טכנולוגיית True RGB: מה למדנו על Bravia 9 II והדור הבא של מסכי Mini LED
בהשקה במרכז החברה בלונדון, סוני הציגה לנו מקרוב את טכנולוגיית True RGB, הכיוון החדש שלה למסכי הדגל מבוססי LCD ו-Mini LED. הטכנולוגיה ממשיכה את המסלול הטכנולוגי של החברה שדוחפת קדימה את תחום הטלויזיות עוד משנת 1960 שבו החברה הציגה את הטלויזיה הראשונה שלה.
סוני, שלאחרונה הכריזה על מיזם משותף עם חברת הענק הסינית TCL, חוגגת 80 שנה של טכנולוגיה עם מה שהיא קוראת "שיא הטכנולוגיה של המסכים": טכנולוגיית True RGB.
לדברי החברה, יש הרבה שמות לטכנולוגיית MicroRGB, מה שמבלבל מאוד את הצרכנים. השם True RGB מנסה לפשט את הטרמינולוגיה. מבחינת החברה מדובר בטכנולוגיית Backlight שממשיכה את הדרך שהחברה כבר שנים צועדת בו, כאשר בכל פעם טכנולוגיית התאורה האחורית הופכת מדוייקת יותר, בעלת רזולוציה וצבע טובים יותר בהתאם למה שהטכנולוגיה בכל נקודה מאפשרת לבצע באופן כלכלי.
החברה כל כך מאמינה בצעד הזה שהיא לראשונה מזה שנים שמה את מסך ה-True RGB כמסך הדגל שלה ואף לא חידשה את מסך ה-OLED שלה (שהיה בשנים האחרונות מסך הדגל) ונשארת עם אותו מודל: Bravia 8 II ללא שינוי. במהלך הביקור, הציגה סוני לא מעט תצוגות והדגמות שרובן לא הותרו לצילום, בשל נגיעתם בטכנולוגיות מתחרות, אך כללו השוואות לכל המתחרים בטכנולוגיות השונות, עם תכנים מגוונים, מכשירי מדידה וגם החשכה מוחלטת של הסביבה כמו גם בדיקת החזרי אור. זו הפעם הראשונה שראיתי הדגמות שאפשר להגיד שהן מקיפות ודומות לבדיקות מסודרות. עם זאת, כהרגלנו בקודש, לא נוכל להמליץ או להעיר על המסכים בלי בדיקה מקיפה בתנאי הבדיקה שלנו ועם הגרסא הסופית של המסכים (קיבלנו הדגמות על מה שהחברה מכנה עדיין אבי טיפוס של מסכים).
ביחס למסכים וטכנולוגיות מתחרות ה-Bravia 9II וה-Braiva 7II מציגים קפיצה דרמטית בכמה גזרות. המסכים כוללים עוצמות אור חזקות במיוחד. החברה אינה מגלה רשמית כמה איזורי תאורה או מה עוצמות האור שהמסכים החדשים מסוגלים להפיק. עם זאת, ה-Bravia 9II הודגמה עם תוכן של 4000 ניטים ללא קטימת לבנים וללא HDR tone mapping, מה שמצביע על כך שככל הנראה המסך מסוגל להגיע לעוצמות האור הללו. לפי הדווחים, ה-Bravia 7II מגיע לסביבות 2500 ניט.
השדרוגים לא הסתיימו בזה, החברה גם עבדה על טכנולוגיית מניעת החזרי האור, מה שהופך את המסך לאחד הכי פחות רפלקטיביים מבלי להקריב את גוון ההחזר (חלק מהמסכים נוטים להחזיר אור סגלגל) או לטשטש את התמונה. בנוסף, דיוק הצבעים, טווח הצבעים של הפאנל הורחב מאוד ותופעות ה-Banding וה-blooming שופרו מאוד ביחס לדורות קודמים.
