ביקורת: סרט לסופשבוע: זוטרופוליס 2 ( Zootopia 2)

תשע שנים אחרי הסרט הראשון, ועם ציפיות בגובה גורדי השחקים, "זוטרופוליס 2" מגיע בדיוק לעונת החגים ומחזיר אותנו לעיר שבה ארנבת שוטרת ושועל נוכל מנהלים חקירות כמו זוג נשוי שמסוכסך על התור במדיח. דיסני מכוונת פה שוב למקום שבו "סרט ילדים" הוא רק תירוץ, והמסרים האמיתיים מיועדים גם להורים שמחזיקים את הפופקורן.

האם זה עובד בפעם השנייה? צפינו

עלילה בלי ספוילרים כבדים

הסרט מתרחש זמן קצר אחרי סוף "זוטרופוליס". ג'ודי הופס וניק וויילד כבר שותפים מן המניין ב־ZPD, אבל השותפות הזו הרבה פחות מושלמת ממה שהסצנה האחרונה של הסרט הראשון הבטיחה. אחרי שהם מפילים חקירה על הברכיים, צ'יף בוגו שולח אותם לדבר שהכי מפחיד שוטרים קשוחים: טיפול זוגי. אצל קוואקה בשם ד"ר פאזבי, שמתמחה בטיפול בשותפים לעבודה שמדברים אחד עם השני בעיקר בצעקות.
במקביל, זוטרופוליס חוגגת מאה שנים להקמתה. משפחת לינקסלי האריסטוקרטית מארגנת גאלה מפוארת עם הרבה זהב, הרבה אגו והרבה פוטנציאל לבלגן. לתוך הערב המושלם הזה נכנס משהו שהעיר הזו לא ראתה מעולם: נחש. יותר נכון, פיתון כריזמטי בשם גארי דה סנייק, שמופיע ישר מהטריילרים בתור "היצור המסתורי שהופך את העיר".
גארי חוטף באמצע האירוע יומן עתיק שקשור להקמת העיר, והאירוע מתגלגל מהר מאוד לעלילה שמערבת היסטוריה מושתקת, קונספירציה על מזג האוויר בעיר, והגילוי הגדול: יש אזור נסתר שבו זוחלים חיו בשקט רחוק מיונקים, כי ההיסטוריה הרשמית הדיחה אותם מהסיפור. מכאן ג'ודי וניק הופכים לפושעים נמלטים לרגע, חוצים אזורים חדשים כמו Marsh Market והכפר הקפוא Reptile Ravine, ומנסים להבין אם גארי הוא איום על העיר או דווקא המפתח לפיוס היסטורי.

כשפסיכולוגית קוואקה, נחש חרדתי ובונה היפראקטיבית נכנסים לבר

אחד הדברים שהפכו את "זוטרופוליס" הראשון להצלחה חוצת דורות היה השילוב המדויק בין בדיחות שמדברות לילדים לבין הומור חכם שמתיישב בול על ההורים. גם "זוטרופוליס 2" ממשיך בדיוק באותו קו. הסרט משתמש שוב במפגשים בין דמויות שונות, באינטראקציות המשונות והקסומות של העיר ובפערים בין סגנונות ההתנהגות של החיות כדי לייצר קומדיה שעובדת על שני מישורים.

יש כאן דמויות חדשות שמוסיפות צבע ורגעים קומיים ייחודיים, וקאמבקים של דמויות אהובות מהסרט הקודם שמקבלות טוויסט עדכני ומשעשע. הקצב הקומי מהודק, השיחות מלאות קריצות והבימוי יודע בדיוק מתי להרים את האווירה עם בדיחה קטנה ומתי לתת לדמויות להתפוצץ זו על זו לטובת הצחוק של הקהל.

זה בדיוק הסגנון שגרם לנו להתאהב בזוטרופוליס מלכתחילה: הומור אנימציה נקי מצד אחד, ובדיחות שמערבבות מודעות עצמית, סאטירה עדינה והתבוננות על החיים המודרניים מצד שני.

העולם של זוטרופוליס מתרחב: ביצות, זוחלים ומה שביניהם

ויזואלית, "זוטרופוליס 2" הוא חגיגה. האנימציה של דיסני ממשיכה להיות רפרנס, והפעם יש להם תירוץ טוב להתנסות במרקמים וזוויות חדשים. הזוחלים מוסיפים תחושה אחרת לחלוטין, עם משחקים של אור על קשקשים, תנועת גוף זוחלת שמצטלמת מעולה, והבדל ברור בין אזורי היונקים המוכרים לבין אזורי הביצות, המדבר והעיירה הקפואה של הזוחלים.

מוזיקלית, מייקל ג'יאצ'ינו חוזר עם פסקול שמחבר בין המוטיבים מהסרט הראשון לבין קטעים חדשים שמתאימים לעולמות הזוחלים. השיר החדש של שאקירה בתור גזל, "Zoo", משובץ בצורה די חכמה בתוך ההתרחשות ולא רק בטייטלים, ומוכר כמנון פיוס וביחד, גם אם קלישאי במובן הכי דיסני שיש.

ומה המסרים החשובים לילדים?

זה אולי החלק הכי חשוב כשמדובר בלהוציא ילדים לקולנוע. הסרט הראשון נתן שיעור מאוד ברור על פחד, גזענות וסטריאוטיפים. ההמשך לוקח את זה שלב קדימה:

היסטוריה לא תמיד מסופרת נכון
"זוטרופוליס 2" מראה לילדים שהסיפור הרשמי של עיר או משפחה יכול להסתיר חטאים, והפחד מאחר נבנה לפעמים על שקרים ישנים. הרעיון של "מי כתב את היומן" ומה עשו לזוחלים בעבר הוא אלגוריה די שקופה לעם מודרני שמדחיק פרקים לא מחמיאים בהיסטוריה שלו.

לא כל מפלצת היא באמת מפלצת
בחירה בגארי, נחש שמייצג את החיה הכי קלאסית להיות "רעה", כדמות טובה ומצחיקה, היא שיעור יפה לילדים על הטיות קדם. הסרט גם מראה איך גזענות עוברת לדורות הבאים אם לא עוצרים וחושבים.

טיפול זה לא בושה
עצם זה שבסרט ילדים של דיסני גיבורים הולכים לטיפול זוגי אצל פסיכולוגית חמודה, זו בחירה שמגיעה בזמן. זה פותח שיחה טובה עם ילדים על זה שללכת לייעוץ, לדבר על רגשות ועל כעסים, זה לא "משהו של חלשים" אלא בדיוק להפך.

אז ללכת לקולנוע או לחכות לסטרימינג?

אם אהבתם את "זוטרופוליס" הראשון, ההמשך הזה מרגיש כמו חזרה לעולם מוכר עם מספיק חידושים כדי שלא תרגישו שמכרו לכם שוב את אותו סרט. הוא פחות חד פוליטית מהמקור, אבל עדיין מספיק חכם, מאוד מצחיק, ומלא לב. הבונוס הוא שהפעם יש מספיק אקשן ורגעים מותחים כדי שהילדים יישארו מרותקים גם בחלקים היותר "מדברים".
זה מסוג הסרטים שמצדיקים יציאה משפחתית לקולנוע, במיוחד סביב חופשות וחגים. הילדים יקבלו נחש חדש לאהוב, אתם תקבלו כמה בדיחות על בירוקרטיה, טיפול ומיתוג עירוני, והעיר זוטרופוליס מוכיחה שוב שהיא מקום שכדאי לחזור אליו.

מיום חמישי 27.11 בבית הקולנוע