אפתח את הביקורת בשאלה, עם מי לא הייתם רוצים להיתקע על אי בודד? על השאלה הזו בדיוק עונה מותחן האימה החדש "הצילו", שעולה היום (חמישי) בבתי הקולנוע. גיבורת הסרט היא לינדה לידל (שאותה מגלמת רייצ'ל מקאדמס המעולה), מהאנשים האלה שקוראים להם "האנשים השקופים". אישה באמצע החיים, שגרה בדירה קטנה שאותה היא חולקת עם ציפור ומכורה ל"הישרדות". לינדה עובדת במחלקת אסטרטגיה של חברת ייעוץ גדולה ומחכה לקידום שאמור להגיע. כשהבעלים של החברה נפטר, בנו בראדלי (שאותו מגלם דילן אובראיין, שגם הוא מעולה), צעיר מפונק ויהיר, יורש אותו. ביום הראשון בתפקיד בראדלי נתקל בלינדה שבאה לו לא בטוב. הוא מתעמר בה, משפיל אותה ומונע ממנה את הקידום. כשלינדה מערערת על ההחלטה, בראדלי מזמין אותה לטוס איתו ועם סגל המנהלים הבכיר לבנגקוק לצורך עסקת מיזוג גדולה. בדרך לבנגקוק המטוס הפרטי שהם שכרו נקלע לסערה ומתרסק. לינדה ובראדלי ניצלים ומוצאים את עצמם ביחד, על אי בודד, מנסים לשרוד ולמצוא עזרה כשיש להם רק זה את זו. מכאן העניינים מתחילים להסתבך.
מודה, אני חיכיתי מאוד ל"הצילו" מאז שראיתי את הטריילר הראשון. בעיקר בזכות מי שביים אותו, סם ריימי. ריימי, שמוכר לכולם בעיקר בזכות טרילוגיית "ספיידרמן" עם טובי מגוויר, הגיע מז'אנר האימה ובתחילת דרכו ביים סרטים שהפכו לקלאסיקות כמו "מוות אכזרי", "קנדימן" ו"קחי אותי לגיהנום". שלושה סרטים שהיו מאוד מפחידים, אבל גם כיפיים ומלאים בהומור ומודעות עצמית. ריימי לא מביים הרבה ובשנים האחרונות הוא פנה להפקה, אז שכשהוא מחליט לביים, זה צריך להיות סרט שהוא אירוע ו"הצילו" הוא בהחלט כזה. "הצילו" הוא מותחן אימה מצחיק, כיפי ומדמם במידה, שהמסר שלו הוא שהמפלצת הכי מפחידה שקיימת, היא בעצם אנחנו. אופציה מעניינת לדייט, או לערב כיפי עם חברים
ריימי מוכיח ב"הצילו" שהוא מספר סיפורים בחסד. הוא בונה את הסרט ביד אומן ומצליח לשמור על קצב ועניין לכל אורך הסרט. הפתיחה מצחיקה, אבל גם מרגשת ונוגעת ללב כי כולנו התמודדנו בחיינו המקצועיים עם בוס מתעלל. החלק האמצעי, שמתחיל מיד לאחר התרסקות המטוס, הוא היותר אימתי, מותח ומדמם. לרגעים מסוימים חשבתי שהוא שילוב בין "להתחיל מחדש" של רוברט זמקיס עם טום הנקס, ל"מיזרי" של רוב ריינר עם קת'י בייטס וג'יימס קאן. הדינמיקה בין הדמויות של לינדה ובראדלי תורמת לאווירה המותחת והמלחיצה והודות לבימוי הקצבי של ריימי (וגם למשחק של השחקנים, שאליהם אגיע עוד מעט), הצופים נשארים ישובים ומרוכזים כדי לא לפספס שום דבר. ברבע השעה האחרונה של הסרט ריימי מחליט שבא לו להתחרע ו"הצילו" עובר במהירות של רכבת דוהרת למחוזות הטראש המטורף (ממש כמו "עוזרת הבית" שיצא בתחילת החודש). החלק הזה היה הפחות טוב בסרט ואם התסריטאים היו משקיעים בו ועושים לו דיוק וליטוש, זה היה יכול להועיל, כי הטראש ממצה את עצמו אחרי 5 דקות. גם האפקטים הממוחשבים נראו בסצנות מסוימות ממוחשבים יותר מדי. מה שכן, זה לא השפיע על חווית הצפייה שלי.
בנוסף לבימוי של ריימי, מה שהופך את "הצילו" לסרט כיפי הוא המשחק של צמד השחקנים הראשיים. רייצ'ל מקאדמס, שתחגוג בנובמבר 48, הייתה אחת השחקניות העסוקות בשנים הראשונות של ה-2000 ומוכרת לרובנו מסרטים כמו "ילדות רעות", "היומן" ו"לדפוק חתונה". בשנים האחרונות היא שיחקה בעיקר בתפקידי משנה וב"הצילו" היא נהנית מכל רגע בתפקיד הראשי של לינדה. היא נטמעת לחלוטין בתוך הדמות ומפגינה יכולת משחק וורסטילית ומגוונת, כשהיא מתחילה בתור אישה שקופה ולאורך הסרט היא מגלה את עצמה, נפתחת כמו פרח וגם יודעת לעקוץ ולהשיב מלחמה כשצריך. דילן אובראיין, שחולק איתה את רוב זמן המסך, משכנע בתור הבוס הצעיר, המניפולטיבי והנרקיסיסט והדינמיקה ביניהם, שמתחילה בכיוון מסוים, מתפתחת באיטיות לאורך הסרט ומקבלת כיוונים אחרים לגמרי, עושה לשניהם טוב וביחד הם שורפים את המסך.
תמונות, פוסטר וטריילר באדיבות "פורום פילם"
