ביקורת: החזרה לכתר: מעבדי ה- Core Ultra 200S Plus של אינטל משנים את חוקי המשחק

הקדמה

אחרי לא מעט השקות של מעבדים, קל לפתח סקפטיות. התרגלנו למחזורים שבהם היצרניות לוקחות את הסיליקון מהשנה שעברה, מוסיפות לו תוספת תדר זניחה וקוראות לזה "דור חדש". לכן, כשאינטל הכריזה על סדרת ה-Core Ultra 200S Plus (שמבוססת על ארכיטקטורת Arrow Lake-S), השאלה המתבקשת הייתה פשוטה: האם מדובר בעוד רענון שגרתי על הנייר, או שיש כאן בשורה אמיתית למשתמשים?

התשובה הקצרה, אחרי ששני מעבדי הדגל של הסדרה: ה-Core Ultra 7 270K Plus וה-Core Ultra 5 250K Plus נחתו אצלי על השולחן ועברו כמה בדיקות, קל להבין שמדובר בהרבה יותר מעוד רענון קוסמטי. אינטל לקחה את ארכיטקטורת ה-Arrow Lake שלה וביצעה שינויים ברמת החומרה והתקשורת הפנימית שמשנים את חוקי המשחק, במיוחד עבור מי שמשלב גיימינג עם יצירת תוכן כבדה.

ארכיטקטורה: יותר ליבות, פחות השהיה

אז מה באמת קורה מתחת למכסה המנוע של סדרת ה-Plus? אינטל החליטה שהדרך הכי טובה לתת בוסט לביצועים היא פשוט לדחוף פנימה יותר כוח עיבוד פיזי. גם ה-270K Plus וגם ה-250K Plus קיבלו תוספת משמעותית של 4 ליבות יעילות (E-cores) בהשוואה לדור הקודם (ה-265K וה-245K בהתאמה).

המשמעות היא שה-Core Ultra 7 270K Plus מגיע עכשיו לתצורה מרשימה של 24 ליבות (8 ליבות ביצועים ו-16 ליבות יעילות) עם 24 תהליכונים, ותדר עבודה מקסימלי מרשים ב-5.5GHz. אחיו הקטן, ה-Core Ultra 5 250K Plus, מציע 18 ליבות (6 ליבות ביצועים ו-12 יעילות) עם תדר בוסט של 5.3GHz. התוספת הזו של הליבות מורגשת בצורה קיצונית ברגע שאתם זורקים על המעבד משימות מקבילות כמו רינדור וידאו ב-Premiere או עבודה בתוכנות תלת-ממד – שם ה-Plus פשוט טורף את המתחרים, אבל נגיע למספרים המדויקים בהמשך.

מעבר לליבות, השינוי אולי הכי מעניין מבחינה הנדסית כאן – וזה שמשפיע ישירות על גיימרים – הוא שדרוג ה-Die-to-Die (D2D). במעבדים המודרניים של אינטל, שמורכבים ממספר אריחים (Tiles) מחוברים, מהירות התקשורת בין אריח החישוב (Compute Tile) לאריח המערכת (SoC Tile) היא קריטית. אינטל הקפיצה את תדר התקשורת הפנימית הזה בעד 900MHz לעומת הדור הקודם, והעמידה אותו על 3.0GHz. תכל'ס? זה אומר שהמידע טס מהר יותר בין הליבות לבקר הזיכרון (IMC). הדבר הזה חותך דרמטית את זמן ההשהיה (Latency) הפנימי של המערכת, ומתורגם ליותר פריימים לשנייה במשחקים תחרותיים שרגישים לזמני תגובה.

צריכת חשמל וקירור

הביצועים האלה מגיעים עם תג מחיר, והוא לא רק בדולרים – אלא בוואטים. מעבדי ה-200S Plus מתיישבים על תושבת LGA1851 ונתמכים באופן מלא על ידי לוחות האם מסדרת Z890. בעוד שדגם ה-250K Plus מציג נתון סביר של 159W במצב צריכת החשמל המקסימלי (Maximum Turbo Power) שלו, אחיו הגדול הוא כבר סיפור אחר.

