה של כ-90 מעלות בלבד ואינן מסתובבות על צירן), ויש לכוונן אותן בעדינות במקרה של בחירה בתלייה על קיר. פריסת הפורטים אידיאלית – כל חיבורי הרשת מאחור, בעוד שתי יציאות ה-USB נגישות בצד שמאל של המכשיר.

שדרוג משמעותי במיוחד בוצע במערך הניהול התרמי של הנתב: בניגוד לקירור הפסיבי הקיים ב-Flint 2, ה-Flint 4 מצויד במערכת קירור אקטיבית הכוללת מאוורר פנימי מובנה. המאוורר שקט לחלוטין (הייתי צריך להצמיד את האוזן למארז כדי לשמוע אותו פועל), וניתן לקבוע בממשק את סף הטמפרטורה להפעלתו. לאורך כל ימי הבדיקה, גם תחת עומסים בבדיקות, המעבד שמר על טמפרטורה קרירה ויציבה של 50-55 מעלות צלזיוס בלבד (ועד כ-60 מעלות בשיא העומס), ביצועים תרמיים מעולים לחומרה בעלת עוצמת עיבוד כזו.

תוכנה וממשקי ניהול (GL.iNet UI)

הנתב עודכן לגרסה 4.9.2 המבוססת על OpenWrt 21.xx. מי שמכיר את הממשקים המודרניים של החברה ירגיש מיד בבית. הממשק נקי, אינטואיטיבי וכולל כעת את הלשוניות הייעודיות להגדרת ה-Wi-Fi 7 ומנגנוני ה-MLO.

למשתמשים המתקדמים, הגישה לממשק ה-LuCI המוכר קיימת תחת Advanced Settings. יחד עם זאת, יש כאן שינוי ארכיטקטוני חשוב: הגדרות האלחוט ב-LuCI אינן מנוהלות יותר תחת לשונית `Network -> Wireless` המסורתית של OpenWrt. במקום זאת, ישנו תפריט ייעודי נפרד בשם `MTK`. הדבר נובע מכך ש-GL.iNet משתמשת (לפחות בשלב הזה) בדרייברים הרשמיים של MediaTek כדי להפיק את המקסימום מיכולות החומרה של ה-Wi-Fi 7. זהו הבדל משמעותי למי שרגיל לקנפג פרמטרי אלחוט ידנית ב-OpenWrt.

תובנת UX: הסנכרון בין הממשק הרגיל ל-LuCI

בדיקה מעשית שביצעתי לגבי הסנכרון בין הממשקים, למשל שינוי של שם הרשת (SSID) או רוחב הפס מתוך תפריט ה-MTK ב-LuCI, השתקף מיד ובצורה תקינה גם בממשק הגרפי הראשי של הנתב ולהפך. הדבר לא מעיד על כלל הפרמטרים, אך משקף אינטגרציה סבירה של סנכרון הבקרה של הנתב בין שני הממשקים.

עם זאת, ההמלצה למשתמשים מתקדמים נותרת בעינה: עבור פרמטרים מיוחדים שאינם קיימים ב-GUI הראשי (כמו נתוני עוצמות שידור או מודים מיוחדים), יש לעבוד באופן בלעדי דרך ה-LuCI.

הפעלה וקינפוג ראשוני

הודות למסך המגע המובנה, הקינפוג הראשוני קל מתמיד. הנתב מציע לשנות סיסמאות ישירות על המסך המובנה ומאפשר לשנות את כתובות ה-LAN ותתי-הרשתות המובנות דרך תפריט `More -> Network` על גבי המכשיר עצמו. בנוסף, מיד לאחר מכן, אני ממליץ לבצע גיבוי של הקונפיגורציה, למקרה ותרצו לבצע בקלות חזרה לאחור.

בעיה נפוצה עם נתבים חדשים, הינה כיצד להתחבר לנתב בפעם הראשונה לצורך קינפוג. הבעיה הזאת כמובן לא קימת כאן, והנה הייתרון המיידי של מסך המגע המובנה. ברירת המחדל של המכשיר יוצרת הפרדה מובנית חכמה, שניתנת בקלות להתאמה לרשת הביתית שלכם:

• רשת ראשית (LAN): בטווח `192.168.8.x`.
• רשת אורחים (Guest): בטווח `192.168.9.x` (משויכת ל-VLAN 9).
• רשת בית חכם (IoT): בטווח `192.168.10.x` (משויכת ל-VLAN 10).

בלשונית ה-Wireless הראשית בממשק, השינוי המרכזי הוא תוספת הפעלת ה-MLO, המאחד את שלושת התדרים תחת שם רשת (SSID) אחיד ומאפשר למכשירים תומכים לשלב ביניהם.

קונפיגורציה לפרמטרים האלחוטיים המותאמת לישראל

בישראל, רגולציית תדרי ה-Wi-Fi מנוהלת על ידי משרד התקשורת ונשענת בעיקרה על הרגולציה האירופית (CE). הנתב (בגירסת ה הבטה) עדיין לא מציג את ישראל ברשימת המדינות להן הוכן קינפוג מותאם מראש. ערכי טווח התדרים או הערוצים המותרים לשימוש בארץ הם:

תדר GHz 2.4 (MT7990.1.1)

• תחום תדרים מותר: 2400MHz – 2483.5MHz
• ערוצים מותרים: ערוצים 1 עד 13.
•  אזהרת קינפוג: ערוץ 14 חסום ואסור לחלוטין לשימוש בארץ.

  

  

תדר GHz 5 (MT7990.1.2)

משרד התקשורת פתח בשנים האחרונות את מרבית התדרים, אך הם מחולקים לשני סגמנטים (כולל חובת DFS באזורים מסוימים):

• תחום נמוך (UNII-1 & UNII-2A): תדרים 5150MHz – 5350MHz (ערוצים 36 עד 64). מיועד לשימוש בתוך מבנים בלבד.
• תחום גבוה(UNII-3) : תדרים 5725MHz – 5875MHz (ערוצים 149 עד 165). פתוח לשימוש בישראל (הורחב משמעותית בשנים האחרונות).
• תחום הביניים: 5470MHz – 5725MHz (ערוצים 100 עד 140)

תדר GHz 6 (MT7990.1.3)

בישראל הרגולציה מאשרת לשימוש אך ורק את התחום התחתון (התקן האירופי) ובתוך מבנים בלבד:

• תחום תדרים מותר (UNII-5): תדרים 5925MHz – 6425MHz (ערוצים 1 עד 93).
• אזהרת קינפוג: שאר התדרים הגבוהים של ה- GHz6 (מעל MHz 6425, מה שמכונה בארה"ב תחומיUNII-6, 7, 8 ) חסומים לחלוטין בארץ. אם תנסה להגדיר רוחב פס של MHz 320 ב-6GHz ודא שהערוצים המרכזיים יושבים אך ורק בתוך הבלוק המותר של ה-MHz 500 הראשונים (כלומר עד ערוץ 93) כדי שהמכשירים התומכים שלך שגם מותאמים לארץ יצליחו לזהות את הרשת.