עוד על טכנולוגיית True RGB
הנקודה החשובה ביותר היא ש-True RGB אינה טלוויזיית MicroLED ואינה OLED. זו עדיין טלוויזיית LCD, עם פאנל LCD ותאורה אחורית. ההבדל הוא שהתאורה האחורית בנויה מנורות אדומות, ירוקות וכחולות נפרדות, ולא ממקור אור לבן או כחול שממנו מנסים להפיק את כל הצבעים דרך פילטרים ושכבות נוספות.
במילים פשוטות, התאורה האחורית כבר לא אחראית רק על כמה אור מגיע למסך, אלא גם על איזה צבע של אור מגיע לפאנל שנדרש לסנן פחות אור ולכן הטכנולוגיה מדוייקת יותר ויעילה יותר אנרגטית. השילוב בין שכבת התאורה הצבעונית לבין פאנל ה-LCD אמור לאפשר לסוני שליטה עדינה יותר בצבע, בבהירות, בנפח הצבע, במעברי הגוונים ובאופן שבו אובייקטים בהירים נראים על רקע כהה. סוני מפתחת כבר שנים רבות טכנולוגיית עיבוד תמונה שמתמחמה בתאורה אחורית, שכן יש הרבה מאוד חוקים והגדרות שקובעים את איכות התמונה בכדי לשמר את הקונטרסט מצד אחד, למנוע תופעות של "הילות אור" (Blooming) ואפילו קצב הפריימים של התאורה האחורית לאט לאט הופכים אותה לסוג של מסך נוסף ברזולוציה נמוכה יותר מהמסך המלא.
מה שראינו בהדגמה
בהצגה הוצבו זה לצד זה כמה מסכים: Bravia 9 מהדור הקודם, Bravia 9 II עם True RGB וכן Bravia 8 II מבוסס OLED, ומסך מאסטרינג מקצועי Sony HX3110 ששימש נקודת ייחוס. בנוסף, סוני הציגה גם פאנלים של מתחרים מקוריאה וסין לצורך השוואת מבנה, אך לא אפשרה צילום שלהם.
באחד החלקים המעניינים סוני הסירה את פאנל ה-LCD מחלק מהמסכים כדי לחשוף את התאורה האחורית עצמה. המסר שם היה ברור: גודל הנורות פחות חשוב מהמרווח ביניהן, מהאופן שבו הן נשלטות, ומהאלגוריתמים שמנהלים את הצבע, החשמל והחום שלהן. כלומר, סוני מנסה לבדל את עצמה לא רק דרך עצם השימוש ב-RGB, אלא דרך בקרת התאורה והעיבוד שמסביב.
היתרון הראשון: צבעים שהיו קשים או בלתי אפשריים לפני כן
הדוגמה הבולטת ביותר הגיעה מסצנה מתוך Top Gun: Maverick. לפי סוני, הבמאי ג'וזף קוסינסקי קיבל בעבר Bravia 9 והתרשם ממנו מאוד, אך העיר על סצנה אחת שבה הכחול לא נראה כפי שהתכוון. בהדגמה, ה-Bravia 9 המקורי נטה להציג את אותו כחול כגוון סגלגל. ה-Bravia 9 II, לעומת זאת, היה קרוב בהרבה למסך המאסטרינג. בהדגמה יכולנו לראות את השדרוג בדיוק של שחזור הגוון הכחול המדוייק ביחס למקור לעומת הגוון הסגלגל יותר בדור הקודם.
זו בדיוק הנקודה שבה True RGB אמורה להיות משמעותית: יש גוונים רוויים, בעיקר באזורים בהירים או צבעוניים במיוחד, שמערכת תאורה כחולה או לבנה מתקשה לשחזר באופן מדויק. תאורת RGB עצמאית מאפשרת לסוני לייצר ספקטרום רחב ונקי יותר, ולכן לשמור טוב יותר על כוונת היוצר.
בהירות HDR ונפח צבע
בהדגמה נוספת הוצגה סצנה בהירה מאוד מול מסך HX3110, מסך מאסטרינג שמסוגל להגיע ל-4000 nits. כאשר Tone Mapping כובה, מסכי OLED ומסכי Mini LED רגילים התקשו יותר לשמר את פרטי השמש והאזורים הבהירים ביותר. ה-Bravia 9 II שמר על יותר פרטים ונראה קרוב יותר למוניטור ששימש כנקודת הייחוס של "כוונת היוצר".
