אני חייב להודות שאין לי חיבה מיוחדת ליהורם גאון. הוא כמובן אחד הזמרים והשחקנים המוערכים בישראל אבל הוא לא בדיוק מותאם לדור שלי וסברי מרנן מעולם לא הצליח להזיז לי את שריר החיוך. אבל אחרי "הסתברות לאהבה" מתברר לי שתחת הבמאי והתסריטאי הנכון, הוא יכול לעשות פלאים לשרירי הפנים שלי.
ראובן (יהורם גאון) הוא אלמן טרי שאיבד את אשתו (נורית גפן) בתאונת בריכה לא ברורה. ראובן הוא אקטואר שכל חייו מחושבים והביקור הקבוע שלו בבריכה מתוכננת בכדי להאריך את החיים שלו. כל חיי החברה שלו (אם הם באמת קיימים) קשורים לבריכה ולאשתו.
מתברר שמנוחה, אשתו של ראובן, היו לא מעט סודות ובראשם התוכנית שלה להעביר לנכדה שלה (משי קליינשטיין) סכום כסף נכבד. ראובן משוכנע שבהינתן שהוא יודע את כל הנתונים הוא יכול לחזות כל דבר, ולפי החישובים שלו הסיכוי היחיד שלו לשרוד יותר מכמה חודשים הוא שימוש מושכל בסכום הכסף הזה. פטירת אשתו הלא צפויה שמה את תוחלת החיים שלו בסכנה ברורה ומיידית… אבל יש לו שתי בעיות – הנכדה שלו מצפה לכסף מצד אחד, והדרך שבו הוא התנהל גרמה לכך שהכסף לא נשמר כראוי ונגנב על ידי אחד משוכני הבריכה.
עם זאת, מספר הגנבים הפוטנציאלים מאוד קטן – כל מי שהיה באיזור הבריכה בעת הגניבה.
אז עכשיו אנחנו בחקירת "Whodunnit" שבו ראובן והנכדה שלו חוקרים את המציל ואת כל חוג הפילאטיס מים… כל דמות שהם חוקרים הוא עולם ומלואו, עם סודות, מזימות ובעיות. על שני אלה להכיר את כל החברים הותיקים בכדי לגלות את הגנב האמיתי…
האמת שהופתעתי ממש מהסרט. התסריט פשוט ממתק לעיניים – צילום, מוזיקה, בימוי וליהוק. אין בסרט רגע דל והסרט מצחיק ומשעשע לכל אורכו. כל הדמויות עם עולם עשיר, בעיות מעניינות ואופי ייחודי. עמיחי גרינברג הצליח להוציא איכויות משחק והומור מכל אחד ואחד מהשחקנים, על האיכויות המיוחדות של כל אחד מהם.
העולם הפנימי של רובצי הבריכה והבעיות החברתיות שלהם משעשעות במיוחד ולא פעם צחקתי בקול (נדיר בסרטים ישראלים ממש!). למרות הפער הגילי, הסרט מצליח לשעשע את כל מסגרות הגיל מצעירים ממש ועד למבוגרים. בקיצור, רוצו לראות.
