הדיון הציבורי על השלכות הבינה המלאכותית הפך באחרונה לזירת התגוששות בין נביאי זעם למבשרי קידמה, במיוחד סביב השפעת ה‑AI על שוק העבודה. מן העבר האחד, אנליסטים מזהירים מפני הכחדת מקצועות המונית, שתותיר מיליוני מובטלים. מן העבר השני, אופטימיסטים טכנולוגיים מזכירים כי, כמו במהפכות טכנולוגיות קודמות, גם הפעם ייוולדו מקצועות חדשים שטרם דימיינו.
אבל בתווך שבין האיום להזדמנות מסתתר אתגר ממוקד יותר והוא השפעת ה‑AI על תעסוקת נשים ועל ייצוג נשים בעולמות הטכנולוגיה והקניין הרוחני.
נשים פגיעות יותר
הנתונים המחקריים העדכניים מצביעים על תופעה המכונה "הדחיקה המגדרית הגדולה". בניגוד למהפכות טכנולוגיות קודמות, שפגעו בעיקר בעבודת ייצור ידנית, הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI) משבשת באגרסיביות דווקא את מקצועות ה"צווארון הוורוד", תחומים כמו ניהול אדמיניסטרטיבי, משאבי אנוש, שיווק, עיצוב ופרסום. אלה בדיוק המקצועות שבהם נשים השיגו דריסת רגל משמעותית בעשורים האחרונים.
לפי מחקרים של קרן המטבע הבין-לאומית (IMF) וארגון ה‑OECD על אוטומציה ומגדר, כ-11% מהנשים בעולם המפותח נמצאות בקבוצת סיכון גבוהה לאוטומציה – שיעור גבוה מזה של גברים, הממחיש פגיעות יתר של נשים, בעיקר בתחומי השירותים, ההוראה והפארה‑רפואה. אך גם בתחומים טכנולוגיים, לרבות פיתוח כלי AI עצמם, נשים ממלאות לעיתים קרובות תפקידים רוטיניים או תומכים, שחשופים יותר להחלפה.
עם זאת, התמונה אינה אחידה. במקביל לסיכוני השחיקה, נפתחות גם זירות חדשות של יזמות, מחקר ופיתוח, שבהן נשים עשויות לתפוס עמדות מפתח אם תינתן להן גישה שוויונית למשאבים ולהכשרה.
מערכות AI משעתקות אי-שוויון מגדרי
הבעיה מחריפה כשצוללים לעומק הזירה הטכנולוגית. נכון ל-2025, נשים מהוות כיום רק כרבע מכוח העבודה בתחום הבינה המלאכותית, ושיעורן נמוך עוד יותר בצוותי הפיתוח שמעצבים את מודלי הבינה המלאכותית המתקדמים (לפי דוח Tech Ladies Women in AI Report 2025). כאשר הרוב המוחלט של מעצבי האלגוריתמים הם גברים, ה‑AI "לומד" ומקבע הטיות מגדריות היסטוריות. כך נוצר מעגל קסמים שבו דאטה מוטה מוביל לאלגוריתם מוטה, שמייצר מציאות שבה המנכ"ל הוא תמיד גבר והמזכירה תמיד אישה.
לפי דוח אונסק"ו על הטיות מגדריות במודלים גנרטיביים (Gender Bias in AI: A UNESCO Study), מודלים כמו GPT ו-Llama 2 אכן מייצרים תכנים המשמרים סטריאוטיפים מסורתיים. זאת ועוד, מחקרי NLP (עיבוד שפה טבעית) מ-2025 גם חושפים כי מודלי שפה גדולים נוטים להעדיף סגנון תקשורת "גברי" – אסרטיבי, ישיר ותחרותי – על פני סגנון "נשי" שיתופי ואמפתי יותר.
נשים חשופות אם כן ללפיתת צבת כפולה. מצד אחד, המקצועות המסורתיים נשחקים; מצד שני, בקטר הטכנולוגי שבונה את הכלים החדשים נותר מיעוט נשי. התוצאה היא אובדן אחיזה בעולם הישן בלי הבטחת מקום בעיצוב העולם החדש.
תמרוץ כלכלי לשינוי מאזן הכוחות
כדי למנוע את הדחיקה המגדרית ולהפוך את ישראל למובילה בבינה מלאכותית אתית ומכלילה, נדרשת אסטרטגיה ממשלתית פרואקטיבית. דוח המועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה משנת 2022 כבר הגדיר את הצורך בקידום נשים בתחום הבינה המלאכותית כאינטרס לאומי, ביטחוני וכלכלי. הוא אף התריע כי לא קיימת התייחסות בקרב מקבלי ההחלטות להיבט המגדרי בתהליכים הנעשים בישראל לקידום תחום הבינה המלאכותית.