מדריך לשיפור והתאמת עוצמת השידור בנתב GL.iNet Flint 4 לתקן בישראל

כפי שראינו, ע"מ לקנפג נתונים אלחוטיים המותאמים לישראל, אמורים להיעזר בקינפוג הWi-Fi- ברמת ממשק LuCI, תחת הלשונית החדשה: MTK->Advanced . המכשיר מגיע מקונפג לארה"ב (US), וכאמור, לפחות בגרסת ה-Beta ישראל עדיין לא ברשימת המדינות המקונפגת מראש, בחרתי בצרפת (FR):

במהלך  בדיקת ביצועים והכיסוי האלחוטי הראשוניים מול ה-Flint 2, נתקלתי בעניין תמוה: עוצמת השידור של ה-Flint 4 חדש מהקופסה הייתה חלשה מהמצופה. בדיקה לעומק של הגדרות הדרייבר של מדיהטק חשפה את הסיבה: הקושחה המקורית (לפחות זו שקיבלתי) מגדירה הגבלות שמרניות מאוד, ומגבילה את עוצמת השידור ברכיב האלחוטי ל-9% עד 15% בלבד מהמקסימאלי האפשרי שלו, כלומר, נמוכה מהמותר בארץ!

כך נראים הספקי השידור הנמוכים של ברירת המחדל לאחר כל קינפוג/איתחול (להזכיר, 20dBm זה התקן המותר):

בנוסף, הדרייבר משתמש בתיבת ה-`TX Power` ב-LuCI כמדד אחוזים (1-100) ולא כמדד dBm סטנדרטי. כך למשל, אם תגדירו ידנית 100% תחת מדינה אירופאית מחמירה, הנתב יזהה חריגה בעת ה-Boot וידרוס את הערכים חזרה למצב המוחלש. להלן מפת עוצמות השידור ע"פ הממצאים שלי, המציגה את מצב המפעל מול הפרופיל המשופר והחוקי שהצלחתי לקנפג:

טבלת השוואת עוצמות ותדרים בנתב

ככה נראה התיקון, בממשק ssh (לצד זה של Flint 2):

וכך נראה הקינפוג לאחר הרצת הסקריפט:

לסיכום, התובנות העיקריות הן:

• שינוי לשימוש באחוזים ב :LuCI-בממשק המתקדם של MediaTek, שדה ה-TX Power מחושב באחוזים (1–100%) ולא בערכי dBm. בגרסה זו, היצרן מגדיר בדיפולט את הנתב לעבוד על 9% עד 15% בלבד מהיכולת האמיתית של הצ'יפ!
• דריסת ההגדרות ב :Reboot-אם מנסים להגדיר ידנית 100% עוצמה תחת פרופיל מדינה אירופאית מאלו הזמינות ברשימה (כמו FR או IE), הנתב יזהה חריגה במהלך ה-Boot וידרוס את הערכים חזרה למצב המגביל שקונפג במפעל.
• קינפוג רצועת ה-MHz160 ב-G5: כאשר מקנפגים ונועלים את הנתב לרוחב פס של MHz 160 כפי שמותר ע"פ תקינה אירופאית, הממשק יודע להסתיר את ערוצי ה-DFS הגבוהים (100–140). הדבר מונע מאיתנו חריגה לא מומלצת אל תחום ראדארים צבאיים או מטאורולוגיים, ומייצב את הנתב על הספק קבוע של 19 dBm.

כיצד לנעול את הפרופיל ה"חוקי והמאוזן" באופן קבוע גם לאחר הפעלה מחדש

אני מניח שבגרסאות עתידיות הנושא יטופל. כעת, כדי למנוע מהנתב לדרוס את ההגדרות בReboot ולשמור על הספק תקני ויציב סביב ה- 20 dBmהסטנדרטי, כך עקפתי את המנגנון באמצעות הזרקת פקודות בהשהייה של 10 שניות בסיום תהליך ה-Boot של המערכת:

1. נכנסים לממשק המתקדם LuCI ומנווטים אל: System->Startup->Local Startup
2. מדביקים את קוד הסקריפט הבא ישירות מעל שורת ה-"exit 0" ושומרים:

ממתינים 10 שניות כדי לאפשר לטבלאות הרדיו של מדיהטק לסיים איתחול#

sleep 10

מזריקים את אחוזי העוצמה המותרים ישירות לתוך הגדרות החומרה#

uci set wireless.MT7990_1_1.txpower='30'

uci set wireless.MT7990_1_2.txpower='30'

uci set wireless.MT7990_1_3.txpower='40'

uci commit wireless

# מרעננים את כרטיסי האלחוט ומחילים את הפרופיל המשופר#

wifi reload

logger "=== REVIEW PROFILE: Balanced 20dBm Script Applied ==="

קינפוג נוסף מומלץ:

בחירת רוחב פס Wi-Fi ב5GHz- =< 160MHz (כלומר למקסימום, לא auto)

אופן הבדיקות והמתודולוגיה

• הסביבה: דירת 4 חדרים (120 מ"ר), כולל ממ"ד בטון מזוין.
• תשתית: חיבור הוט פייבר סימטרי בקצב Mbps1000/100.
• ציוד קצה לבדיקה: מחשב נייד מצויד במתאם Wi-Fi 7 ייעודי (Comfast CF-983BE) וכרטיס אלחוטי כגיבוי  Intel 8265, מערכת הפעלה חלונות 11 (גרסת H225 IoT). סמארטפון אנדרואיד תומך
• שרת בדיקה מקומי: מחשב נייח עם מערכת הפעלה חלונות 11 המחובר ישירות בפורט2.5GbE-, המשמש כשרת iPerf3 מקומי לבדיקת מהירות ה-Wi-Fi, כשהיא ללא מגבלות האינטרנט של הספקית.
• עומס רקע: כ-25 מכשירי בית חכם וסטרימינג פעילים סימולטנית.
• שני הנתבים – במיקום זהה

חיבור הרשת ומערך הבדיקה

כדי לבצע בדיקות אובייקטיביות, מבודדות לחלוטין, שאינן מושפעות מתנודות או מגבלות מהירות של ספקית האינטרנט, הוקם מערך בדיקה ייעודי. המחשב הנייח המשמש כשרת iPerf3  חובר ישירות אל פורט ה-WAN1 של ה-Flint 4 (שהוגדר עם כתובת IP סטטית 192.168.1.111), בעוד שמחשב הבדיקה קיבל את הכתובת 192.168.1.4.

