ג'יי הוא נהג מונית צרפתי שתקוע בטוקיו. הוא כבר 9 שנים מבלה את זמנו בהעברת נוסעים ברחבי העיר הסואנת, 40 מיליון איש, אבל הוא לא במונית בכדי להתפרנס.
ג'יי כמעט חסר חברים ומסייע לאנשים, זרים ומקומיים, שתקועים במקום כמוהו. הכל בגלל החוק היפני שנותן להורה אחד לקחת משמורת על ילדים בעת פרדה ומתייחס להורה השני כלא קיים. זרים, כך מתברר, במצב אפילו גרוע מזה מכיוון שברגע שהם נפרדים רשמית, החוק היפני ממהר להפטר מהם ולסלק אותם מהמדינה.
כך קרה לג'יי והוא כבר כמעט עשור מחפש אחרי הבת שלו לילי. הוא כבר כמעט והתייאש והחל בתהליך של חזרה הביתה ומכירת הדירה שלו. רגע לפני עזיבתו, בנסיעה מקרית שבה הוא מחליף נהג שחלה, נכנסת למונית צעירה שמזכירה לו מישהי. מזכירה לו את לילי.
כל העולם של ג'יי מתרסק והוא נכנס לסחרור שהוא לא מצליח להשתחרר ממנו ואשר לוקח איתו את כל הסביבה שלו.
זהו סרט נוגע לב. המשחק של כל הדמויות יוצא מהכלל והחוק היפני האכזרי מכה בצופה שוב ושוב, כל פעם בדרך אחרת. אנחנו מרגישים כל טיפה מהאומללות של ההורים שקרעו להם את הלב ופשוט לא מצליחים להתגבר או לצאת מהמלכודת ששמו להם.
