אל מבול החידושים ששוטף לאחרונה את הוליווד הצטרף אתמול (חמישי) מותחן האימה "אני יודע מה עשית בקיץ האחרון". זהו חידוש למותחן האימה מ-1997 שכתב קווין וויליאמסון (שכתב גם את "צעקה") וכיכבו בו ג'ניפר לאב יואיט, שרה מישל גלר, פרדי פרינז ג'וניור וריאן פיליפה, שהיו כוכבי הנוער הכי חמים באותה התקופה. עלילת הסרט עסקה בקבוצת צעירים בעיירת נופש קטנה שהייתה עדה לתאונת דרכים קטלנית. הם נשבעים לא לספר כלום לאף אחד וושנה לאחר מכן הם נרדפים ונרצחים בידי רוצח אכזרי שלובש מעיל דייגים. גם במרכז הסרט החדש עומדת חבורת צעירים שגרים באותה עיירה קטנה, שהיו חברים טובים בתיכון ונפגשים מחדש במסיבת האירוסין של אחת מהן. במהלך הלילה הם עדים לתאונת דרכים קטלנית ונשבעים לא לדבר על האירוע או לספר עליו לאף אחד, כדי שהם לא ייכנסו לכלא. שנה לאחר אותה תאונה, הם נפגשים שוב ונרדפים בידי אדם שלובש מעיל דייגים, שיודע על מה שהם עשו ומבקש לנקום. הם נחושים לדעת מי רודף אותם, ובמהלך החיפוש הם מגלים על מה שקרה באותה העיירה ב-1997.

אני ראיתי את "אני יודע מה עשית בקיץ האחרון" בתור נער בוידאו ואז הוא מאוד הפחיד אותי. לפני שנתיים צפיתי בו שוב והוא היה מהנה וכיפי, אבל התיישן עם השנים. הקהל שמילא את האולם בהקרנה שבה נכחתי אתמול בערב בפלאנט איילון, לא נולד כשהסרט יצא, ורובם היו עסוקים בלצלם את עצמם ולהעלות לטיקטוק או לאינסטגרם. אף אחד לא צרח או קפץ מפחד. ואני זוכר בתור נער שהלכנו לראות סרטי אימה עם החברים במטרה לפחד ולצרוח ביחד. וזו נקודת התורפה שלו בעיני. "אני יודע" מצולם נפלא, קצבי ומהנה לפרקים. אבל, הוא לא מפחיד ובעיקר מעורר געגועים לסרט המקורי

הבמאית ג'ניפר קייטלין רובינסון, שכתבה גם את התסריט (והתפרסמה בזכות קומדית האימה "נקמה"), נשענה על התבנית העליליתית של הסרט המקורי, חיקתה אותו אחד לאחד ולא ניסתה להכניס שום דבר חדש. מה שהוציא מהסרט את העוקץ שלו. ב-"אני יודע" המקורי התסריטאי קווין ויליאמסון הכניס ביקורת על כל המסרים הקלישאתיים שמנסים למכור לנו כצעירים. על כך ששנות התיכון הן השנים הכי יפות בחיים ושהחברים שנרכוש שם הן חברויות אמת שילכו איתנו לאורך שנים רבות. כשבפועל, אנשים מתרחקים וגם יוצרים חברויות חדשות. מה נשאר מהמסר הזה? שום דבר. נתקענו עם שורה של Jump scares שמנסים לכפות עלי לפחד בכוח, סצינות מוות יותר מדי דרמטיות, דמויות לא מספיק מפותחות, דיאלוגים פשטניים ושחקנים לא אמינים. הסרט גם מחזיר למסך את כוכבי הסרט המקורי ג'ניפר לאב יואיט ופרדי פרינז ג'וניור. הם התבגרו יפה וכיף לראות אותם, אבל חוץ מחיוך של נוסטלגיה הדמויות שלהם לא תורמות לעלילה והם נראים כאילו הם לא ממש רוצים לחזור אליהן.

בקיצור, אם אתם מחפשים אסקפיזם מהסוג המפחיד, תוכלו למצוא בקולנוע סרטי אימה הרבה יותר טובים ממנו. או שפשוט תראו את הסרט המקורי מ-1997.

תמונות, פוסטר וטרייילר באדיבות "פורום פילם"