נתחיל מהסוף – מדובר בסרט אקשן לקיץ ולא יצירת מופת שנזכור לאורך שנים ונצפה בה שוב ושוב. מאז רכישת מיזם Lucasfilm בידי דיסני אנחנו מקבלים שטף של תכנים מבוססי Star wars. חלקם מיועדים לקדם את הסיפור (הטרילוגיה השלישית), חלקם מוצלח יותר (רוג 1, אנדור) וחלקם פחות (The acolyte, סיפורו של סולו). מה שכן, אנחנו רואים שדיסני לא מייצרת המון תכני קאנון שמקדמים את סיפור המסגרת, וכשהם עושים זאת לרוב האיכות מפוקפקת משהו.
המנדלוריאן מראש לא מיועד לסתום חורים בעלילה או לקדם את סיפור המסגרת. הוא דמות אניגמטית שהכניסה אותנו לעולמם של המנדלוריאנים (עם עם דת פאנטית שמכתיבה את דרך החיים של מאמיניה) ולתקופה המפוקפקת שבה יש בעיקר כאוס בלי גוף שליט עקבי.
מיקום הסדרה, ועכשיו הסרט, בסיפור המסגרת הוא בין הפרק האחרון בטרילוגיה המקורית לפרק הראשון של הטרילוגיה השלישית. כלומר, אחרי נצחון הרפובליקה על האימפריה הרשעה ולפני עליית האימפריה מחדש בעזרתם של קיילו רן, סנוק וגנרל האקס).
מנדו עצמו, שהרי אין לדמות שלו שם, הכניס לחיינו גם את גרוגו "בייבי יודה" שגם עליו אנחנו לא יודעים הרבה מדי. אנחנו כן יודעים שחיילי האימפריה מחפשים אחריו באופן אובססיבי ומכיוון שיש לו כוחות ושאנחנו יודעים שהם מנסים להוסיף כוחות לשיבוטים כמו סנוק, הוא ככל הנראה שיבוט של יודה ולא בן אותו זן.
לא נדרש יותר מדי ידע בכדי לצפות בסרט… לפחות לא מעבר לידע כללי על יחסי האב/בן בין גרוגו למנדלוריאן והעובדה שגרוגו החליט להיות שוליה של מנדו במקום להמשיך ולהתאמן עם סקייוואקר על שיפור יכולות הג'דיי שלו.
לסרט יש לו נגיעות לאימפריה ולרפובליקה אבל מעבר לעובדה שחלק גדול מהסרט מראה איך משפחת האט מנהלת את עסקיה המפוקפקים, זה פחות או יותר מה שאנחנו מקבלים. אין קרבות חרבות אור או ג'דיי חבוי שתמיד קופץ לו בכל הסרטים והסדרות של Star wars, למעט אנדור.
אנחנו מקבלים גם הצצה בת כמה דקות שלמות של פניו של פדרו פסקל ולא מעט מסיגורני וויבר שרק מוסיפה בכל סרט שהיא מופיעה בו.
כאמור זה סרט קיץ שבמקרה מתרחש ביקום של מלחמת הכוכבים. הוא כולל הרבה יריות, פיצוצים, אפקטים מרהיבים (מומלץ לצפות בסרט ב-IMAX וכמובן בתלת מימד) ויצורים ומפלצות שבעיקר מייקרות את תקציב ה-CGI של הסרט.
לא נדרש מאמץ מחשבתי יותר מדי, ויש לא מעט קטעים שמעוררים צחוק או חיוך. אתם תשכחו את הסרט חמש דקות אחרי שהוא יסתיים כי אין שם יותר מדי דברים בעלי תוכן…
בקיצור "המנדלוריאן וגרוגו" זה כמו הפופקורן בקולנוע – ממלא את הבטן תוך כדי הצפיה אבל כולל ערך תזונתי נמוך.