ה-270K Plus מסוגל לשאוב עד 250W מההספק שלכם תחת מאמץ מלא (כמו למשל בזמן הרצת מבחני רינדור כבדים). זה אומר שאתם חייבים לקחת בחשבון פתרון קירור איכותי מאוד. החדשות הטובות הן שאינטל שמרה על תאימות מלאה לקירורים מהדורות הקודמים (LGA1700), כך שאם יש לכם קירור מים (AIO) איכותי בגודל 360 מ"מ או קירור אוויר חזק, אתם מסודרים. אבל אל תחשבו אפילו לנסות לקרר את ה-270K Plus עם קירור בסיסי, כי הוא יגיע לתקרת החום שלו ויוריד תדרים (Thermal Throttling) מהר מאוד. המעבד הזה רוצה לרוץ מהר, והוא צריך שתפנו לו את החום מהדרך כדי לעשות את זה.

קישוריות של הדור הבא ומהפכת הזיכרונות (4R CUDIMM ו-200S Boost)

מעבר לביצועים היבשים של המעבד, פלטפורמת Z890 שעליה יושבים המעבדים האלה מביאה איתה סט כלים מגוון ומתקדם של קישוריות. ופועל זה משפיע על היומיום של כולנו. נתחיל מהרשת האלחוטית: יש לנו כאן תמיכה ב-Wi-Fi 7. אם יש לכם ראוטר תומך בבית, הטכנולוגיה הזו פותחת לכם את התדר החדש של 6GHz ורוחב פס של 320MHz. במילים פשוטות? מדובר בקפיצה של פי 2.4 לעומת הדור הקודם, עם מהירויות שמגרדות את ה-5.8Gbps.

Z890 לוקחת את תקן ה-DDR5 צעד משמעותי קדימה. התמיכה הרשמית והבסיסית של המעבדים האלו קופצת למהירות של 6400 MT/s, אבל בפועל, אינטל מכוונת לכך שהמערכת תעבוד בצורה אופטימלית באזור ה-7200 MT/s (שזה, לא במקרה, הזיכרון שקיבלנו עבור הבדיקה). עבור אלו שלא מתפשרים ומשקיעים בלוחות אם מהקצה העליון – במיוחד כאלה שמתוכננים עם סלוט אחד לכל ערוץ כדי למזער עומס חשמלי – אפשר לדחוף את המהירויות הלאה עד ל-8400 MT/s במצב Gear 2. המספרים האלה מתורגמים לרוחב פס של כ-130 גיגה-בייט בשנייה. המשמעות בשטח? המעבד מקבל את המידע שהוא צריך כמעט באפס עיכוב, מה שמייצב משמעותית את הביצועים במשחקים כבדים.

בגזרת החיבורים החוטיים, הפלטפורמה תומכת ב-Thunderbolt 5. החיבור הזה מסוגל לדחוף רוחב פס אדיר של עד 120Gbps. זה אומר שאפשר לחבר למחשב מסכים ברזולוציות גבוהות מאוד, כוננים חיצונים, ולהעביר מידע בין מחשבים בזריזות – הכל דרך כבל אחד.

מהפכת ה-CUDIMM

עם כל הכבוד ל-Wi-Fi, הבשורה הכי גדולה של הפלטפורמה הזו עבור שחקני חומרה כבדים נמצאת בזיכרון ה-RAM. עד היום, גיימרים ועורכי וידאו נאלצו לעשות פשרה כואבת: או שאתם קונים זיכרון מהיר מאוד אבל בנפח קטן יחסית, או שאתם מתפרעים עם הנפח אבל נתקעים עם מהירויות נמוכות וזמני השהיה ארוכים שפוגעים בביצועים. סדרת ה-Core Ultra 200S Plus שמה לזה סוף בזכות תמיכה בטכנולוגיית 4R CUDIMM (על גבי לוחות אם נבחרים).

מה זה אומר בתכל'ס? CUDIMM היא טכנולוגיה שמוסיפה רכיב שעון זעיר ישירות על הסטיק של הזיכרון, מה ששומר על האות נקי ויציב גם במהירויות גבוהות מאוד. הטוויסט כאן הוא ה-"4R" (כלומר Quad Rank). הטכנולוגיה הזו מאפשרת לדחוס ארבע שכבות של זיכרון על סטיק אחד, כך שהמעבד יכול לגשת לשכבה אחת בזמן שהשכבה השנייה מתרעננת. התוצאה? אפשר עכשיו להעמיס במחשב 128GB של זיכרון, ועדיין לקבל מהירויות גבוהות של 7200MT/s עם זמני השהיה מינימליים. עבור יוצרי תוכן שצריכים המון RAM לרינדורים אבל לא רוצים להתפשר על פריימים כשהם נכנסים לשחק, זה פשוט חלום.