בהדגמה ניתן להבין גם את היתרון היחסי של הטכנולוגיה ביחס ל-OLED (במקרה הזה ביחס ל-QD OLED של Bravia 8II). לא רק שעבור אותו הספק ה-Bravia 9II הצליח להפיק עוצמות אור שנעו בין פי 1.5 לפי-2 ביחס למסכי OLED ו-microLED רגילים. היתרון בעוצמות האור גם ללא Tone mapping מצביעות על כך שנדרש פחות מניפולציה של התוכן בכדי לשחזר את תוכן המקור בשל עוצמות האור והדיוק גם בעוצמות אור ביניים (שהן נקודת תורפה ב-OLED שיכולה להגיע לשיאים גבוהים בעוצמות האור כיום, אך מתקשה יותר בשימור עוצמות אור ביניים לאורך זמן שכל התמונה בהירה – מה שנקרא APL גבוה).
צריך לציין שלמרות שסוני לא מסרה בכל חלקי ההדגמה מפרט טכני סופי מלא, ולכן לא נכון להתייחס לכל מספר כאילו הוא כבר מפרט רשמי. עם זאת, הדיווחים סביב הדור החדש מצביעים על יעד של עד כ-4000 nits בדגמי הדגל, וזה מסביר למה סוני רואה ב-True RGB תשובה רצינית לא רק ל-Mini LED הקיים, אלא גם לחלק מהיתרונות של OLED.
Blooming: שיפור משמעותי, לא קסם
כאמור, אחד הדברים החשובים ביותר לציין הוא ש-True RGB לא מבטלת את Blooming לחלוטין. מי שמצפה למסך LCD שיתנהג כמו OLED עם כיבוי פיקסל בודד, לא יקבל זאת. בהדגמות של לבן על שחור, למשל טקסט לבן או אובייקט לבן חד על רקע שחור, עדיין ניתן לראות הילה מסוימת.
היתרון של True RGB בולט יותר כאשר האובייקט הבהיר הוא צבעוני. במסך Mini LED רגיל, ההילה סביב אובייקט צבעוני נוטה להיות לבנה, ולכן היא בולטת ולא טבעית. ב-True RGB ההילה יכולה לקבל את צבע האובייקט עצמו, למשל אדום סביב אור אדום, ולכן היא נראית יותר כמו Glow טבעי ופחות כמו תקלה של Local Dimming. זה עדיין Blooming, אבל כזה שהעין מקבלת יותר בקלות.
סוני הדגימה גם סצנות כהות שבהן ה-Bravia 9 מהדור הקודם הציג Banding, כלומר מדרגות או פסים במעברי צבע עדינים. ב-Bravia 9 II הבעיה נראתה פתורה או לפחות מצומצמת בהרבה. נראה שהשיפור מגיע משילוב בין תאורת RGB מדויקת יותר לבין עיבוד תמונה חדש.
גם בזוויות צפייה נראה שיפור. מסכי LCD, בעיקר פאנלי VA, ידועים בכך שצבע וניגודיות נחלשים כשצופים מהצד. התאורה הצבעונית החדשה עוזרת לשמור על רוויית צבע טובה יותר גם מחוץ לציר המרכזי. עם זאת, OLED עדיין מחזיק ביתרון טבעי בשחור מוחלט, בהיעדר Blooming וביציבות תמונה מזוויות קיצוניות.
יעילות אנרגטית: יותר אור באותה צריכה
בחלק נוסף של ההדגמה הוצגו מדי צריכת חשמל. המסכים כוונו לצריכה דומה, סביב 115- 120 וואט, ואז נמדדה הבהירות. לפי ההדגמה, ה-Bravia 9 II הגיע לכ-507 nits, לעומת כ-400 nits ב-Bravia 9 וכ-290 nits ב-Bravia 8 II OLED. זו לא בהכרח מדידה מעבדתית סופית, אבל היא ממחישה את הטענה של סוני: True RGB יכולה להפיק יותר בהירות עבור אותה כמות חשמל.