תצורה זו יצרה הפרדה מוחלטת: מכשירי הקצה (הסלולר והלפטופ) חוברו אל הנתב בצד ה-LAN (אלחוטית וקווית), והנתב אולץ לנתב ולהצפין בעת הצורך את כל התעבורה פנימית ישירות אל עבר פורט ה-WAN המבודד. מערך זה שימש הן לבדיקות המהירות האלחוטית בטווחים השונים, והן לבדיקה בשימוש פרוטוקול ה-VPN.

עוצמות האות נמדדו בערכי dBm שליליים (ככל שהערך קרוב יותר ל-0, האות חזק יותר). לשם קנה מידה: אות של -30 עד -50 נחשב מעולה, בעוד אות של -70 ומטה נחשב חלש וגבולי. נתון ההשהיה (Ping) נותר יציב בין 5 ל-9 מילישניות בכל הבדיקות, ולכן לא הוצג בטבלאות.

הערות:

1. מחשב נייד מצויד במתאם Wi-Fi 7 ייעודי (Comfast CF-983BE) וכרטיס אלחוטי כגיבוי  Intel 8265, מערכת הפעלה חלונות 11 (גרסת H225 IoT). סמארטפון אנדרואיד תומך
2. הבדיקה תהיה מוגבלת כמובן ליכולות ציוד הקצה/הבדיקה, והיכולות/המתאמים האלחוטיים שלו. ההנחה היא, שיכולות ציוד הקצה לא יהוו צוואר בקבוק בבדיקות אלחוטיות במרחקים הגדולים יותר.
3. לטובת הבדיקה, כאמור לעיל, פורט ה-WAN בנתב חובר לשרת הבדיקה המקומי, עם כתובת סטטית
4. תוכנות מדידה לעוצמת אות שהיו בשימוש על אנדרואיד: Network Signal Info Pro, ו-RSSI Monitor

הנה תוכנית הדירה, עם מיפוי פריסת נקודות הבדיקה והנתבים, עם הטופולוגיה וציון מרחקי נקודות הבדיקה מהנתב, כולל הקירות החוסמים שביניהם (קיר ממד = 2 קירות)

אדריכלות + נקודות בדיקה

השלבים העיקריים בבדיקות האלחוטיות

1.  קינפוג סיסמא ושם רשת אלחוטית זהה לזו הקיימת, בדגש על רשת IoT לטובת ציוד הבית החכם (ע"י כך להימנע משינוים ככל הניתן) 
2. בדיקה קווית קצרה לבדיקת תקינות בין פורטי ברשת הפנימית
3. בדיקה לעוצמת אות בכל נקודה (מול כל אחד משני הנתבים), וקריאה של מהירות חיבור הלינק בכל 3 התדרים ו-MLO  בהמשך. ביצוע בדיקות מהירות (מקומיות) וההשהיות מנקודות הבדיקה/המתגים המפוזרות בבית, אל מול שרת ה-iPerf (ממוצע של 10 דגימות עם 4 סטרימים במקביל מהסלולר), זאת בכל 3 התדרים, ובנוסף גם ב-MLO מהמחשב הנייד

תוצאות

 השוואתיות של

הבדיקות האלחוטיות ומסקנות

הערות והסבר טכני:

• · כל עוצמות האות, נמדדות בתוכנה ביחידות dBm. ביחידות אלו, כל 3 יחידות מעידות על הכפלה של העוצמה.
• · רישום העוצמה גם ב-% נועד רק לטובת המחשת מדד האיכות

להלן טבלה מרכזת, המציגה את טווח העוצמות בו משתמשות אפליקציות ניטור שונות (כמו RSSI Monitor בה השתמשתי) מול % שימושיות האות:

איכות אות מול מידות עוצמה ב-dBm

תוצאות בדיקות Wi-Fi של Flint 4  (בפרופיל ההספקים המשופר) מול Flint 2

בהמשך יפורטו תוצאות הבדיקות בכל התדרים האלחוטיים של הנתב

ביצועים אלחוטיים בתדר 2.4 גיגה-הרץ

תדר זה משמש בדירה בעיקר את תקשורת מכשירי ומתגי הבית החכם המפוזרים בקירות הדירה.

הערות:

• סימון " * " ליד נקודה מייצג קיר מרוחק או חיצוני
• עצמת האות Flint 4 (default) בתדר זה הייתה 15 dBm, שעודכנה על ידי ל-21 dBm, ע"פ התקן המותר

כך זה נראה בתוכנת המדידה:

ניתוח, מסקנות ותובנות לביצועים בתדר 2.4GHz

החומרה של ה-Flint 4 משתמשת במערך אנטנות של 2×2 בתדר 2.4 GHz (בניגוד ל-Flint 2 שהוא מערך מלא של 4×4). הנתב הינו בעל תצורת תדרים משולבת, שבה תדר 2.4 GHz במערך 2×2, תדר 5 GHz במערך 3×3 כמו גם תדר 6 GHz

העובדה שה-Flint 4 מצויד במערך של 2×2 בלבד ב- 2.4 GHzמסבירה את נפילת המהירות במרחק:

1. ההבדל הפיזיקלי: אובדן יתרון ה-MIMO בקליטה החוזרת

כאשר מכשיר הקצה שלי (ה-Realme GT2) הוא מכשיר 2×2, ואתה משדר מול נתב שהוא 4×4 כמו הFlint 2–, הנתב נהנה מיתרון שנקרא Diversity Reception (קליטה מגוונת).