להבנתנו, על המדינה לנקוט במספר צעדים וזאת בכמה צירים מקבילים. הראשון קשור לרגולציה ושקיפות אלגוריתמית. המדינה חייבת להכיר בכך שאלגוריתם מוטה הוא כשל שוק הדורש התערבות ולחייב את מה שמכונה "מבחני הוגנות מגדרית". כלומר, החלת רגולציה המחייבת חברות המפתחות מערכות AI המשפיעות על הציבור (למשל, בתחומי תעסוקה, אשראי ובריאות) לבצע בדיקות שיטתיות להטיות לפני השקת המוצר.
הכיוון השני הוא מתן תמרוץ כלכלי ליזמות נשית בתחומי הדיפטק (Deep Tech) כדי לשנות את מאזן הכוחות לטובת הנשים. בין היתר, על המדינה להתנות מענקי מחקר ופיתוח בבינה מלאכותית בשילוב נשים בצוותי הליבה הטכנולוגיים.
במקביל, על הממשלה להקים קרנות ייעודיות ליזמות נשית, או לעודד את הקמתן במגזר הפרטי. מומלץ גם שהממשלה תגדיל את מסלולי התמיכה למיזמי AI בהובלת נשים, במסגרת רשות החדשנות, כדי לתקן את כשל השוק שבו רוב ההון סיכון מגיע למיזמים גבריים.
בתחום האקדמי כבר הציע דוח המועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה לשים דגש על ההיבט המגדרי בהקמת קתדרות מחקר בתחום ה-AI ולכלול התייחסות לנושא בחוגים ללימודי מחשבים.
לבסוף, על הממשלה לקבוע יעד ברור לשילוב נשים כחלק מהתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, כולל תמרוץ חברות פרטיות לעמוד ביעדי ייצוג בתפקידי מפתח בתחום.
הבעלות על נכסי העתיד
אין ספק שהבינה המלאכותית היא ההזדמנות הגדולה ביותר של דורנו, אך ללא התערבות מודעת, היא עלולה להפוך לאיום המוחשי ביותר על השאיפה לשוויון מגדרי בעולמות הטכנולוגיה. אם נאפשר לאלגוריתמים להיכתב בצוותים הומוגניים, על בסיס נתונים שמנציחים את העבר, נגזור על עצמנו עתיד דיגיטלי שבו נשים מודרות לא רק מהחלטות כלכליות, אלא מהגדרת המציאות עצמה.
צריך גם לזכור שהעתיד הטכנולוגי אינו נכתב רק בקוד. הוא נרשם גם בבקשות פטנט, בהגנות קניין רוחני ובבעלות על רעיונות. אם נשים אינן שותפות מלאות בשלבי ההמצאה וההגדרה, הן יוותרו גם מחוץ לבעלות על הכלכלה החדשה.
למעשה, מעבר לשאלת התעסוקה, זירת הקניין הרוחני היא הזירה שבה יוכרע עתיד הכלכלה הדיגיטלית. בעידן הבינה המלאכותית, כוח כלכלי אינו נובע רק מהפעלת הטכנולוגיה, אלא בעיקר מהבעלות על ההמצאות, האלגוריתמים, המודלים והדאטה שמאחוריה. פטנטים, זכויות יוצרים וסודות מסחריים הם הכלים המשפטיים שבאמצעותם נקבעת השליטה על החדשנות ועל הערך שהיא מייצרת.
לכן, השאלה מי מפתח את הטכנולוגיות אינה רק שאלה של ייצוג תעסוקתי, אלא גם של בעלות על נכסי העתיד. אם נשים אינן שותפות מלאות בשלבי ההמצאה והפיתוח של מערכות AI, הן עלולות להישאר גם מחוץ לבעלות על ההון האינטלקטואלי שמניע את הכלכלה החדשה. במילים אחרות: מי שאינה שותפה ביצירת הקניין הרוחני של עידן ה-AI, תתקשה להיות שותפה גם לפירותיו.
כמי שמלוות מקרוב ממציאים ויזמים משני המינים, אנו רואות שוב ושוב כיצד גיוון מחשבתי אינו רק ערך מוסרי, אלא מנוע צמיחה וחדשנות הכרחי. ישראל, השואפת להוביל את מהפכת ה‑AI, אינה יכולה להרשות לעצמה להשאיר חצי מהמוחות מחוץ למשחק. הדרת נשים היא טעות השקעה כלכלית וביטחונית שאת מחירה נשלם כולנו.
ד"ר אסתר לוצאטו היא מנכ"לית קבוצת לוצאטו, קבוצת הקניין הרוחני הוותיקה והמובילה בישראל, שמציינת השנה 157 שנים להיווסדה ומונה רוב נשי בהנהלה. עו"ד תמר לוצאטו עומדת בראש הפיתוח עסקי, השיווק והחדשנות בקבוצה
ד"ר אסתר לוצאטו גם עומדת בראש המועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אך מאמר זה משקף את דעותיה הפרטיות בלבד
