אפתח את הביקורת בשאלה. האם אתם באמת מכירים את אהבת חייכם? כלומר, את בן/בת הזוג שלכם שהם בעצם, האנשים שאמורים להיות הכי קרובים אליכם?
על השאלה הזו בדיוק מנסה לענות הסרט החדש "הדרמה", שעלה בבתי הקולנוע כמה ימים לאחר ההכרזה על הפסקת האש עם איראן. זנדאיה ורוברט פטינסון מגלמים ב"הדרמה" את אמה וצ'ארלי, זוג צעיר ומאורס, שנמצא בשיאו של שבוע ההכנות לחתונה. הכל מתנהל על מי מנוחות, עד שבאמצע ארוחת ערב עם זוג החברים הכי טובים שלהם, כולם משתכרים ומחליטים להתוודות על הדבר הכי נורא שהם עשו בחייהם. כאשר מגיע התור של אמה להתוודות, הוידוי שלה מערער את שניהם ומשפיע על הדינמיקה הזוגית ביניהם.
כשראיתי בפעם הראשונה את הטריילר של "הדרמה", חשבתי שמדובר בקומדיה רומנטית גנרית ומשעממת. אבל אחרי ששמעתי עליו תגובות טובות מקולגות שלי, החלטתי ללכת לראות אותו. מודה שהופתעתי לטובה מ"הדרמה" וככל שהזמן עובר, התאהבתי בו יותר. ממליץ לכם לנצל את העובדה שיש הפסקת אש ולרוץ לראות אותו בקולנוע. "הדרמה" הוא סרט קטן וחכם, שעדיף לקרוא ולדעת עליו כמה שפחות, כדי ליהנות ממנו כמה שיותר.
את "הדרמה" כתב וביים כריסטופר בורגלי. בורגלי הוא קולנוען יליד נורווגיה, שהסרט הזה הוא עבודת הבימוי השנייה שלו בהוליווד. מדהים שזה רק הסרט השני שלו, כי הוא נותן בסרט הזה תצוגת תחליט מרשימה של היכולות שלו. "הדרמה" מתחילה כקומדיה רומנטית, עם סיפור ההיכרות המוזר של אמה וצ'ארלי. הפתיחה של הסרט מאוד מחויכת, עד שברגע אחד בורגלי מבצע פניה חדה והופך את "הדרמה" למותחן פסיכולוגי עוכר שלווה. האווירה המהודקת והמלחיצה שבורגלי בונה ביד אמן, שמגיעה ביחד עם שליטה מוחלטת באמצעי המבע הקולנועי כמו הצילום שמתמקד בהבעות הפנים ושפת הגוף של השחקנים, העריכה עתירת החיתוכים, המוזיקה המטרידה והמשחק המשכנע והריאליסטי של זנדאיה ורוברט פטינסון, ששורפים את המסך כאמה וצ'ארלי (וגם של אלנה חיים ומחמוד אטי, שמשחקים את זוג החברים הכי טובים שלהם) גורמים לצופים להישאר דבוקים לכיסא שלהם כדי לא לפספס שום דבר ממה שקורה על המסך. המתח נבנה עד לשיא, שבו הוא מתפרץ ובורגלי מאפשר לדמויות שלו להתחרע עד הסוף. מה שמאוד אהבתי ב"הדרמה", זה שבורגלי לקח את אותה שאלה טריוויאלית ששאלתי בתחילת הביקורת, ובאמצעותה הוא מצליח לפרק לגורמים, לצחוק ולהעביר ביקורת על כל הנושא של מערכת יחסים בין המינים. כשהסרט נגמר והאורות באולם נדלקים, הצופים יוצאים ממנו עם שלוש תובנות עיקריות. הראשונה היא שאף אחד מאיתנו לא מושלם. השנייה היא שלכולנו יש סודות והשלישית היא שלפעמים, עדיף לא לדעת הכל על האנשים שקרובים אלינו ביותר.
תמונות, פוסטר וטריילר באדיבות "פורום פילם"