• ב-Flint 2 (4×4): לנתב יש 4 אנטנות פיזיות שמקשיבות לאות החלש שחוזר מהטלפון שלך מבעד לקירות. הוא משתמש באלגוריתם שנקרא MRC (Maximal Ratio Combining) כדי לחבר את ארבעת האותות, לנקות את רעשי הרקע של הערוצים השכנים, ולשמור על קצב נתונים (Throughput) גבוה בבדיקת מהירות ב-iPerf3, למרות המרחק.
• ב-Flint 4 (2×2): מאחר שהוא משתמש במערך של 2×2 אנטנות בלבד ב-2.4 GHz, אין לו אנטנות עודפות להאזנה. יש לו בדיוק 2 אנטנות שמקשיבות ל-2 האנטנות של הטלפון. במרחק ומעבר לקירות, ללא אנטנות הגיבוי ויכולת "הקליטה המגוונת" של ה-Flint 4, האות החוזר מהטלפון מגיע פחות איכותי, יש סבירות ליותר איבודי מידע (Packet Loss), והמהירות נטו צונחת, ובמקרה זה ב-25-40%.

2. מדוע עוצמת האות (dBm) עדיין די דומה?

עוצמת האות שאתה רואה בטלפון מודדת את ההנחתה בדרך מהנתב אל הטלפון (Downlink). ה- Flint 4 מסוגל לשדר בעוצמה התקנית הגבוהה (21 dBm כפי שקינפגנו בסקריפט), ולכן הטלפון מציג מדד dBm חזק ויפה.
אך הבעיה היא הדרך חזרה – מהטלפון אל הנתב (Uplink). הטלפון הסלולרי משדר בעוצמה חלשה בהרבה, וה-Flint 4, עם מערך ה-2×2 המצומצם שלו ב-2.4GHz, פשוט מתקשה "לשמוע" ולפענח את אות הטלפון החלש ממרחק לעומת ה-Flint 2.

השורה התחתונה:

זוהי פשרת תכן מודעת של GL.iNet ותכונה חומרתית של הרכיב האלחוטי של מדיהטק: בנתבי Wi-Fi 7 מצמצמים את רכיבי ה-2.4GHz למינימום (2×2) כדי להשקיע את כל כוח העיבוד, האנטנות והתקציב בערוצים רחבי הפס של ה-5GHz וה-6GHz (3×3).

מסקנה: עבור מכשירי 2.4GHz ישנים בטווחים רחוקים יותר, ה-Flint 2 בעל מערך ה-4×4 יספק ביצועי מהירות אלחוטיים עדיפים על פני ה-Flint 4 החדש.

אגב, כזכור, הצרכנים העיקרים בתדר זה אצלי הם התקני הבית החכם, המפוזרים בכל הבית. עוצמת האות שנמדדה בהם הינה די דומה מול שני הנתבים, והירידה במהירות פחות משפיעה על ציוד מסוג זה.

באמצעות LuCI אפשרי לאלץ רוחב פס של 40M במקום 20M בתדר זה, וכך לשפר ביצועים/מהירות. הדבר לא בוצע, ולא מומלץ כי עלולה להיפגע תאימות למכשירים ישנים יותר בתדר זה, ואף יש חשש שהרגישות להפרעות מערוצים סמוכים תעלה. בנתב פועל ב-דיפולט מנגנון אוטומטי שמטפל בבחירת רוחב הפס הרצוי, ומומלץ שלא לכבות אותו.

ביצועים אלחוטיים בתדר 5 גיגה-הרץ

הערות:

• עצמת האות Flint 4 (default) בתדר זה היתה 16 dBm בלבד, שעודכנה על ידי ל 19 dBm, ע"פ התקן המותר בארץ. שלוש בדיקות ראשונות נערכו בשתי העוצמות לטובת ההשוואה.
• כלל הבדיקות בתדר זה נערכו בשימוש ברוחב פס של 160MHz בשני הנתבים.

כך זה נראה בתוכנות המדידה:

סיכום ומסקנות לביצועים בתדר 5GHz

הסיכום ההשוואתי המלא מתוך הנתונים בטבלה מציג מספר ממצאים מרכזיים:

1. השוואת מהירויות (Throughput)

• כפי שרואים ב-3 הנקודות הראשונות, במצב ברירת המחדל של הנתב, כצפוי, יש ירידה משמעותית בביצועים! חייבים לתקן זאת.
• בטווחים הקרובים (עד 4.6 מטר – נקודות I, K, L, N): ה-Flint 4 (לאחר תיקון לעוצמה של 19dBm) וה-Flint 2 מציגים ביצועים כמעט זהים לחלוטין. שניהם חוצים בקלות את רף ה-Mbps1500 ומגיעים לשיא של כ-2000Mbps במרחק חצי מטר מהנתב (נקודה I). ההבדלים פה הם בגדרסטיית תקן זניחה של בדיקות.
• בטווחים הבינוניים והרחוקים (נקודות A, B, C, E): ה-Flint 2 מצליח לשמור על יתרון קל מאוד של כ-5% עד 10% במהירות )למשל, 1000Mbps לעומת 990Mbps בנקודה .(A זהו המקום היחיד שבו המחסור באנטנה פיזית מורגש בצורה מזערית.

2. עוצמת האות (dBm)

• לאורך כל נקודות הבדיקה, ה-Flint 2 מציג באופן עקבי עוצמת אות (קליטה) גבוהה ב-2 dBm עד 4 dBm לעומת ה-4Flint .
• אבל, למרות שהקליטה של ה-Flint 2 מדווחת על עצמה קצת גבוהה יותר במדידה במכשיר הסלולרי, המהירות בפועל לא נפגעת ב-Flint 4.

3. משמעות עוצמת ברירת המחדל של הספק השידור (Default)

הנתב מגיע מהמפעל מוגבל בגרסת Beta זו ל- dBm 16, כשעדיין אין הגדרה לישראל (IL). כפי שניתן לראות בנקודות A, B ו-C, במצב ה-Default שלו יש הפחתת ביצועים/מהירות משמעותית. חובה להעלות את העוצמה ל-19dBm כדי לקבל את הביצועים המפרטיים שלו.

כיצד Flint 4 מגיע לתוצאה דומה עם פחות אנטנות?