אוברקלוקינג רשמי עם תעודת ביטוח

אינטל לא עצרה שם והציגה את פרופיל ה-Intel 200S Boost. בעבר, אם רציתם לדחוף את הזיכרונות שלכם לקצה ולסחוט עוד ביצועים, הייתם צריכים להיכנס לביוס, לשחק עם מתחים, ובעיקר לקוות לטוב ולהסתכן באובדן האחריות. עכשיו, המעבדים תומכים רשמית בזיכרונות DDR5 במהירות 7200MT/s ישר מהקופסה. אבל, אם תקנו זיכרונות שתומכים בפרופיל ה-200S Boost החדש, המערכת תדע לדחוף אותם אוטומטית למהירות אדירה של 8000MT/s (ואת תדר התקשורת הפנימי ל-3.2GHz) – וכל זה כשהמעבד שלכם נשאר תחת האחריות הרשמית של אינטל ל-3 שנים. ככה בדיוק בונים פלטפורמה לאנתוזיאסטים.

תוכנה ואופטימיזציה

אחד הדברים שהכי מעצבנים אותי בהרכבת מחשב חדש הוא שלב התוכנה. להוריד דרייברים, לחפש עדכונים, לשחק עם הגדרות צריכת חשמל ולנסות להבין למה המעבד לא מתנהג כמו שצריך. כאן אינטל עשתה מהלך מבריק והציגה את ה-IPPP (Intel Platform Performance Package).

מדובר בתוכנה אחת שעושה הכל בלחיצת כפתור וסוגרת לכם את הפינה. זה מחליף את הצורך להתקין כל רכיב בנפרד, וכוללת בתוכו את כל מה שצריך כדי שהמעבד יעבוד בשיא הכוח: החל מהגדרות ניהול החשמל של מערכת ההפעלה (PPM), דרך דרייברים של ניהול תדרים (DTT), ועד לתוכנת האופטימיזציה APO. מבחינתי, אי אפשר לוותר על ההתקנה הזו. ברגע שהתקנתי את החבילה הזו, המערכת פשוט טסה בלי שהייתי צריך לשנות שום הגדרת צריכת חשמל ב- Windows.

 Binary Optimization Tool

אם ה-IPPP עושה סדר, הפיצ'ר שנקרא Binary Optimization Tool הוא שובר השוויון האמיתי של הפלטפורמה הזו. מדובר בכלי חכם שפועל מאחורי הקלעים וזמין להפעלה דרך הממשק של תוכנת ה-APO.

איך הפלא הזה עובד? הרבה משחקים בשוק פותחו במקור עבור קונסולות או עברו אופטימיזציה לארכיטקטורות של מעבדים אחרים. זה גורם לכך שהם לא מנצלים עד הסוף את היכולות של מעבדי אינטל. הכלי החדש פשוט לוקח את הקוד המקובץ (Machine Code) של המשחק, ו"מתרגם" ומייעל אותו בזמן אמת כדי שיתאים בצורה מושלמת לארכיטקטורה החדשה. התוצאה היא שיפור משמעותי בכמות ההוראות שהמעבד מסוגל לבצע בכל מחזור שעון (IPC), מה שדוחף את הביצועים למעלה.

זה אולי נשמע קצת כמו רמאות או פגיעה במשחק עצמו, אבל אינטל מדגישה כמה עובדות שחשוב להכיר: הכלי לא מפרק את הקוד (Decompile) ולא ניגש לקוד המקור של המשחק בשום שלב של התהליך. כמו כן,שום פעולה, חישוב או משימה שהמשחק אמור לעשות לא מבוטלים או נחתכים בדרך.

ברשימת המשחקים הנתמכים כפי שמפורט למטה, הכלי הזה מביא תוספת ממוצעת של 8% לקצב הפריימים (FPS). ובחלק מהמשחקים, כמו Shadow of the Tomb Raider, ישנה קפיצה פסיכית של עד 22% בביצועים רק בזכות הדלקת הפיצ'ר הזה.