כדי שזה יעבוד לאורך זמן, סוני משתמשת במערכות חישה ובקרה שמנטרות חום, מתח, זרם ומצב LED. בהדגמה הוצג כיצד כיבוי מערכת הבקרה משנה את התמונה. מבחינת סוני, זה אחד המקומות שבהם האלגוריתמים שלה אמורים לעשות את ההבדל מול מתחרים.
יתרון נוסף של הטכנולוגיה הוא שהיא מאפשרת סקילביליות גם בנושא גודל המסך. הוצגו לנו גרסאות של 98" ו-115" בטכנולוגיה הזו שנראו מדהים. לא ידוע מי יצרני הפאנלים של המסכים בגדלים השונים, כך לפי השמועות מדובר על פאנלים של TCL שמופקים במיודח לפי הדרישות של סוני.
Bravia 9 מול Bravia 9 II, ומה לגבי Bravia 7 II?
לעומת Bravia 9 מהדור הקודם, Bravia 9 II אמורה להביא שיפור בכמה נקודות ברורות: צבעים קשים יותר לשחזור, דיוק בהיילייטים, מעברי גוונים כהים, התנהגות Blooming צבעונית ויעילות בהירות. זו לא רק גרסה בהירה יותר של אותו רעיון, אלא שינוי במבנה התאורה.
לגבי Bravia 7 II, גדלים כמו 115 אינץ', מספרי LED או מספרי אזורי עמעום, עדיין צריך להיזהר. יש דיווחים ושמועות על כך שסוני תשלב True RGB ביותר מדגם אחד, ואולי גם במסכים גדולים במיוחד, אך עד להכרזה רשמית מלאה אין טעם להתייחס למספרים כמו 15,000 נורות, 5,100 נורות או 115 אינץ' כעובדה מוגמרת. לדברי החברה ההכרזות הסופיות והמחירים יסופקו בחודשים הקרובים.
האודיו הביתי מקבל שדרוג: מערכת ה-Trio וטכנולוגיית Direct Connect
החלק השני של האירוע נגע בסאונד. לא כולם מבינים עד כמה הסאונד קריטי לתחושה שאתה בתוך הסרט ולכן הובא לאירוע מומחה סאונד שהציג את כל שכבות הסאונד שנכנסות לסרטים, ראינו סרטים שונים ואת כמויות העבודה שנכנסת לכל שכבה ושכבה בסאונד. כל שכבה כזו מקבלת פרופיל אטמוס ייחודי שמגדיר את מקור הסאונד, ההתנהגות שלו והפיזור, מה שמאפשר מיפוי שלו בכל מערכת באופן אופטימלי. חברות ההפקה מתחילות לרוב ממיקס כזה ואז מתחילות לייצר גרסאות מצומצמות ערוצים שלו (מיקס 7.1, מיקס 5.1, סטריאו) וכן גרסאות עם טווח דינמי מצומצם יותר שמיועד לסביבות עם ווליום פחות חזק. אפילו המיקס אטמוס הביתי הוא בעל פרופיל אחר מזה של הקולנוע מתוך ההבנה שעוצמת הווליום בבית הוא שונה מזה של הקולנוע.
המסכים של סוני כוללים מספר דרייברים, כאשר ספינת הדגל ה- Bravia 9 II כוללת דרייברים שפונים כלפי מעלה ואפילו הדרייברים הצדדיים הוזו בכדי להיות היכן שהאקשן מתרחש. יש לציין שבניגוד למסכי ה-OLED של החברה במסכי True RGB אין אקטואטורים שמרטטים את הזכוכית הקדמית בשל מגבלות טכנולוגיות, מה שאומר שמדובר ברמקולים קונוונציונליים.