הסיבה שהביצועים זהים למרות שיש אנטנה אחת פחות נובעת משני שדרוגים טכנולוגיים משמעותיים:

• שבב (Chipset) מודרני ויעיל יותר: ה-Flint 4 מבוסס על ארכיטקטורתMediaTek Filogic  מהדור החדש ביותר (Wi-Fi 7). השבבים הללו כוללים מעבדי אותות (DSP) מתקדמים יותר, שמסוגלים לנקות רעשי רקע בצורה טובה יותר מהדור הקודם.
• אלגוריתם Beamforming משופר: למרות שיש פחות אנטנות פיזיות לשדר איתן, השבב החדש יודע לכוון את האות האלחוטי(Beamforming)  בבצורה מדויקת ומרוכזת יותר אל עבר מכשיר הקצה, מה שמפצה על המחסור בחומרה ומאפשר לו להגיע למקסימום ניצול רוחב הפס של ה-160 MHz

בדיקות ביצועים אלחוטיים ב-6 GHz ו-

Wi-Fi 7 MLO

כך נראה בחלונות 11 השימוש הדואלי ברשתות 5 ו 6 גיגה לאחר קינפוג והקמת הרשת הייעודים בנתב:

לטובת הבדיקות של עוצמות האות בסביבה מרובת הרשתות כאן, השתמשתי בתוכנת Acrilic WiFi Analyzer . התוכנה מאפשרת ניטור כלל הרשתות באוויר, עם תצוגה גרפית של עוצמות והשהיות לאורך זמן המדידה, בכל הנקודות (A-N). דו"ח מצב שהפיקה התוכנה לאורך הבדיקה ניתן לראות כאן. וזה החתך ממנו, עם תמונת המצב ונתוני העצמה (dBm) כפי שנמדדו עבור 5 הרשתות של שני הנתבים:

הערות:

• בדיקות תדר ה-6GHz ומנגנון הMLO- בוצעו באמצעות מחשב נייד עם דונגל  Wi-Fi 7ייעודי160Mhzמוגבל ל) ), בשימוש בקושחת הבטא (גרסה 4.9.2)
• לאחר הבדיקה ב-MLO, נראה שהדרייבר שינה את הגדרות המקסימום של עוצמת השידור (19dBm) לעוצמת שידור מקסימלית (30dBm). לא ברור מתי וכיצד, כנראה בעקבות קינפוג ידני כלשהו בGUI-

 בדיקת אמינות רשתות MLO, 5GHz ו-6GHz (איבוד חבילות, ויציבות אות – Jitter &Packet Loss )

לטובת בדיקת האמינות, יציבות והאיכות של רשתות MLO ו-5/6GHz של הנתב, נערכה הבדיקה הבאה בכל אחת מ 3 הרשתות:

1. הופעל שרת iPerf3 על הנתב עצמו 
2. הופעל לקוח iPerf3 על המחשב הנישא למשך 200 שיות, תוך שליחה של כ-5GB נתונים, המכילים 3.5 מיליון חבילות מידע בפרוטוקול UDP
3. נערכה מדידה רציפה בכל מסלול/נקודות הבדיקה זו אחר זו
4. נמדד אחוז איבוד החבילות בסוף הבדיקה, ה-Jitter, ושינוי סדר הגעת החבילות בקליטה, עכב שימוש ביותר מסטרים אחד של נתונים בו זמנית

סיכום התוצאות:

מסקנות מתוצאות בדיקות MLO 5/6GHz ואמינותן

1. עוצמת האות: MLO 6 גיגה מול 5 גיגה

• עליונות הקליטה של ה-6GHz בטווח הקרוב והבינוני: בנקודות הקרובות יותר, רשת ה-6GHz מציגה עוצמת אות טובה בד"כ מאשר ה-GHz5 (למשל, 34dBm– לעומת-44dBm  בנקודה N). זה מראה שהנתב מנצל את הערוצים הפנויים יותר ב-6GHz בצורה אופטימלית.
• בכל אחד מהערוצים, בכל מרחק, תיקון ברירת המחדל של היצרן שיפרה ביצועים כמובן

2. בדיקת האמינות: ה-Jitter ואיבוד החבילות

• אחוז איבוד החבילות (Packet Loss): בכל הרשתות, אחוז האיבוד הוא זניח (פחות מ-0.03%), נתון המעיד על יציבות חומרתית גבוהה מאוד של הנתב
• נתון ה-Jitter: ב-6GHz  ה- Jitterעומד על 0.951 מילי-שנייה, וב-5GHz הוא עומד על 0.071 מילי-שנייה. גם בחיבור ה-MLO, ה-Jitter נשאר נמוך בצורה משמעותית (0.105 msec) . המשמעות היא אומר שהשילוב של שני התדרים שומר על יציבות זמני תגובה מעולה (Flatline Latency).
• שימוש במספר ערוצים במקביל, גורר מטבעו שינוי בסדר ההגעה (Out-of-Order) של מספר נמוך מאוד של חבילות כפי שרואים בטבלה.

סיכום כלל הביצועים ב Wi-Fi: ניתוח הממצאים ומסקנות

התוצאות מדברות בעד עצמן: בתדר ה-2.4GHz הוותיק, הנתב הפגין פעולה יציבה, כאשר פתיחת ערוצים 12–13 עזרה למנוע התנגשויות מול רשתות השכנים. הסיבה להפרש בביצועים (מהירות) היא, להבנתי, מערך האנטנות המצומצם יותר של 2X2 של Flint 4 מול 4X4 של Flint 2 ולכן הקליטה פחות איכותית.

בתדר GHz5, בנקודות A B ו C תוכלו לראות את ההשוואה לפני ולאחר תיקון מגבלת עוצמת השידור של הדרייבר. לאחר תיקון ההגברים, ה-Flint 4 שווה-ערך בעוצמת האות ובביצועים (מהירות) ל-Flint 2 בתדר זה, עם הפרש קטן לרעתו. הוא הצליח להעביר מעל לגיגה-ביט של מידע גם במעבר קיר הממ"ד וגם דרך 3 קירות חוסמים, כך שיש ניצול של רוחב הפס הכפול של ה-160MHz בצורה יעילה.

באופן דומה לתדר 5GHz, גם בתדר 6GHz ובד בבד גם ברשת ה-MLO בה שניהם משמשים, היה שיפור בעוצמת האות לאחר תיקון הקונפיגורציה. עוצמת האות שנמדדה הייתה טובה.