כדי ליהנות מהקסם הטכנולוגי הזה, כל מה שהייתי צריך לעשות זה להיכנס לתוכנת ה-APO, לסמן את תיבת ה-Advanced Mode, להדליק את הפיצ'ר על המשחק הרצוי ברשימה, ולעשות ריסטרט מהיר למחשב. זה ממש לקבל אקסטרה ביצועים בחינם, וזה מדגים מצוין איך תוכנה טובה יכולה לנצל חומרה חזקה למקסימום.

מערכת הבדיקה שלנו

כדי לבחון את המפלצות האלה, ולא לתת לשום רכיב אחר להוות צוואר בקבוק, בניתי את מערכת הבדיקה סביב חומרה עדכנית מאוד:

• לוח אם: Z890 AORUS ELITE WIFI7.
• זיכרון: G.Skill Trident Z5 RGB 32GB (2x16GB) 7200MT/s CL34.
• מערכת הפעלה: Windows 11 25H2.

מבחני ביצועים | גיימינג

הגיע הזמן לדבר במספרים. לקחתי את המעבדים למסלול הבדיקות והשוויתי אותם ישירות למתחרים הכוללים את:

• Ryzen 7 9800X3D
• Core Ultra 9 285K
• Ryzen 9 9950X
• Core Ultra 7 265K
• Core Ultra 5 245K

התמונה שעולה מ- Cities: Skylines II, משחק שהוא למעשה מגרסת בשר למעבדים – נהיית חדה וברורה מתמיד. ה-Ryzen 7 9800X3D עדיין מחזיק בכתר בביטחה בזכות זיכרון המטמון (3D Cache) האימתני שלו. אבל הפאנצ' האמיתי נמצא שורה אחת למטה: ה-Core Ultra 7 270K Plus. המעבד הזה לא סתם מספק ביצועים מעולים, הוא אשכרה עושה קניבליזציה לסדרה שלו ועוקף את ספינת הדגל היקרה, ה-Core Ultra 9 285K. עם ממוצע של 98 פריימים ו-1% Low סופר-יציב של 91, ה-270K Plus מוכיח שהוא כנראה העסקה הכי חכמה לגיימרים כרגע. תוסיפו לזה את העובדה שמעבד ביניים כמו ה-250K Plus מצליח לתת פייט ולהתעלות עלמפלצת עבודה כמו ה-Ryzen 9 9950X, מקבלים כאן סדרה שפשוט שוברת את החוקים של מה שאנחנו מצפים מכל רמת מחיר.

עוברים ל-Cyberpunk 2077, אולי המבחן הכי אכזרי שיש היום לחומרה. יש פה כמה דברים שקשה להתעלם מהם. קודם כל, ה-Ryzen 7 9800X3D עדיין בשלו, חי בבועה משלו בפסגה. אבל שוב, הסיפור האמיתי נמצא בביצועים של סדרת ה-Plus החדשה של אינטל. ה-Core Ultra 7 270K Plus מתברג למקום השני והמכובד ביציבות (1% Low של 183 פריימים), כשהוא ממשיך להראות את הגב למעבדי דגל יקרים בהרבה, כולל אחיו הגדול ה-Core Ultra 9 285K.

אבל שימו לב לנתון אולי הכי משוגע בגרף הזה: ה-Core Ultra 5 250K Plus, שאמור להיות מעבד ביניים קלאסי, מייצר ממוצע פריימים (215 FPS) שגבוה יותר גם מה-265K וגם מה-285K (!), אפילו שה-1% Low שלו מעט נמוך יותר. במקביל, ה-Ryzen 9 9950X המפלצתי קורס לאחור בנתון היציבות הקריטי (1% Low של 163 בלבד). התוצאות האלו רק מוכיחות כמה אינטל דחפה את מעבדי ה-Plus לקצה כשזה מגיע לגיימינג נטו, ואיך מעבדי ה'קצה העליון' המסורתיים ממשיכים לאבד את ההצדקה למחיר שלהם כשמדברים על משחקים.

