מת'יו שיר הוא יוצר יהודי אמריקאי שמאוד פעיל בשנים האחרונות. את הסרט הזה הוא כתב, ביים, הפיק וגם משחק את התפקיד המרכזי. כבמאי וכותב הוא מוכשר, כשחקן קשה לי לשפוט – או שהוא משחק את עצמו באופן מבריק או שהוא שחקן מעולה… ללא ספק, הוא מוכשר ומכיר את החומר היטב, גם בתחום התמודדות הנפש וגם, כך מתברר, שעבד כשמרטף (manny) כצעיר בניו יורק.
חיים פנטסטיים מתרכז במשפחה ניו יורקרית עשירה, כזו שלא צריכה לדאוג לכלום כי יש להם הכל – הם מפורסמים, עשירים, עם ילדים חכמים ומוכשרים, ולבני הזוג יש הורים עשירים: לו ההורים מנהלים מרפאת נפש, ולה ההורים מנהלים פורטפוליו עסקי וחיים בבית הקיץ שלהם במרת'ס ויניארד (אי מפורסם בשל ריכוז העושר המטורף שגר בו).
אבל כלום לא עובד. הבעל משתכר ומנצל כל הזדמנות לעוף מהבית כחלק מלהקה לא ברורה שגם לא ברור מה הוא עושה בה (מפיק? גיטריסט?) ואם המשפחה, בגילומה של אמנדה פיט ("החברים והשכנים שלך") במשבר זהות משמעותי כשחקנית שלא מצליחה כבר 15 שנה להשיג תפקיד.
לכאן נכנס סאם סטיין (שיר), צעיר ניורוטי שנטש את לימודי עריכת הדין ועכשיו ממיין ניירת חסרת משמעות עבור חברה. לאחר שהוא מפוטר מהמשרה המיותרת שלו הוא חוטף התקף חרדה ומגוייס לשמור על שלושת ילדות המשפחה.
קאט קדימה והוא הופך למאני – נני במשרה מלאה למשפחה המתפרקת והלא מתפקדת – עכשיו לכולם יש הפרעות נפשיות מכל הסוגים.
נוסיף על כך את הקינאה של הבעל, את הדכאון של האם וה-OCD של סאם, כמו גם זה שהוא התאהב באמא וחווה התקפי חרדה מדי פעם. העובדה שהם כולם ניו יורקרים ניורוטיים ונקבל תמונה של איך אמריקה {לא} מתפקדת במיוחד בשנים האחרונות. הסרט הופך מצחיק ככל שהוא מתמשך, עם לא מעט הומור יהודי – על ישראל, אנטישמיות ובעיקר על החיבה של האמריקאים לתרופות לבריאות הנפש…
