מכירים את זה שיש לכם ערב פנוי בבית, אתם פותחים טלוויזיה ואין מה לראות, מעבירים לאחד מערוצי הסרטים ונופלים על סרט שהוא כ"כ גרוע, אבל הוא מרתק אתכם ברמה כזו שאתם נשאבים אליו ולא מכבים או מעבירים כדי לראות מה קורה בהמשך? זה בדיוק מה שקרה לי עם הסרט "בוסית בהפרעה".
גיבור הסרט הוא אליוט (שאותו מגלם קופר הופמן, בנו של פיליפ סימור הופמן ז"ל), צעיר שמתקבל לעבודה אצל אמנית מפורסמת ונחשבת בשם אריקה טרייסי (שאותה מגלמת אוליביה וויילד, שלפני חודש עלתה בארץ הקומדיה "ההזמנה" שבה היא ביימה ומשחקת). בראיון העבודה, ניצת בין אריקה לאליוט קליק, ואריקה גוררת את אליוט למערכת יחסים סאדו מזוכיסטית, שלוקחת את שניהם לקצה. אם תרצו, "בוסית בהפרעה" הוא האח הקיצוני והמופרע של "50 גוונים של אפור".
"בוסית בהפרעה" עלה שלשום (חמישי) לבתי הקולנוע שלנו, אחרי סיבוב בכורה מרשים ומלא בביקורות חיוביות בפסטיבל סאנדאנס ובפסטיבלים נוספים ברחבי העולם. את "בוסית בהפרעה" ביים גרג אראקי (שגם כתב את התסריט ביחד עם קרלי סיורטינו), אחד מהבמאים החשובים והפוריים של הקולנוע העצמאי האמריקאי, ובמהלך הצפייה חשבתי שאם "בוסית בהפרעה" היה נוצר ומופק בשנות ה-80 וה-90, סביר להניח שאדריאן ליין או פול ורהובן (שהתמחו באותן שנים בז'אנר של המותחנים הארוטיים) היו מביימים אותו. בכנות, יכול להיות שאולי הם היו הופכים אותו ליותר טוב.
לפי הטריילר והיח"צ, "בוסית בהפרעה" משווק כמותחן קומי ארוטי עם טוויסט. סרט שאמור לא רק להצחיק ולזעזע, אלא גם להעביר ביקורת על נושאים כמו מיניות, התמכרות למין, מערכות יחסים וחילופי דורות בין מבוגרים לצעירים. בפועל, "בוסית בהפרעה" הוא סרט צפוי, גנרי, מביך ובטח שלא ארוטי. מודה שלעיתים הוא מצחיק, אבל הצחוק מגיע בעיקר מהמבוכה ומהקרינג' שהצופים באולם מקבלים בזמן הצפייה בסצנות הסקס הקיצוניות, שלמרות המבוכה, מודה שהיה קשה להוריד מהן את העיניים .
מה לא אהבתי בסרט. במילה אחת, התסריט. הסיפור משעמם, דורך במקום וכשיש איזו תפנית עלילתית היא מגיעה בצורה כ"כ צפויה שנראה כאילו התסריטאים ביקשו מה-Chat gpt לכתוב במקומו והם עשו קופי פייסט בלי עריכה. הדמויות לא מפותחות וחד מימדיות ועל הדיאלוגים שכתובים ברמה של כיתה ג' אני מעדיף שלא לדבר.
מה כן אהבתי. את קאסט השחקנים, שמנסים להוציא את המיטב מהתסריט שהם קיבלו, להתפרע וליהנות קצת תוך כדי העבודה על הסט (ולפי סצנות הפספוסים הנחמדות שמוקרנות על רגע הכותרות, הם באמת נהנו מכל רגע) . אוליביה וויילד עושה פרודיה על תפקידים שדמי מור ושרון סטון עשו לפני 30 שנה ולמרות המשחק המוגזם שהיא מפגינה, היא לא רעה בכלל. הכימיה שלה עם קופר הופמן שמגלם את אליוט וזו הפעם הראשונה שבה אני רואה אותו על מסך הקולנוע , מחזיקה את הסרט. צ'ארלי XCX טובה בזמן המסך המועט שיש לה בתור בת הזוג המייבשת של אליוט ומייסון גודינג (הבן של קובה גודינג ג'וניור), צ'ייס סוי ונרדס ודיוויד דיגס מספקים הופעות חביבות ביותר בתפקידים שלהם. אז נכון, המשחק טוב, אבל קאסט שעושה עבודה מצוינת לא יכול לשדרג תסריט גרוע.
תמונות, פוסטר וטריילר באדיבות סרטי יונייטד קינג