נעבור ל-Counter-Strike 2, מגרש המשחקים האולטימטיבי של סצנת ה-eSports, שבו כל פריים קריטי ומהירות היא חזות הכל. המספרים כאן פשוט פסיכיים. ה-Ryzen 7 9800X3D מרחף באטמוספירה משלו ומנפץ את תקרת ה-600 פריימים בשנייה. ה-Ryzen 9 9950X אמנם מתייצב אחריו עם ביצועים מרשימים, אבל הדרמה האמיתית ממשיכה להיות בקרבות הפנימיים של אינטל. שוב, אנחנו רואים את ה-Core Ultra 7 270K Plus לוקח את המושכות ועוקף את ספינת הדגל של הסדרה, ה-Core Ultra 9 285K, עם ביצועים עדיפים גם בממוצע וגם ביציבות החשובה של ה-1% Low. המגמה הזו מחלחלת גם מטה, כשה-Core Ultra 5 250K Plus משאיר מאחור את ה-265K. המסקנה מ-CS2 חותכת: ארכיטקטורת ה-Plus של אינטל פשוט מפיקה יותר כוח גיימינג נטו, ומרוקנת מתוכן את הצורך לשדרג לדגמים היקרים יותר בסדרה.

מבחני ביצועים | פרודוקטיביות

עכשיו אנחנו מחליפים דיסקט ועוברים ל-Blender 5.0.1, מבחן שבוחן נטו כוח עיבוד גולמי וריבוי ליבות ליצירת תוכן – בלי הנחות ובלי קיצורי דרך. פה אנחנו רואים היפוך תפקידים מוחלט: ה-Ryzen 7 9800X3D, שהיה מלך הגיימינג הבלתי מעורער, מתרסק לתחתית הטבלה, פשוט כי זיכרון ה-3D שלו לא נותן שום יתרון במשימות רינדור כאלה. במקום הראשון ניצב ה-Ryzen 9 9950X, מפלצת הליבות של AMD. אבל ההלם האמיתי? ה-Core Ultra 7 270K Plus נושף בעורפו עם פער זניח של 3 שניות בלבד, ושוב – בפעם המי-יודע-כמה – משאיר את האח הגדול והיקר שלו, ה-Core Ultra 9 285K, מאחור. גם מעבד הביניים, ה-250K Plus, מסיים את העבודה הרבה לפני מעבדים אחרים, ומוכיח יעילות מרשימה. המסקנה שעולה מכאן ברורה: אם אתם גם גיימרים וגם יוצרי תוכן (עורכי וידאו, תלת-ממד), סדרת ה-Plus של אינטל מסתמנת כאולר שוויצרי שפשוט נותן תמורה מטורפת למחיר, אפילו מול מעבדים מהקצה העליון ביותר.

לקינוח מבחני הביצועים, אנחנו זורקים את המעבדים למטחנת הבשר של Cinebench 2024, מבחן סינתטי שבודק כוח עיבוד טהור ואכזרי בריבוי ליבות. ופה, רבותיי, קורה משהו שבאמת שומט לסתות: ה-Core Ultra 7 270K Plus פשוט טורף את כל הטבלה ומתיישב במקום הראשון. הוא לא רק עוקף את מפלצת הליבות של AMD, ה-Ryzen 9 9950X, אלא שוב – ובאופן הכי בוטה שיש – רומס את מעבד הדגל של אינטל עצמה, ה-Core Ultra 9 285K. זה כמעט חסר תקדים לראות מעבד מסדרת 7 מפיק ביצועי מולטי-קור גבוהים יותר ממעבד מסדרת 9 של אותו דור. בתחתית הרשימה אנחנו מוצאים את ה-Ryzen 7 9800X3D, שזה הגיוני לחלוטין למעבד שנועד אך ורק לגיימינג ולא לעבודות רינדור מסיביות. במרכז הטבלה, ה-Core Ultra 5 250K Plus ממשיך להוכיח שהוא כוח שאי אפשר להתעלם ממנו, כשהוא פותח פער מורגש על ה-245K הרגיל. המבחן הזה פשוט סוגר את הפינה: סדרת ה-Plus החדשה עושה בית ספר לכל מה שהכרנו על מיצוב מעבדים.

