המלחמה לא רק שינתה את חיינו כלפי חוץ, היא חדרה אל סלון, אל הטלפון, ואל פסיכולוגיה של כל אחד ואחת. מחקרים חדשים חושפים תמונה מורכבת: הטלוויזיה נשארת "מדורת השבט", אבל היא כבר לא הגורם המאחד שהייתה. ברוכים לעידן חדש של צריכת מדיה ישראלית.
מ"חדשות הלילה" לטלגרם בשידור חי
בשנים עברו, מלחמות ישראל נצפו מסביב לטלוויזיה. מלחמת לבנון השנייה ב-2006 הייתה "מלחמה מצולמת" ראשונה מסוגה, שבה 93% מהיהודים הישראלים תמכו בלחימה בימים הראשונים. ב2014, בצוק איתן, ערוצי הטלוויזיה המסחריים שלטו בנרטיב הלאומי. הציבור ישב מסביב לטלוויזיה כמו סוג של מדורה משותפת.
"חרבות ברזל" שינתה את כולנו, מכל בחינה אפשרית. ב-8 באוקטובר 2023, יום אחרי הטבח, ערוץ 12 חדשות הגיע לדירוג צפייה של 30%. הפיק הזה, יוצא דופן ככל שיהיה, היה רגעי. עד דצמבר 2023, שני חודשים לאחר מכן, הרייטינג של ערוץ 12 ירד ל18.2%. ערוץ 13 נפל ל6.8%, וכאן 11 ל5.4%.
עלייתו של ערוץ 14 ושבירת הקונצנזוס
הנתון המפתיע ביותר אינו הירידה בצפייה, אלא לאן עברו הצופים. חלק ניכר מהם לא כיבו את הטלוויזיה, הם פשוט עברו ערוץ. ערוץ 14, הערוץ הימני הפרו ממשלתי, הצליח לעקוף לעיתים את ערוץ 12 בפלחי שידור ספציפיים. נראה שצופי ערוץ 14 צופים אך ורק בערוץ 14, בעוד שצופי שאר הערוצים נודדים מדי פעם בין הערוצים השונים.
המשמעות העיקרית היא שלא כל הישראלים רואים את אותה מלחמה. הם רואים גרסאות מקבילות שלה, כל אחד מהמסך שמאשר את ההשקפה שלו.
מהפכת הטלגרם: מ50% ל70% בין לילה
השינוי הדרמטי ביותר אינו בין ערוצי הטלוויזיה, אלא הנטישה של הטלוויזיה לטובת הטלגרם. אחרי ה7 באוקטובר, אחוז המבוגרים הישראלים עם טלגרם מותקן טינס מ50% ל70%. במהלך הסלמות, ערוצי טלגרם ספציפיים צברו 10-20% מנויים תוך ימים בודדים.
- 63% מהישראלים צורכים חדשות אונליין מדי יום
- 59.5% צורכים דרך רשתות חברתיות
- 58% דרך טלוויזיה
- 52% דרך וואטסאפ וטלגרם, שעקפו את הרדיו (36%)
הפסיכולוגיה של הצפייה הכפייתית
היסטורית, הטלוויזיה שימשה כ"מייצב פסיכולוגי" בעתות משבר. קול הרדיו של נחמן שי במלחמת המפרץ ב1991 הקנה שקט ושליטה. ב2023, המנגנון הזה התפרק לגמרי.
הצפייה הפכה לכפייתית, לחיפוש שליטה בסביבה שאי אפשר לשלוט עליה. חוקרים מתארים את התופעה כ"אסירים רעבים המחפשים אוכל", כשהאוכל הוא מידע שבסופו של דבר מרגיז יותר ממה שמרגיע. 44% מהישראלים דיווחו שחרטו על כך שצפו בסרטוני מלחמה ברשת.
ילדים מול מסכים: 44% יותר זמן צפייה
ההשפעה הקשה ביותר היא על ילדים. סגירת בתי ספר וצמצום פעילות חוץ הביאו לעלייה של 44.4% בזמן המסך של ילדים בתקופת המלחמה.
- פעילות גופנית צנחה לכ-50% מהרמה טרום המלחמה
- רק 15% מהמשפחות דיווחו שילדם קיבל שעה של פעילות יומית מומלצת
- 84% מהילדים ישראל סבלו ממצוקה רגשית במהלך המלחמה
- 93% מהילדים שנפגעו ישירות הראו סימני מצוקה
- רק 14% מההורים פנו לעזרה נפשית ראשונית לילדיהם
מה אומרים נתוני הצפיה של יס על מלחמת אירן?
נתוני הצפייה של yes מתחילת המלחמה עם איראן חושפים:
- עלייה של 50% בזמן הצפייה הממוצע למשק בית לכ-14 שעות
- 78% מסך הצפייה מוקדשת לערוצי החדשות
- עלייה של 47% בצפייה בתכני ילדים ונוער ו־60% דרך אפליקציית המובייל.
- זינוק של 43% בצפייה בשעות הלילה
על פי נתוני yes, מאז פתיחת המערכה מול איראן ביום שבת בבוקר נרשמה עלייה של 50% בזמן הצפייה הממוצע בטלוויזיה למשק בית מכ-9 שעות בימי שגרה לכ-13.5 שעות בימי המלחמה (סך שעות הצפייה של כלל הטלוויזיות בבית). בשעת פתיחת המערכה ביום שבת בשעה 8:15 הצפייה בטלוויזיה זינקה פי 5.5 בהשוואה לימי שגרה.
עוד עולה מנתוני yes כי 78% מסך הצפייה של הישראלים בארבע היממות האחרונות הייתה מוקדשת לערוצי החדשות. גם בגזרת הילדים והנוער נרשמת עלייה משמעותית: צפייה בתכני ילדים ונוער עלתה ב-47%, כאשר דרך אפליקציית המובייל הצפייה בתכנים אלה עלתה ב-60%.
גם באמצע הלילה הישראלים לא מתנתקים מהחדשות: במהלך הלילות האחרונים בין השעות 5:00 ל-00:00 לפנות בוקר נרשמה הלילה זינוק של 43% בצפייה לעומת הימים שלפני פתיחת המערכה. גם הצפייה בשעות הבוקר (8:00-10:00) רושמת זינוק של פי 2.5 בהשוואה לימי שגרה.