(הערה: הנתונים שנתקבלו בבדיקותiPerf3  המקומיות ע"ג ה LAN, משקפים את מלוא יכולת ה-Wi-Fi של הציוד המקומי, ולכן אינן תלויים במגבלת תוכנית ה-Mbps 1000 של ספק האינטרנט שלי ומסוגלים לעבור אותה, מה שמאפשר לראות את היכולת האמיתית של הנתב. בדיקת Speedtest רגילה מול רשת האינטרנט בהכרח הייתה מוגבלת לחבילה שנרכשה ולכן לא שימשה בבדיקות)

ביצועי שרתWireGuard VPN : בדיקה השוואתית

לצורך בדיקת יכולת/ביצועים של ההצפנה נטו של המעבדים בנתבים, קונפג ה WAN עם IP סטטי 192.168.1.111, והוקם חיבור ייעודי מבודד מול מחשב נייח כשרת iPerf3 מקומי בצד ה-WAN )כתובת 192.168.1.4). בשני הנתבים בוצעה בדיקה זהה לחלוטין מול המחשב הנייח בחיבור קווי של 2.5G, תחת פרופיל רשת Private המריץ חלונות 11. הגדרות ה-Tunnel גם בנתב וגם במחשב הבודק נשארו בברירת המחדל של MTU 1420 והורצו 4 סטרימים במקביל (-P 4). מסכי השרת (נתב) והלקוח (PC)  לאחר קינפוג נראים כך:

כדי למנוע הגבלה של רוחב הפס, ב-Flint 4 נעשה שימוש בדונגל USB חיצוני של Gbps2.5 שחובר לפורט ה-2.5GE של הנתבים )בסיוע הגדרת Multi-WAN).

תוצאות הבדיקה המעשית  (iperf3 [SUM]):

Flint 2 (מעבד Filogic 830 – 4 ליבותCortex-A53 ): הראה תוצאות יציבות בקצב העברה קבוע של כ 840Mbps. תוצאה זו המתקרבת לתקרת המפרט התיאורטי שלו (900Mbps).

Flint 4 (מעבד Filogic 880 – 4 ליבות Cortex-A73): כמצופה, הראה תוצאה טובה בהרבה והגיע לקצב סופי של כ 1,400Mbps (1.4 Gbps) – ניצול של כ-93% ממפרט היצרן הרשמי  (1.5 Gbps).

מדד עומס המעבד (CPU Load): שני הנתבים רשמו כ-4% ניצול מעבד בלבד בזמן העברת הנתונים המוצפנים, מה שמצביע על שימוש מנוע האצה חומרתי (PPE) באופן יעיל.

לסיכום:

בשדרוג מ-Flint 2 ל-Flint 4 תקבל קפיצה מוכחת בביצועים של כ-65% במהירות ה-VPN נטו לטובת ה-Flint 4.

יחד עם זאת, חשוב לזכור כי מאחר שרוב חבילות הסיבים בישראל הן אסימטריות) קצב העלאה מוגבל בד"כ ל-10% בלבד מקצב ההורדה(, הנתונים המשופרים האלו יהיו מורגשים בעת שימוש מעשי בעיקר בשלושה תרחישים:

1. בעבודה עם תשתית סימטרית (למשל עסק עם הורדה והעלאה של 1Gbps)
2. בעת הגדרת הנתב כלקוח  (VPN Client) המושך קבצים כבדים מחו"ל על רוחב פס ה-Download המלא
3. בחיבור מאובטח כללי לכלל המכשירים ללא תמיכה מובנית ב-VPN (כמו שרתי NAS או טלוויזיות חכמות)

בתרחישים כגון אלו הבאים, לא יהיה ערך מוסף רב בביצועים המשופרים ובהפעלת VPN על הנתב בכלל:

1. במקרה של שימוש בשרת VPN בעת שהייה בחו"ל, ולמשל, צפייה בשירותי תוכן מקומיים בישראל, רוחב הפס העולה הנמוך שנותנים כאן ספקי האינטרנט כאן, ממילא לא יאפשר ניצול יכולת הVPN- המשופרת
2. שימוש לטובת Geo Location spoofing: רבים מאיתנו משתמשים בVPN לטובת הרשאות גישה מקומיות בעת צריכת שירותי תוכן מחו"ל (למשל צפיה בתכני ספורט שונים, או ערוצי ה-BBC iPlayer מאנגליה למשל). חווית השימוש תהיה טובה יותר בעת שימוש בממשק היעודי של ספק הVPN (תוסף לדפדפן או אפליקציה), המאפשרים בחירה קלה של ארץ/שרת היעד. התעסקות עם שינויים מול הVPN שעל הנתב, יהיו פחות נוחים להערכתי

ביצועי שיתוף קבצים ברשת (Network Storage over USB/NAS)

במטרה לבחון השוואתית את שימושיות שני הנתבים כשרת קבצים מקומי (NAS), חובר אליהם DOC פשוט יחסית חיצוני המפורמט במערכת הקבצים NTFS פורמט השיתוף הנפוץ ביותר בקרב משתמשי חלונות. כדי לעקוף את מנגנוני ה-Cache הסינתטיים, העלולים לזייף תוצאות בתוכנות בדיקה (ראה בדיקה כזו בהמשך), בוצעה בדיקת העתקת קובץ פשוטה בנפח 600MB (הן בכתיבה והן בקריאה) דרך הרשת הקווית. אדגיש, שהכוונה הייתה להדגיש את ההשוואה היחסית, ולא ביצועים נטו (התקן הDOC- שהיה בשימוש לא היה מהיר).

תוצאות המדידה בפועל (בשניות, נמוך יותר עדיף):

מהירות כתיבה: שני הנתבים סיימו את ההעתקה ב–22 שניות (כ-MB/s 27). נתון זה מעיד כי בשני המכשירים הגענו למגבלת הכתיבה החומרתית של שבבי הפלאש בכונן ה-USB עצמו .

מהירות קריאה (מבחן כוח המעבד):

Flint 2: סיים ב-10 שניות (קצב של כ-MB/s 60). המעבד (Cortex-A53) מתאמץ תחת העומס של דרייבר ה-NTFS התוכנתי בלינוקס.