כדי לסגור את הפינה של המבחנים הסינתטיים, בדקנו גם את הביצועים של ליבה בודדת (Single-Core) ב-Cinebench 2024. המבחן הזה קריטי כי הוא בודק את 'המהירות המתפרצת' נטו, מה שמשפיע ישירות על התגובתיות של מערכת ההפעלה ביומיום ועל תוכנות שלא יודעות לנצל הרבה ליבות במקביל. וכאן, סוף סוף, ה-Core Ultra 9 285K נזכר שהוא אמור להיות ספינת הדגל ולוקח את המקום הראשון. אבל אל תתנו לזה להטעות אתכם – ה-Core Ultra 7 270K Plus יושב לו ישר על הזנב במקום השני, כשהוא משאיר מאחור את ה-Ryzen 9 9950X של AMD. למטה בתחתית אנחנו רואים את ה-Ryzen 7 9800X3D וה-Core Ultra 5 245K חולקים את המקום האחרון, שזה נתון צפוי למעבד ה-3D של AMD שבנוי סביב גיימינג ומקריב מהירויות שעון לטובת זיכרון מטמון. אבל גם פה, כוכב הביניים שלנו, ה-Core Ultra 5 250K Plus, עוקף אותם בלי למצמץ. המסקנה? גם כשבוחנים את הכוח הגולמי של ליבה בודדת, סדרת ה-Plus החדשה פשוט נותנת יותר מדי תמורה מכדי להצדיק שדרוג למעבדי ה'פרימיום'.

עוברים למגרש של יוצרי התוכן הדו-ממדי עם Adobe Photoshop. התוכנה הזו תמיד הייתה רגישה מאוד לארכיטקטורה ומהירויות שעון, וכאן AMD לוקחת פיקוד ברור כשה-Ryzen 9 9950X וה-Ryzen 7 9800X3D תופסים את הפסגה בנוחות. אבל רגע, תסתכלו מה קורה במחנה של אינטל, כי שוב מתרחשת שם רעידת אדמה. ה-Core Ultra 7 270K Plus מתמקם בראש הטבלה הפנימית שלהם, אבל מה שבאמת צריך להטריד את מנהלי המוצר של החברה זה ה-Core Ultra 5 250K Plus. מעבד הביניים הזה לא רק עוקף את ה-265K, אלא משאיר מאחור אפילו את ה-Core Ultra 9 285K היוקרתי (!). בפעם המי-יודע-כמה במורד הסקירה הזו, סדרת ה-Plus מוכיחה שהיא מציעה אופטימיזציה עדיפה בפועל, וגורמת למעבדי ה'קצה העליון' להיראות כמו עסקה פשוט לא משתלמת – הפעם גם עבור צלמים ומעצבים גרפיים.

סיכום

בשוק שבו מחירי הזיכרונות והאחסון רק מטפסים, הבחירות של הגיימרים והיוצרים הופכות לקשות מתמיד. כאן בדיוק נכנסת אינטל עם תמחור אגרסיבי ושיפורים אמיתיים בביצועים, שהופכים את סדרת ה-Plus למשתלמת משמעותית מהסיבוב הראשון של ה Core Ultra ב-2024. ה-Core Ultra 5 250K במחיר של $199 הוא דיל פנומנלי שמאפשר למתוח את התקציב הרבה יותר רחוק. ה-270K Plus, לעומת זאת, הוא כבר סיפור מורכב יותר: ב-$299 הוא אומנם מפלצת שנותנת פייט מעל לקטגוריית המחיר שלה, אבל עבור גיימרים 'טו, הוא  לא מספק שיפור של 50% בביצועים שמצדיק את תוספת המחיר מה-Ultra 5.

בואו נהיה כנים: אם חיפשתם את התשובה של אינטל לטכנולוגיית ה-X3D של AMD, זה לא המקרה. ה-7800X3D של המתחרה עדיין מהיר יותר במשחקים, וגם אם הוא יקר ב-$50 מה-270K Plus, ההפרש הזה נמחק בקלות כשבוחרים בלוח אם זול יותר מסדרת 600 של AMD. בנוסף, צריך לזכור שתושבת 1851 היא מבוי סתום שצפוי להתחלף בקרוב בסדרת ה-Nova Lake. למי שמשדרג פעם ב-3 עד 5 שנים זה כנראה לא יפריע, אבל לחובבי שדרוגים תכופים – זו נקודה למחשבה. בשורה התחתונה, אם העבודה שלכם כוללת שימושים רב-משימתיים לצד גיימינג, ה-270K Plus הוא אופציה נהדרת שתנחת על המדפים כבר ביום חמישי הקרוב. עכשיו הכדור עובר ל-AMD, ונראה אם היא תגיב עם דגמי 'X3D' מוזלים משלה.