מערכת ה-Trio: עוצמה קולנועית למסכי ענק
סוני זיהתה אתגר ייחודי במסכי ה-98 אינץ' החדשים (כמו ה-Bravia 7 II): מקרני קול סטנדרטיים פשוט קטנים מדי פיזית כדי לייצר במת סאונד שתתאים לגודל התמונה. הפתרון הוא ה-Trio, מערך של שלושה רמקולים נפרדים (ימין, שמאל ומרכז) המאפשרים פריסה רחבה יותר. המערכת מסוגלת לייצר עד 24 רמקולים וירטואליים (Phantom Speakers) בטכנולוגיית 360 Spatial Sound Mapping.
כל אחד מהרמקולים הצדדיים כולל וופר, טוויטר ורמקול ייעודי שמופנה כלפי מעלה להקרנת צליל מהתקרה.
בעוד שבמערכות ישנות יותר סוני הסתפקה במיקרופון של מכשירי האייפון/אנדרואיד בכדי למדוד את עוצמות הסאונד, זה בבירור לא מספיק איכותי. לכן סוני מצרפת מיקרופון ייעודי המתחבר ב-USB-C לסמארטפון, המאפשר לאפליקציית Bravia Connect לבצע כיול מדויק של מרחקים ורמות סאונד בהתאם למיקום המאזין בחדר.
מח המערכת הוא הסאונד בר והוא מתחבר למסך בעזרת חיבור HDMI וכן חיבור HDMI E-ARC.
Bravia Direct Connect
כשמדובר במספר קטן של רמקולים ללא צורך בעיבוד סאונד מורכב, המסכים החדשים מסוגלים כבר להתחבר לרמקולים אלחוטיים ישירות מבלי לעבור דרך מקרן קול. זה כולל את הסאב וופרים והרמקולים האחוריים של החברה בטכנולוגיית Direct Connect. החברה לא סיפקה נתונים טכניים כמו Bitrate אך כן ציינה שמדובר בטכנולוגיית low latecy שמעבירה את הסאונד המלא לרמקולים.
המסך בעצם כולל את העיבוד הנדרש בכדי לפרק את הערוצים השונים ולהעביר לכל רמקול את הסאונד שלו.
ניתן להתחבר רק לסאב, לטובת חיזוק הבס, או רק רמקולים אחוריים בכדי לחזק את האפקטים או את כל החבילה.
המערכת מאפשרת גם הגדרות לחידוד הדיאלוג, כולל עם ממשק חדש My Cinema שיודע את הקונטקסט – כך שהוא זוכר את המצב האחרון שבו הוא היה בערוץ מסויים, אפליקציה (Youtube או Netflix למשל).
סוני הציגה גם את ה-Sub 9, סאב-וופר עוצמתי של 600 וואט הכולל שני דרייברים של 20 ס"מ המופנים זה אל זה כדי למנוע עיוותי סאונד. לצדו הוצגו הרמקולים האחוריים Rear 9, המתחברים אלחוטית ליחידה המרכזית (אך דורשים חיבור לחשמל).
המערכות החדשות תומכות בפורמטים המתקדמים ביותר, כולל Dolby Atmos ו-DTS:X, עם תצוגה בזמן אמת באפליקציה המאשרת את סוג האות המתקבל.
לדברי נציגי החברה והמומחים באירוע, היתרון של סוני בחיבור שלה עם אולפן הקולנוע והיוצרים בהוליווד מאפשר להם לזהות את המגבלות הטכניות ולהתגבר עליהם בכדי להגיע קרוב יותר לכוונת היוצרים תוך התגברות על מגבלות האקוסטיקה של חללים ביתיים ממוצעים.
מחירים וזמינות
- BRAVIA 9 II זמינה למכירה מוקדמת החל מ-28 במאי 2026 החל מ 13990 ₪
- BRAVIA 7 II זמינה למכירה מוקדמת החל מ-28 במאי 2026 החל מ 7990 ₪
- BRAVIA Theatre Trio זמינה למכירה מוקדמת החל מ-יוני 2026
באמצעות Sony ומשווקים מורשים נוספים.
גדלי מסכים
דגם | גדלים זמינים |
BRAVIA 9 II | 65, 75, 85, 115 אינץ’ |
BRAVIA 7 II | , 55, 65, 75, 85, 98 אינץ’ |
גילוי נאות: הכותב היה אורח של סוני בלונדון