Flint 4: סיים ב-5 שניות בלבד! (קצב של כ- MB/s120). להזכיר, המעבד כאן הינו Cortex-A73 החזק יותר

 השוואת ביצועים ב Crystal Disk Mark:

מסקנה:
ה-Flint 4 משיג הגדלת מהירות הקריאה הריאלית פי 2-3 לעומת הדור הקודם! כנראה בזכות זיכרון CACHE גדול יותר ובזכות מעבד ה-Cortex-A73 החזק יותר שלו. עבור משתמשים המעוניינים בשיתוף קבצים מהיר ויציב של סרטים או מסמכים ברשת הביתית ללא רכישת שרת NAS ייעודי, ה-Flint 4 מספק שדרוג, כמובן בהנחה ומשתמשים בהתקן Flash גדול ומהיר, למשל SSD.

ניהול רשת מתקדם: מערך Multi-WAN, חלוקת עומסים וגיבוי סלולרי

מערכת הפעלה של הנתב, מציעה כלי עוצמתי במיוחד לשמירה על יתירות וגיבוי לקישוריות לאינטרנט, למשל, לאנשים שעובדים מהבית: מנגנון Multi-WAN מתקדם לניהול של מספר קווי אינטרנט סימולטנית. בדירה שלי למשל, בה קיימות שתי תשתיות סיבים אופטיים (תשתית ראשית של Unlimited/הוט ותשתית משנית של בזק כגיבוי לעתיד), מערך זה מאפשר לייצר שרידות ורציפות עבודה בעת תקלה באחת מהן.

1. מצבי הפעולה: Failover מול Load Balancing

המערכת מציעה שני מצבי ניתוב עקריים הניתנים להגדרה ישירה מממשק ה-GUI:

מוד גיבוי Failover (מומלץ): הנתב נועל את כל תעבורת הבית על קו האינטרנט הראשי (WAN1) ומריץ ברקע מנגנון ניטור קבוע (Ping Tracking) מול שרתי DNS חיצוניים. במידה והסיב הראשי חווה קריסה, הנתב מבצע מעבר חם (Failover) אוטומטי תוך מילישניות בודדות אל קו הגיבוי, מה שמבטיח קרוב לאפס ניתוקים בשיחות וידאו בזום או בהורדות כבדות.

מוד חלוקת עומסים (Load Balancing): מאפשר לקבוע יחס אחוזים קבוע (למשל 80/20) בין שתי התשתיות.
דגש הנדסי: חשוב להסביר, שמנגנון זה אינו מבצע אגרגציה (איחוד רוחבי של רוחב הפס לקבלת מהירות מצרפית בהורדה בודדת בדפדפן למשל). הניתוב פועל על בסיס חלוקת חיבורים (Connections Distribution). כלומר, הורדת קובץ בודד עדיין תוגבל למהירות הWAN הרלוונטי, אך כאשר עשרות מכשירים או יישומים מייצרים בקשות במקביל, המערכת תפזר את ה-Connections בין שני קווי ה-WAN כדי למנוע עומס על תשתית בודדת. עבור משתמשי תוכנות P2P שונות, המבוססות על ריבוי חיבורים זה מנגנון מעולה לשימוש בסך המהירויות.

2. גיבוי אינטרנט סלולרי דרך פורט ה-USB (Cellular Tethering / USB Modem)

בנוסף או במקום קו סיב משני, הנתב מאפשר לחבר סמארטפון (במצב Hotspot קווי דרך USB) או מודם סלולרי (USB Dongle) ישירות לפורטי ה-USB של המכשיר. המערכת מזהה את החיבור מיד כ-WAN סלולרי נוסף, ומאפשרת לשלב אותו בתוך היררכיית ה-Multi-WAN – בין אם כקו הגיבוי השלישי בשרשרת (מעבר לסלולר רק אם שני הסיבים קרסו במקביל), או כקו גיבוי יחיד וזול למקרי חירום בו הסיב לא פעיל עכב תקלה.

3. שחרור פורטי ה-10G/2.5G לטובת שימוש ה-LAN באמצעות LuCI והבדלים בין הדגמים:

אחת מנקודות התורפה הבולטות של ה-Flint 2 היא פריסת הפורטים: ברגע שמגדירים בו קוWAN  שני לגיבוי דרך הממשק הרגיל, המערכת משתמשת חומרתית בפורט ה-2.5GE הפיזי היחיד שנותר בנתב, ומאלצת את כל הרשת הפנימית (LAN) לעבוד על פורטי 1GbE האיטיים יותר.

באמצעות ממשק ה-LuCI, ניתן לעקוף את המגבלה הזו בשני הנתבים: מנתקים את אחד מפורטי הגיגה הסטנדרטיים )למשל    (LAN5 מתוך הגדרות הגשר הראשי (br-lan) בלשונית ה-Devices, ומשייכים אותו חומרתית לשמש כ-WAN2. במצב זה, ה-WAN המשני של הנתב משתמש על פורט 1GbE )שמספיק מעל ומעבר לקו גיבוי סלולארי, נניח בחיבור ישיר של המכשיר הסלולרי אליו), בעוד פורט ה-GE2.5 המשני משוחרר חזרה לטובת ה-LAN הפנימי, מה שמאפשר ליהנות ממהירות מקסימלית מול הרשת הביתית. כאמור, ב-Flint 4 4 מהפורטים מהירים וזהים, ואין בכך למעשה צורך בד"כ.

יש להזכיר, של-Flint 4 אמנם יש שני פורטים של 10G, אך אחד מהם הוא פורט SFP+ ומיועד לסיב אופטי ומתאם SFP+ מוכר ע"י הספקיות. רבים מהמשתמשים בארץ , מצויידים כבר בממיר סיב (ONT) עם חיבור נחושת. במקרה הזה, "חסר" פורט שני שך 10G נחושת לכיוון הרשת המקומית. על המשתמש יהיה לרכוש כבל DAC לא זול, להמאת ה SFP+ לנחושת!

פונקציות ערך מוסף: VPN Policies ו-AdGuard Home ברמת הנתב

מנגנון VPN Policies (ניתוב VPN מבוסס כללים):
המנגנון פותר בצורה אלגנטית את הבעיה של משתמשים רבים: לא תמיד אתה מעוניין לאלץ את כלל המשתמשים בבית להשתמש בVPN. כך למשל תרצה אולי להחריג את ציוד הבית החכם, או מחשב Gaming כזה או אחר. במקום להעביר את כל תעבורת הבית בתוך מנהרת ה-VPN (מה שעלול לגרום לחסימות באתרים מקומיים או להעלאת ה-Ping), המערכת מאפשרת לקבוע כללים מבוססי מכשיר או אתר (Domain/IP). ניתן להגדיר שרק הלפטופ של המשרד או רק סטרימר ספציפי יעברו בתוך צינור ה-WireGuard המוצפן, בעוד שאר המחשבים, הניידים ומתגי הבית החכם בבית ימשיכו לגלוש ישירות דרך ה-WAN הרגיל ללא שום תקורה או השהיה.

מערכת AdGuard Home המובנית: שירות זה (משותף גם ל Flint 2) מאפשר לחסום פרסומות, נוזקות ורכיבי עקיבה ברמת ה-DNS עבור כל המכשירים בבית בבת אחת. עם זאת, כאן בא לידי ביטוי היתרון החומרתי של ה–Flint 4: בעוד ה-Flint 2 מגיע עם שטח אחסון פנימי מצומצם של 8GB בלבד, ה-Flint 4 מצויד בזיכרון גדול של 64GB eMMC. נפח זה מאפשר לאכסן בקלות רשימות חסימה גדולות, לשמור לוגים וסטטיסטיקות חודשים קדימה, ואף להריץ חבילות תוכנה נוספות הדורשות הקצעת שטח כזה ברקע, ללא חשש מניצול מלוא שטח האחסון.

סיכום השוואתי, כדאיות ומסקנות

ה-GL.iNet Flint 4 (GL-BE14000) מוכיח שהוא בעל חומרה שכמעט ללא תחרות בנישה שלו, אך הוא גם מביא איתו גישה שונה לחלוטין מהדור הקודם. המבחנים המעשיים כאן חושפו כיצד עובד השילוב בין תקן ה-Wi-Fi 7 לבין השיקולים לתכן החומרה של יצרנית הנתב:

בתחום ה-2.4GHz (נחות מול הדור הקודם): המעבר הארכיטקטוני למערך של 2×2 בלבד בתדר זה (לעומת 4×4 מלא ב-Flint 2) מייצר נחיתות ריאלית. ה-Flint 4 יותר "מתקשה לשמוע" מכשירים מרוחקים במרחק ומעבר לקירות בגלל היעדר אנטנות עודפות לסינון רעשים (מנגנון MRC), והמהירות שלו במרחק צונחת ב-25-40% לעומת ה-Flint 2, למרות שעוצמת האות (dBm) נראית דומה. למי שנדרשת תמיכה טובה בטווחים ארוכים למכשירי 2.4GHz ישנים, הדור הקודם עדיין עדיף.

בתחומי ה- 6/5GHz (שיפור טכנולוגי): כאן הנתב בנוי בתצורת 3×3 (לעומת 4×4 ב-Flint 2). מהקופסה (default), עוצמת השידור של הנתב נמוכה יותר מקודמו. עם זאת, לאחר הפעלת סקריפט ה- 20dBmהידני שלנו להתאמה לתקן, התמונה מתהפכת. ה-Flint 4 מצליח לחצות את קו ה-1.3 גיגה-ביט בWi-Fi בנקודות במרחקי הביניים (נקודות B ו-C) ולהשתוות ל-Flint 2 בנקודות הרחוקות יותר, מה שמוכיח יעילות טובה בעיבוד האות ע"י 3 האנטנות, שמפצה על היעדר האנטנה הרביעית. תדר ה-6GHz, כמובן, נוסף לנתב. אל מול ה-Flint 2.

מערך ה-Multi-WAN ותפעול מוד ה-Load Balancing או Failover: קושחת הנתב מציעה כלי מעולה למשתמשי SOHO ואנשים שעובדים מהבית. הנתב מאפשר לחבר שתי תשתיות סיבים בדירה (הוט/IBC ובזק) במקביל, ו/או לשלב מודם סלולרי/Hotspot נייד בחיבור ה-USB. ניתן לקבוע יחס חלוקת תעבורה קשיח (למשל 80/20) או להגדיר מצב Failover (גיבוי "חם"). המעבר בין הקווים מתבצע ברקע תוך מילישניות בודדות, מה שמבטיח שגם אם תשתית אחת קורסת באמצע פעילות ברשת, המשתמש לא יחווה ניתוק כלל.

תמיכה מובנית ב-VPN סלקטיבי וחוסם פרסומות: יכולות "ערך מוסף" לא שגרתיות בנתב, שבהחלט עשויות לשרת משתמשים תוך חסכון בהתקנות מקומיות.

שילוב מסך המגע הצבעוני יחד עם קירור אקטיבי שקט מאוד (השומר על המעבד באזור ה-50 מעלות) מעניקים למכשיר תחושת פרימיום מקצועית.

שורה תחתונה לכדאיות שדרוג:

האם כדאי להחליף את ה-Flint 2 בו? לצרכן הממוצע שגולש ב-Netflix או צופה בשירותי וידאו, ה-Flint 2 נשאר מוביל בתמורה לכסף. השדרוג ל-Flint 4 מוצדק ומומלץ בעיקר לשלושה סוגים של משתמשי קצה:

1. משתמשי אינטרנט כבדים יותר ו-SOHO עם חבילות רחבות פס של 5Gbps ומעלה, חובבי רשתות ומעבדות ביתיות הזקוקים לפורטים הקוויים הגדולים שלו (10GbE ו- SFP+ בנוסף ל-4×2.5GbE)
2. משתמשים המריצים קונטיינרים כבדים וזקוקים ל-64GB eMMC הפנימיים
3. מי שיש לו (או מתכנן לרכוש בקרוב) כרטיסי Wi-Fi 7 ומכשירים/מסכים תומכים, כדי לנצל את רשת ה- 6GHz הרחבה (320MHz) והפנויה יותר, ואת יציבות ה-MLO

כזכור, כל הבדיקות בוצעו על קושחה 4.9.2 ומאחר שהחומרה עצמה עוצמתית, יש בהחלט למה לצפות מגרסאות ה-Stable הבאות של החברה, ביחוד בתפעול יציב ותקני של הרכיב האלחוטי החדש גם בישראל.

בסופו של יום, במבט על, יש כלל צרכני חשוב לגבי מוצרים/שירותים טכנולוגיים שישים גם לכאן: תרכוש אותם רק כאשר אתה באמת צריך אותם! מחירם רק יירד עם חלוף הזמן… 🙂 

לעמוד המוצר של הנתב GL.iNet Flint 4 באתר היצרן.